רוצים להיות מאושרים? חכו לגיל 50
מחקרים קובעים: בני 50 ומעלה - מאושרים יותר
למסקנה הזאת הגיע מרקוס אורליוס, שהיה קיסר רומא במאה השנייה לספירה, ושנחשב לאחד הפילוסופים החשובים ביותר עד היום.
ואכן, אין ספק שהשאיפה לאושר ולהגיע לרגע בו מכריזים: "אני מאושר", היא שאיפה בסיסית של כל אדם, מרגע שהוא עומד על דעתו. עם זאת, ההגעה לרגע הזה ולדעת מהו אושר - אינה דבר פשוט.
לפי תחזית האו"ם, עד 2050 יגדל הגיל הממוצע במדינות העולם. אם כיום, לפי הערכות, כ-11% מאוכלוסיית העולם הם בני 60 ומעלה, הרי שבשנת 2050 הם צפויים להוות במדינות המפותחות כ-33%, מה שאומר, שתוך כמה עשורים כל אדם שלישי יהיה פנסיונר וכל אדם עשירי יהיה בן 80 ומעלה. בהתאם לזאת, טוענים חוקרים, "מתבגרי העולם החדש" לא יתאימו עוד לפרמטרים בהם נהג המחקר להגדיר זקנה עד עתה, וכבר עכשיו הם מפריכים את כל מה שהיה נהוג לחשוב על תיפקוד ואושר במחצית השנייה של החיים.
מחקרים עכשוויים מעמידים שלושה פרמטרים עיקריים למדידת איכות החיים במחצית השנייה של החיים: בריאות, שינוי והתפתחות, ומתברר, שככל שעולה הגיל, הוא מביא איתו טרנספורמציה חיובית. אמנם השיער מלבין והגוף קצת משתנה, ולא תמיד מרגישים עם העובדה הזאת בנוח, אבל התשוקה לאהוב ולהיות נאהבים אינה נעלמת כלל, ומדד האושר אפילו עולה בהדרגה.
זה אומר, למשל, שבמישור הנפשי חלק גדול מבני גילאי 50 ומעלה עוברים ממרירות לקבלה ושלמות. הרוב הגדול באוכלוסיית הגילאים האלו הופכים להיות יותר סובלניים וסבלניים, ומקבלים יותר את האחר ואת עצמם. זה הגיל בו אפשר להבין ולהתנהל בקלות יתרה בתוך פרדוקס ותנאי אי ודאות, להעריך דברים באופן יחסי, והמעשים נולדים מתוך הבנה שלכל רגע יש עבר וגם עתיד.
הנתון הלכאורה מפתיע במחקר הוא, שעל אף שנעים לעבר "גיל הזהב", בו מאבדים דברים כמו חיוניות, עירנות מנטלית ומראה חיצוני, בני הגילאים האלו גם זוכים בדבר שאנשים מבלים את כל חייהם בניסיון להשיגו: אושר! והתופעה הזאת חוצה תרבויות ויבשות.
"אושר זה מה שקורה לנו כשאנחנו מאפשרים לעצמנו להבין עד כמה יפים הדברים באמת".
את הקביעה הזאת קבעה הסופרת והמורה הרוחנית, מריאן וויליאמסון. וויליאמסון וחוקרים נוספים מצביעים על העובדה, שמציאת האושר, ההגעה אל המטרה הזאת, תלויה בהרבה גורמים חיצוניים, שמשפיעים על חיינו, אבל בעיקר עלינו עצמנו, ובוודאי בגילאי 50 ומעלה.
פרופ' איילה מלאך-פיינס ז"ל, שהייתה פסיכולוגית חברתית, ארגונית וקלינית, התייחסה במחקריה לנשים בגילאי 50 ומעלה, והצביעה על תחושת סיפוק שגוברת בקרב נשים אלו. לפי מחקריה, עם ההתקרבות לגילאי 50 ומעל הגיל הזה,
הסערות והבחינה של כל היבט בחיים שאפיינו את גילאי 40 בקרב נשים, פינו מקום לתחושה של כוח וסיפוק, שמאפשרת השתחררות מלחצים חברתיים, ועוד: ההליכה בעקבות תכתיביו של המצפן האישי הפנימי מבטיחה רוגע פנימי ואושר גדולים יותר. מלאך–פיינס גם בחנה את תופעת משבר אמצע החיים, שמאפיין גם נשים וגם גברים: "הדבר המאפיין את המשבר הוא ההתמודדות עם המודעות הכואבת למוות הבלתי נמנע ולזרימתו של הזמן - הזמן הרב שעבר והזמן המוגבל שנותר", הסבירה בשעתו. "על רקע מודעות זו נבחנות הבחירות המשמעותיות שהאדם עשה בחייו בתחומי הקריירה והמשפחה. השינוי הוא הפתרון, והוא מגיע מתוך בחינה עצמאית, שמבהירה שהאדם שהלך קודם במסלול חיים שקבעו עבורו אחרים, רוצה לבטא בזמן שנותר לו את עצמו באופן שתואם את רצונותיו שלו. לעיתים הבחינה העצמית ובחינת החיים, על כל ההיבטים שלהם, מביאות לשינוי סדרי עדיפויות ובעקבות כך להשקעה בתחום החיים שהוזנח לפני המשבר. גברים מגלים בעיקר שהזניחו את הזוגיות וההורות, ונשים את הקריירה והמימוש העצמי.
כדוגמה, סיפרה ענת (שם בדוי), בת 59, שהיא יצאה לפנסיה מוקדמת בעל כורחה בגיל 50. לאחר המשבר החליטה לשנות כיוון: "הילדים עזבו את הבית, הבית נהיה גדול עלינו, ועברנו לדירה קטנה יותר באזור חדש. את השינוי התחלתי כשלמדתי לתואר בהיסטוריה, שהיה תמיד חלום עבורי, רזיתי 20 ק"ג בעקבות שינוי בתזונה ועיסוק קבוע בספורט. שיפרנו את נושא הסקס בינינו, מצאתי חברות חדשות ו"סילקתי" ישנות. עוד שנה אהיה בת 60, ומעולם לא הייתי מאושרת יותר ולא הרגשתי כל כך טוב עם עצמי".
שלמה, בן 56, סיפר שבגיל 52 הבין שהזמן נושף לו בעורף והחליט להפסיק להיות שכיר ולהיות רו"ח עצמאי. "הייתי צריך את ההסכמה של אשתי לכך, והיא הבינה והסכימה ולא אכזבתי אותה". בתוך 4 שנים הפך המשרד שלו למשגשג, אבל הוא החליט שהוא לא מוכן להקדיש את כל חייו לקריירה. הוא ורעייתו לפחות פעם בשבוע יוצאים לסרט או קונצרט, גם אם הדבר מתנגש במחויבויות הוריות, ורק לאחרונה שבו מטיול בן שבועיים בוויטנאם. הוא לא עוצר לרגע. "כשמדברים איתי על אושר – עכשיו אני מבין למה הכוונה. הייתי צריך בשביל זה לעבור את גיל ה-50. אני ורעייתי עצמאים, אני מתכנן את החיים כמו שבא לי, לא דופק חשבון ל"בוס" ולא לאף אחד אחר. הפכתי לבעל טוב יותר, לאבא טוב יותר, ואני מרגיש טוב עם הגוף ועם הנפש".
המחקרים והסיפורים האלו הובילו לסקרים בנושא. למשל, מסקר שנערך בידי חברה לשירותים פיננסיים ופורסם ב"אינדיפנדנט" עלה, כי אנשים בני למעלה מ-50 נוטים להיות המאושרים, האמידים וחסרי הדאגות ביותר מכל קבוצות הגיל. הסקר בחן 50 אלף אנשים בגילאי 50 ומעלה, והקונצנזוס הכללי בקרב גילאים אלו היה, שהם מרגישים צעירים בהרבה גם פיזית וגם מנטאלית מכפי שהגיל אמור להכתיב להם. תפיסה זו הובילה להטבעת הכינוי: גיל 50 המרהיב. על פי הסקר, מעל למחצית מהמשתתפים שהיו מעל גיל 50 העידו כי הם נוהגים לצאת לנסיעות מאז גיל 50, חלקם העידו על עצמם כמתכננים ללמוד שפה חדשה, או ללמוד לנגן על כלי נגינה או לאמץ תחביבים חדשים. בסך הכול, 61% מהמשתתפים אמרו שהם נהנים יותר מהחיים, משום שיש להם יותר זמן פנוי ליהנות מכל הפעילויות הללו. בנוסף, חלק גדול מגילאי 50 ומעלה העידו, שחיי המין שלהם טובים מאי פעם. בארה"ב נעשה מחקר בנושא האושר, וממנו עלה, כי נחקרים בשנות ה-40 לחייהם רשמו ירידה יחסית ברמות האושר והן חזרו ועלו לקראת גיל 60. "אין כלל ברזל, שתופס לגבי כולם", סיכמה ענת. "אבל אם אני צריכה להעביר היום מסר לגבי האושר, הוא יהיה, שכדאי לחכות לרגע בו חוצים את ה-50. המפתח לאושר נמצא אז בידיים שלנו ולא של אף אחד אחר".
לפנייה לכתב/ת 
