בגידה היא סכין בגב
ד"ר רבקה נרדי לא ממהרת לפרק משפחות בגלל בגידה. בראיון מיוחד מסבירה נרדי, מטפלת וסופרת, על הסיבות שמובילות לבגידות בקרב גילאי 50+, על המחיר ועל הדרך לשיקום האמון. פשוט? לא. אפשרי? כנראה
עוד ב-2005 בדק המכון לחקר המשפחה בארה"ב את שיעור הבגידות באוכלוסייה ומצא ששיעור הבוגדים נמצא בעלייה מתמדת, ואם שיעור האנשים שקיימו יחסי מין מחוץ לנישואים מעל גיל 55 עמד בשנת 2000 על בין 5 ל-6 אחוזים, הרי שב-2005 עמד הנתון על 20 אחוזים, וחוקרים טוענים, ששיעור זה עלה מאז ולפחות הכפיל את עצמו. לדברי ניקולס וולפינגר, מומחה לסוציולוגיה מאוניברסיטת יוטה שהוביל את המחקר, אנשים מעל גיל 55, שכונו "דור הבייבי בום", היו הראשונים לחוות את המהפיכה המינית של שנות ה-70 במאה הקודמת, ובניגוד לאוכלוסייה מבוגרת בעבר, כיום אנשים יכולים לממש את הפנטזיות והדחפים המיניים שלהם בקלות רבה יותר, בין היתר בשל צמיחת תעשיית התרופות למניעת אימפוטנציה, כמו ויאגרה. הוא גם הוסיף, שבשנים האחרונות יותר ויותר זוגות בוחרים לזנוח את המונוגמיה המסורתית ולנהל יחסים פתוחים בהסכמה.
ד"ר רבקה נרדי, מטפלת אישית וזוגית וסופרת, מנהלת עם בעלה מזה 41 שנה, ד"ר חן נרדי, גם הוא מטפל פרטני וזוגי וסופר, את מכון "דיאלוג". שניהם כתבו ספרים על נושא הבגידה בחיי הנישואין. הוא בספרו "מים גנובים", שמתבסס על מחקרים, שמוכיחים שבין 50 ל-80 אחוזים מהגברים בוגדים בבנות זוגם לפחות פעם אחת בחייהם, והיא בספריה "זוגיות בסערה", ו"כל יום בשעה 11.15".
מה קרה לנו? האם הבגידה בחיי הנישואין או בזוגיות הפכה למשהו פחות אסור ויותר מקובל?
"לא לגמרי. יש יותר אנשים שרוצים לבגוד מאשר כאלו שבוגדים", אומרת נרדי. "הבגידה גם לא תמיד נמדדת בקטע המיני עצמו. לפעמים זו פנטזיה ואפילו מפגשים על כוס קפה. אנשים שעוברים את גיל ה-50 מרגישים פתאום את משמעות המילה "הזדקנות". הזמן רץ ויש הרבה פחדים שמובילים אליה: פחד להזדקן, לאבד גובה, לא להיות יותר אטרקטיבי מבחינה מינית, פחד שמשגע את כולם. אם חיי הנישואין לא מספקים, אם יש חסך באינטימיות, אם הסקס עלוב או שבכלל לא, אם יש שעמום, אם חיים בצל של אלימות מילולית או אחרת, אם יש בעיות כלכליות, קשיים משפחתיים, התחלה של תשישות פיזית או פגיעה פיזית ומתווסף לזה פחד ממחלות, כל אלו מובילים לרצון לבגוד או לבגידה".
ולא נשכח את נושא הריגושים.
"נכון. זה מתחיל מכך, שגברים ועוד יותר נשים מתקשים לקבל את תהליך ההזדקנות. הבגידה מעלה מחדש את היסוד התשוקתי. כשאדם חש את התשוקה, רואה את המבט המשתוקק, זה מחזיר אותו למשהו שלכאורה מנצח את ה"מוות". גם אם הבגידה לא מתממשת, זה מחזיר אותנו למשהו שהתחיל ללכת לאיבוד בתוך מערכת מונוגמית, בעיקר ארוכת שנים. מתברר, שהביטחון הוא האויב הכי גדול של התשוקה. "אי וודאות ומסתורין הם מזון חשוב לתשוקה והביטחון הוא מזון חשוב להקמת משפחה", כתבה אסתר פרל בספרה "אינטליגנציה אירוטית". אנשים חוששים מאי וודאות, ועם זאת נמשכים לאווירת המסתורין כאל מגנט. היא מעוררת את התשוקה. קל להתאהב בזר, לנהל רומן קצר, לחוות את הליבידו ולהרגיש צעירים. אנשים בגילאי 50 ומעלה משתוקקים לחוש את התשוקה ומוכנים לסכן למענה את הביטחון שלהם ושל בני זוגם, ועל זה משלמים מחירים. בגידה וניהול רומן מוציאים מהשגרה, יש בהם סיכון, התגנבות והסתרה, ולכן הם גורמים לריגוש מהסוג שהיה חסר
ד"ר רבקה נרדי, מטפלת אישית וזוגית וסופרת, מנהלת עם בעלה מזה 41 שנה, ד"ר חן נרדי, גם הוא מטפל פרטני וזוגי וסופר, את מכון "דיאלוג". שניהם כתבו ספרים על נושא הבגידה בחיי הנישואין. הוא בספרו "מים גנובים", שמתבסס על מחקרים,
שמוכיחים שבין 50 ל-80 אחוזים מהגברים בוגדים בבנות זוגם לפחות פעם אחת בחייהם, והיא בספריה "זוגיות בסערה", ו"כל יום בשעה 11.15".
מה קרה לנו? האם הבגידה בחיי הנישואין או בזוגיות הפכה למשהו פחות אסור ויותר מקובל?
"לא לגמרי. יש יותר אנשים שרוצים לבגוד מאשר כאלו שבוגדים", אומרת נרדי. "הבגידה גם לא תמיד נמדדת בקטע המיני עצמו. לפעמים זו פנטזיה ואפילו מפגשים על כוס קפה. אנשים שעוברים את גיל ה-50 מרגישים פתאום את משמעות המילה "הזדקנות". הזמן רץ ויש הרבה פחדים שמובילים אליה: פחד להזדקן, לאבד גובה, לא להיות יותר אטרקטיבי מבחינה מינית, פחד שמשגע את כולם. אם חיי הנישואין לא מספקים, אם יש חסך באינטימיות, אם הסקס עלוב או שבכלל לא, אם יש שעמום, אם חיים בצל של אלימות מילולית או אחרת, אם יש בעיות כלכליות, קשיים משפחתיים, התחלה של תשישות פיזית או פגיעה פיזית ומתווסף לזה פחד ממחלות, כל אלו מובילים לרצון לבגוד או לבגידה".
ולא נשכח את נושא הריגושים.
"נכון. זה מתחיל מכך, שגברים ועוד יותר נשים מתקשים לקבל את תהליך ההזדקנות. הבגידה מעלה מחדש את היסוד התשוקתי. כשאדם חש את התשוקה, רואה את המבט המשתוקק, זה מחזיר אותו למשהו שלכאורה מנצח את ה"מוות". גם אם הבגידה לא מתממשת, זה מחזיר אותנו למשהו שהתחיל ללכת לאיבוד בתוך מערכת מונוגמית, בעיקר ארוכת שנים. מתברר, שהביטחון הוא האויב הכי גדול של התשוקה. "אי וודאות ומסתורין הם מזון חשוב לתשוקה והביטחון הוא מזון חשוב להקמת משפחה", כתבה אסתר פרל בספרה "אינטליגנציה אירוטית". אנשים חוששים מאי וודאות, ועם זאת נמשכים לאווירת המסתורין כאל מגנט. היא מעוררת את התשוקה. קל להתאהב בזר, לנהל רומן קצר, לחוות את הליבידו ולהרגיש צעירים. אנשים בגילאי 50 ומעלה משתוקקים לחוש את התשוקה ומוכנים לסכן למענה את הביטחון שלהם ושל בני זוגם, ועל זה משלמים מחירים. בגידה וניהול רומן מוציאים מהשגרה, יש בהם סיכון, התגנבות והסתרה, ולכן הם גורמים לריגוש מהסוג שהיה חסר בחיי השגרה. בהתאהבות יש חומר ממכר, וזו חוויה שעלולה לקרות גם לנשים וגברים, שחיים במסגרת שנראית לכאורה מסגרת זוגית טובה".
מה ההבדל בין בגידה פיזית למערכת יחסים מחוץ לנישואין, שאינה כוללת סקס?
"שתי ההתנהגויות כלולות בהגדרה של בגידה, ובגידה היא רעידת אדמה רגשית, הרגשה של תקיעת סכין בגב. אלא שבעוד שבגידה פיזית צריכה לעורר אור אדום וחייבים לטפל בה, כשמדובר בקנאה לגבי אינטימיות או מה שנדמה לנו שהיא אינטימיות, של בן/בת הזוג עם נשים וגברים אחרים, ההמלצה שלי היא להניח לזה. לשחרר. אחרת החיים הופכים לפיקוח הדדי הגובל בטרור. צריך לזכור ולכבד את העובדה, שלכל אדם פינה פרטית כולל סודות מעברו, לכולנו יש עולם פנימי שאנחנו שומרים לעצמנו, ולעולם לא נדע הכל זה על זו. עובדה זו לא אמורה לאיים על הקשר אם יש בו מידה מספקת של גילוי רגשי אינטימי".
מה ההבדל בין גברים לנשים בגילאים אלו בתגובה לבגידת בן הזוג?
"בחדר הטיפולים שלי היחס בין בוגדים לבוגדות הוא בערך חצי חצי, אבל סיפורי בגידה שונים מאדם לאדם. רוב הנשים והגברים יגיבו למעשה הבגידה בתחושת זעזוע עמוק, כאקט המפר באופן אלים את שגרת חייהם. גברים לפעמים אומרים: "אין שום פסול אם גבר תופס, מדי פעם, איזה זיון מהיר. הוא עדיין יכול לאהוב את אשתו", נשים ידברו יותר במושגים של רגשות. עוד נמצא במחקרים, שנשים נוטות לנסות ולשקם את היחסים, וגברים נוטים לסיים את היחסים ולחפש תחליף, ולעיתים יגיבו בזעם עד כדי אלימות, כי זה מסייע להם להחזיר מידה מסוימת של שליטה, שמחפה במעט על ההשפלה ואובדן הביטחון העצמי. נשים נוטות להיכנס לדיכאון ולהאשים את עצמן, ונוטות לייחס את בגידת בן זוגם להיותן חסרות ערך. גברים נוטים לייחס את בגידת בת הזוג לחוסר הסיפוק המיני שלהן ממנו. נשים ישאלו את הגבר הבוגד בייאוש ובחשש: "התאהבת בה?" הגברים ישאלו את האשה הבוגדת: "איך היה הסקס, יותר טוב מאשר איתי?". נשים עלולות להגזים בחשיבות הבגידה ולכן הן גם זקוקות ליותר זמן כדי להתרפא מהפצע. גברים נוטים למדר את כאבם ולהמשיך הלאה. נשים רבות, בעיקר בגיל מבוגר יותר, נוטות לשמר את היחסים בעקבות בגידה כי הן פוחדות מפגיעה כלכלית ומהחיים לבד, בעוד שגברים חשים יותר ביטחון ביכולתם לפרנס את עצמם".
בכל זאת לא כולם מפרקים את המשפחה בגלל בגידה.
"אנשים בגילאי 50 ומעלה חוששים מפירוק המשפחה. הם צברו רכוש שהם חוששים לאבד, הילדים שלהם גדולים ומבקרים את פירוק המשפחה, ועלולים לנתק את הקשר עם מי שמבקש לפרק את המשפחה, ומכאן "ברירת המחדל" היא הבגידה. אנשים מבוססים ובעלי מעמד חברתי גבוה חוששים יותר מאחרים לבגוד, כי הם עושים חשבון של רווח והפסד. הם אומרים לעצמם: אני מבוסס, חי עם אשה שאינה מפלצת ונראה איש משפחה למופת, אז למה לי לפרק? אסתדר - ואמשיך לבגוד".
בגידה היא מוות לזוגיות? לנישואים? יש ממנה דרך חזרה?
"אם בני הזוג רוצים לטפל ולהחזיר את האמון ולבנות מחדש את הזוגיות, צריך ללכת לשם ביחד בכמה שלבים, החל מבירור סיפור הבגידה ועד לשיקום האמון: לימוד של מיומנויות רגשיות וקוגניטיביות להתקרבות הדרגתית ומתן סימנים התנהגותיים-רגשיים של מחויבות אמיתית. שמעתי גברים שאומרים אחרי הטיפול: "הסקס ממש מדהים. פתאום היא משתדלת. מוכנה לכל מיני גיוונים", ונשים אומרות: "לא תאמיני, אבל הוא התחיל להקשיב לי ולדבר איתי, וזה הגבר שלא היה מסוגל להחליף איתי יותר משתי מילים".
לפנייה לכתב/ת 
