שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    כשוודסטוק הגיע לישראל
    רוח וודסטוק הביאה את חלוצי הרוקנרול הישראלי להרים כאן פסטיבלי מוזיקה בטבע כבר לפני 40 שנה ויותר. על הבמה: בכירי האמנים, וגם רוח חופשית שממשיכה להדהד בתרבות הישראלית ובפסטיבלים

    בשיתוף קבוצת זאפה

     

    סוף שנות ה-60 בארצות הברית נמשכו לא מעט שנים אחרי שהסתיימה התקופה הקלנדרית. למעשה, עד היום מהדהדת התקופה הזאת בתרבות, בפוליטיקה ובדימויים ויזואליים. הימים של פוסט הנשיא ג'ון פ' קנדי, ובהמשך מלחמת וייטנאם, שינו את אמריקה שהכרנו. כלומר, אלה מאיתנו שחיו אז. אם יש סמל תרבותי שמייצג את השינוי הזה באופן המובהק ביותר, הרי שזהו פסטיבל וודסטוק שהתקיים ב־1969 במדינת ניו יורק, והיה אמור להביא מוזיקת פולק ורוק לכמה אלפי צופים. בפועל הגיעו מעל 100 אלף איש לפסטיבל שעשה היסטוריה.

     

    באהבה למוזיקה הישראלית - היכנסו למתחם המיוחד>>

     

    פסטיבל וודסטוק 1969 (צילום: AP) (צילום: AP)
    פסטיבל וודסטוק 1969(צילום: AP)

    התרבות הזאת עשתה במהירות את דרכה גם לישראל. אשר ביטנסקי ואמנון צבן, מפיקים ומנהלי אמנים שקצרה היריעה מלתאר את כל מה שעשו כאן למוזיקה הישראלית, היו חלוצי הפסטיבלים המוזיקליים בחיק הטבע בישראל. המבט שלהם אולי נוסטלגי אבל גם כזה שרואה את סצנת התרבות הישראלית באופן מפוכח ועכשווי.

     

    "בסוף שנות ה-60 ישראל היתה מאוד אהודה בעולם", מספר ביטנסקי, "ולארץ הגיעו המון מתנדבים וסטודנטים זרים. הרוח הבינלאומית עם הרושם שהגיע מוודסטוק, מעבר לים, השפיעה גם עלינו".

     

    בין אכזיב לנואבה

    השנה: 1975. צבן וביטנסקי מבקשים להביא לארץ את זמר הפולק המצליח טים הרדין, שהופיע בעצמו בוודסטוק, ומחברים אותו לאריק איינשטיין. "תכננו אירוע שבו יופיעו השניים, יחד עם הצ'רצ'ילים, תמוז ולהקה לרגע בשם 'קצה השדה'. 'הזמן הכפרי', קראנו לפסטיבל אבל מכירת כרטיסים נמוכה ביטלה את ההופעה בשפיים", נזכר ביטנסקי. "המשכנו לחלום והחלטנו לחבור לאלי אביבי באכזיב".

     

    "חיפשתי מקומות שכוחי אל", מספר צבן. "השנה היתה 1977 וזו היתה תקופה חדשה ברוח הישראלית. הכל השתלב עם מה שקרה בעולם ובמרד הצעירים האמריקאים. המועצה האזורית לא הכירה באירוע והוא כמעט בוטל. חגגנו 25 שנה למדינת אכזיב של אלי אביבי, שהיה נשיא המקום מטעמו. הכרטיסים עוצבו כדרכונים, ואלה היו בעצם צעדים ראשונים של מופעים פתוחים. הגיעו כל כך הרבה אנשים, שהשמועות טענו לפקקי תנועה שהתחילו בחיפה והגיעו עד אכזיב. חברות אבטחה לא היו בזמנו, אז הזמנו כמה אנשים עם רקע מפוקפק מהסביבה ואלה מכרו מצידם כרטיסים על הגדרות. המקום התפקע. הופיעו שם שלום חנוך, דורי בן זאב, אלי ישראלי ואמן חדש באותו זמן, דויד ברוזה, עליו אמר למחרת שלום במפגש שלנו ב'כתר המזרח' בתל אביב: 'תחתים אותו'".

     

    בראש השנה, 1977, הפיקו ביטנסקי וחנן יובל את "רוק השנה" באמפיתיאטרון של פארק הירקון, שם הופיעו דני ליטני, שלום חנוך וגרי אקשטיין. "הקרנו קליפים וחלקים שערכנו מפסטיבל וודסטוק", משחזר ביטנסקי. "זה היה מאוד חדשני לתקופה. היו המון תקלות והרבה אנשים נכנסו בלי כרטיסים אבל הבנו שיש היתכנות לפסטיבל גדול".

     

    בעקבות ביקורים רבים בנואבה, נבחר באותה שנה כפר הנופש "נביעות" לארח יום של הופעות בהשתתפות שלל אמנים ובהנחיית אורי זוהר. אריאל זילבר הופיע שם סולו אחרי פירוקה של "תמוז", וקרא על הבמה: "זה לא וודסטוק, זו נואיבה". "כ־3,000 איש הגיעו לסיני, אבל האפשרויות לסאונד ראוי לא היו זמינות בישראל של אותם ימים", מספר צבן. "טומי פרידמן, מאולפני טריטון, הקים מערכת ייחודית וכמובן שהכל היה רצוף תקלות. זו היתה פעם ראשונה שאלפי אנשים הגיעו וזה הרגיש כמו חוויה גדולה מהחיים".

    בחלוף שנה, אחרי חתימת הסכם השלום עם מצרים, הבינו המארגנים שהפרידה מסיני קרובה וכך יצרו מנהלי החוף, גלעד ואלון, יחד עם המפיק איתן גפני, את פסטיבל נואיבה השני והאחרון – שלושה ימים של הופעות. בין השאר עלו על הבמה נורית גלרון, שלום חנוך, אילן וירצברג ואמנית צעירה בשם יהודית רביץ, שהופיעה עם דני ליטני, להקת גן עדן, מתי כספי ודורי בן זאב כמנחה.

     

    "לשם כבר הגיעו עשרת אלפים אנשים", מתגאה ביטנסקי. "האווירה היתה מאוד אופטימית והתמימות היתה בשיאה. בלי אנשים כמו מיכאל תפוח, אמנון צבן, איתן גפני וטומי פרידמן, פסטיבלי נואיבה לא היו מתרחשים. זו היתה חלוציות שרק בחלוף הזמן הובנה כראוי".

     

    עושים אהבה

    אחרי "לילה באכזיב" המשיך צבן הלאה. היוזמה הבאה, בקיץ 1978: "ליל אהבה בכנרת" בט"ו באב. "הסיסמה הייתה 'מגיעים בבגדים לבנים, כמו בימי קדם'", הוא מספר. "הגעתי לאמפי צמח הנטוש, ששימש בזמן המנדט את הקיבוצים באזור. התאהבתי. לואי להב והגרפיקאי מנחם רגב לקחו תמונה מאורגיה רומאית והכינו כרזה, שהפצנו ותלינו בכל צומת וכביש בעמק הירדן, כי רק כך אפשר היה ליידע אז על מופעים. טלפון זועם שקיבלתי מראש המועצה הבהיר לי שאם אני מעוניין באישור למופע עליי לאסוף את הכרזות מיד. כמובן שלא היתה ברירה וזה מה שעשינו".

    עוד מפסטיבל ודסטוק 1969 (צילום: Gettyimages Imagebank) (צילום: Gettyimages Imagebank)
    עוד מפסטיבל ודסטוק 1969(צילום: Gettyimages Imagebank)
      

    הפסטיבל התקיים חמש פעמים, ובפעם האחרונה התקיים בו איחוד היסטורי של להקת "תמוז". שלום חנוך הופיע בכל הפסטיבלים, ובאחד מהם הופיע גם בי־בי קינג. "אלה היו לילות טעונים עם המון כוח", אומר צבן, ומסכם בנקודת מבט שאינה מקובלת היום אבל של מישהו שיודע משהו: "מוזיקת הרוק היתה דחויה ולא הושמעה כמעט ברדיו. רק הלהקות הצבאיות והפופ הושמעו. לא היו אז מועדונים לראות בהם הופעות. להקת תמוז והצ'רצ'ילים הופיעה בצוותא. היציאה לחיק הטבע, למקום מחוץ לפיקוח, הכי רחוק שאפשר, היתה דרך להביא צעירים לרוקנרול. מאז עברנו דרך ארוכה".

     

    דרך ארוכה, עד שהיום ישראל היא מעצמת הופעות חיות, פסטיבלים מקומיים וגם הופעות של אמנים גדולים מחו"ל. "מנקודת הראיה שלי אנחנו אחת המדינות המתקדמות בעולם בארגון הופעות מוזיקליות בכל אופן אספקט", מסכם ביטנסקי. אותה רוח שנושבת מסוף שנות השישים ותקופת דור ילדי הפרחים, עדיין מוציאה אנשים מהבית. ט"ו באב הפך מאז לא רק לחג אהבה, אלא לחג המוזיקה הבלתי רשמי של ישראל, כשהשנה יתקיימו שלושה פסטיבלי אהבה ומוזיקה - בבית גוברין, בבית גבריאל, בנמל קיסריה ועוד שלל הופעות בכל רחבי הארץ.

     

    "באהבה למוזיקה הישראלית" - חודש של מופעי אהבה ברחבי הארץ בין התאריכים 25.8-27.8 - לפרטים נוספים וכרטיסים היכנסו לאתר>>

     

    הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"

     

    בשיתוף קבוצת זאפה

     

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים