שתף קטע נבחר
 

האיש שחוקר האם נחתו חייזרים בישראל

חנן סבט, יו"ר משותף של העמותה הישראלית לחקר עב"מים, מצהיר כי העמותה עוסקת רק במחקר מדעי רציני. אז איך נראים המבקרים מעולם אחר ומתי הם ביקרו אצלנו לאחרונה? צפו

 

ראיון עם חנן סבט, יו"ר העמותה הישראלית לחקר עב"מים    (כתב: שי רינגל, עריכה ואנימציה: בן שפייר, צילום ובימוי ויזואליה: אסף קוזין ויותם קצור, צילום: טל שחר)

ראיון עם חנן סבט, יו"ר העמותה הישראלית לחקר עב"מים    (כתב: שי רינגל, עריכה ואנימציה: בן שפייר, צילום ובימוי ויזואליה: אסף קוזין ויותם קצור, צילום: טל שחר)

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

 

כשחיל האוויר האמריקני פרסם את סדרת המחקרים שלו על עבמ"ים בשנות ה-50', הוא לא שיער לעצמו שמישהו יישב ויקרא את כל הטבלאות, הסטטיסטיקות ותוצאות החקירות. אבל השנים עברו וסדרת המחקרים הפכה ל"ספר הכחול", שאותו ניתן לרכוש באמזון או אפילו להוריד קובץ חינמי למחשב האישי. אחד האנשים שקרא את הספר הוא חנן סבט, יושב ראש משותף של העמותה הישראלית לחקר עב"מים. ומקריאה בספר הוא מסיק דברים מעניינים. כמו למשל, איך בכלל נראים חייזרים.

 

"בשישית מהמקרים שבהם תוארו נחיתות של כלים עבמ"ים על הקרקע ב'ספר הכחול', תוארו גם התקליות עם יצורים שהם לא אנושיים", הוא מספר. "אם ניקח את המקרים האלה ונעשה את הסטטיסטיקה, רוב התקלויות היו עם יצורים הומנידים, כלומר דמויי אדם, קטנים, נמוכים, בגובה של ילדים, מטר ועשרה עד מטר וחצי, מה שאנחנו קוראים להם 'האפורים', או עם גוון אפרפר, עיניים גדולות".

 

סבט הוסיף: "זה חוזר על עצמו ברוב ההתקלויות, פתחים קטנים מאוד לאף, פה או אוזניים. ידיים מאוד ארוכות, בדרך כלל ארבע אצבעות. זו הדמות הקלאסית שחוזרת עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם ברוב העדויות של התקלויות מהסוג השלישי ומעלה".

 

  (צילום: טל שחר)
(צילום: טל שחר)

 

העמותה הישראלית לחקר עב"מים הוקמה לפני 11 שנה. את העמותה מנהל סבט ביחד עם גילי שכטר, ויש לה חברים רשומים וגם אלפי סקרנים בקבוצת הפייסבוק הפעילה של העמותה. "חברנו קבוצה של חוקרי עב"מים בישראל, במטרה להקים עמותה שהיא עמותה מחקרית מדעית". הוא אומר. "לעומת מה שהיה קודם לכן. גופים שהם לא היו מדעיים. לא מספיק עסקו בתחום המדעי, התחילו לפזול לתחומים אחרים, ואנחנו החלטנו שהגיע הזמן להקים עמותה שהיא מדעית נטו. כלומר - מתבססת אך ורק על מחקר מדעי ולא על הספיחים ההזויים של התחום הזה".

 

הוא הדגיש שוב כי העמותה עוסקת רק במחקר מדעי. "אנחנו לא עוסקים בתקשור, אנחנו לא עוסקים במיסטיקה, אנחנו לא עוסקים באמונות, אנחנו עוסקים אך ורק במה שניתן לבצע עבורו מחקר מדעי", אומר סבט.

 

סבט עובד כמרצה למחשבים במכללות להנדסאים. הוא לימד בין היתר באוניברסיטה הפתוחה. אך את זמנו הפנוי, כשהוא מצליח לפנות לעצמו כזה, הוא מקדיש לעמותה. כיום, כיוון שלא התקבלו עדויות לביקור מהחלל בישראל בשנים האחרונות, סבט מתחקר מקרים ועדויות שהוא מוצא ברשת, גם דרך קשריה של העמותה על עמותות דומות ברחבי העולם. כבר שנים שלא היה מקרה שהצריך אותו, כלשונו, "לקחת את התיק ולרוץ לזירת האירוע".

 

יש לכם תיק?  "יש לנו תמיד איזשהו תיק עם ציוד בסיסי", הוא מגלה. "הציוד הבסיסי ביותר הוא לפעמים מצפן. אתה לוקח בדיקה מגנטית של מקומות כאלה, אתה רואה אם זה משפיע על מצפן, אם יש שם חומרים, מבחנות אם צריך, כפפות. אבל לא צריך מעבר לזה לבדיקה מהירה. אבל בשנים האחרונות שקט כאן". 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: טל שחר
אוספים רק ראיות מדעיות
צילום: טל שחר
מומלצים