מיכל גרייבסקי היא אחת הישראליות הדומיננטיות בתעשיית המדיה בניו יורק, גם אם לא ממש הכרתם את שמה עד היום. אחרי 15 שנים כעיתונאית חוקרת ב'ידיעות אחרונות', שנים כיו"ר בכירה בערוץ 10, וכיום היועצת הבכירה של איש העסקים והפילנתרופ רון לאודר, גרייבסקי עושה את אמריקה. במסגרת תפקידה, היא מכהנת כסגן יו"ר RSL Management Corporation. משנת 2010 מכהנת גם כנשיאת JCS אולפני הבירה ירושלים החברה המובילה בתחומה שקשרה קשרים עם עשרות תחנות טלוויזיה זרות מהעולם והקימה את סניף החברה בניו יורק – JCS International. בנוסף לכל זה מיכל חברה במועצות המנהלים ודירקטוריונים של כמה מהארגונים המוכרים בעולם. "את זה אני עושה בשביל הנשמה"היא מדגישה.

את הקשר המקצועי עם לאודר, היא מנתבת בין השאר לצורך חיזוק הקשר בין ישראל לארה"ב. "היום, מעבר לזה שאני מייעצת בכירה לרון לאודר, נשיא הקונגרס היהודי העולמי ו- Chairman, Clinique Laboratories LLC, אחד האנשים העשירים בעולם והבעלים של קונצרן הקוסמטיקה העולמי, אסתי לאודר, אני מנהלת מאחורי הקלעים את כל מה שקשור במהלכים האסטרטגים בקשר בין ישראל לארה"ב עבור מר לאודר. הצוות שלי אחראי על כתיבת הנאומים עבורו, בנייה ותכנון של סדרי עדיפויות, תכנון ואסטרטגיה והצגת הנושאים בתקשורת בכל מה שקשור בישראל בעיצה אחת עם מר לאודר", היא מתארת.

"יש הרבה ניואנסים בתקשורת הישראלית שמתרחשים, והמוערבות של נשיא הקונגרס היהודי הכרחית. הצוות שלי מביא לידיעתו את מה שחיוני וחשוב לו. אנחנו עוברים ובודקים מדי יום את כל האינפורמציה הרלוונטית המתפרסמת בערוצי התקשורת האלקטרונית, הדיגיטלית והרשתות החברתיות שם חי השיח הרלוונטי, מישראל בפרט, ומהמזרח התיכון בכלל, לצד כל מה שמתפרסם בערוצים מרכזיים באירופה ובארצות-הברית. על יחסי ישראל והעולם והקשרים של הקהילות היהודיות בעולם מול ישראל הקונגרס היהודי מתמקד בלחימה נגד האנטישמיות, אבל אנחנו עוסקיםבפן הישראלי והיהודי והמשמעות של כל אלו מול השלטון בארה"ב. הקשר בין ישראל וארה"ב הוא ראשון במעלה מבחינתנו. בימי אובמה היה נתק כלשהו בין ישראל היהודים כאן והממשל בוושינגטון ולבקשת מר לאודר התחלנו לעבוד במרץ, להדק ולחזק את מערכת היחסים בין ישראל וארה"ב. האמנו בחזונו של מר לאודר שנחזק כך גם את ישראל וגם את ארה"ב. חזונו הפך למשימה שלי ושל הצוות שלי, ומאז לדרך חיים”.

"הבנתי כמה אנחנו בישראל טועים בגישה". גרייבסקי

גרייבסקי, בעלת תואר שני בתקשורת המונים ובוגרת תכנית הניהול המתקדמת של בית הספר לעסקים של אוניברסיטת הרווארד, טוענת שהסברה מתחילה מהיכרות מעמיקה ומלומדת של כל הצדדים במשוואה. "הגעתי לכאן עם הרבה ידע וניסיון מהאספקט הישראלי הבינלאומי. אחרי העבודה שלי בערוץ 10 הלכתי ללמוד מנהיגות ציבורית וניהולית בהארוורד ושם למדתי את השפה, התרבות והפעילות הציבורית באמריקה. אחרי שלמדתי כיצד להתנהג בארה"ב, מול השלטונות, מול הממשל, הבנתי את התרבות והניואנסים המאוד רגישים, הבנתי כמה אנחנו בישראל טועים בגישה". גרייבסקי מבקשת להדגיש “כישראלים, אנחנו הרבה פעמים שומעים אבל לא מקשיבים. בהקשבה אפשר להשיג כל כך הרבה. תקשיבו, יקשיבו לכם. לא משנה מי אתם, יקשיבו לכם. צריך לדעת מה אנחנו רוצים להשיג, לא להרגיש שהכל מגיע לנו. בעבודה קשה תגיעו לכל מטרותיכם, ואל תאבדו את הערכים בדרך”.

"מר לאודר קורא כל הזמן להסברה והבנתי למה הוא מתכוון", היא ממשיכה. "העולם הערבי לאורך עשורים פעל נכון הסברתית, כי הוא למד את ההסברה האמריקאית והאירופאית ונשארנו אנחנו הנחשלים. איך הפך בנימין נתניהו למסביר מוצלח כל כך? הוא מדבר בשפה הזו. לא רק אנגלית, כי אם משתמש באותם ניואנסים מושחזים של העולם הגלובלי. כשאתה לומד במוסדות יוקרתיים מהמובילים בעולם, אתה יודע שאתה לא תוקף. אתה מקשיב למנהיגים, מבין דיפלומטיה, ומפתח את מיומנויות ההסברה למען המדינה שלך”.

במסגרת זו גרייבסקי מספרת על עבודה מאוד פרודוקטיבית בימי כהונת הנשיא אובמה, שאת פרטיה ממאנת לחשוף ומספרת שהיחסים של ישראל אמנם טובים יותר מול הממשל הנוכחי, אבל גם בימי הממשל הקודם הובילה פתיחת ערוצי תקשורת והישגים שאיננה יכולה לפרט. "יועץ אסטרטגי טוב הוא יועץ דיסקרטי", היא מוסיפה, "לא בא ומנפנף במה שהוא עושה”.

מיכל משמשת בנוסף לכל תפקידה גם כנשיאת JCS העולמית ומובילה את מכירת החברה בימים אלה, פועלת כסגנית יו"ר מרכז לאודר לתעסוקה במטרה לייצר מקומות עבודה למאות עובדים בדרום, דירקטורית בתאגיד RAND המרכז למדיניות ציבורית במזרח התיכון והתחייבה להעניק מידי שנה בעשור הקרוב פרס לשלושה יוצרים צעירים יחד עם האקדמיה הבינלאומית לטלוויזיה - IEMMY פרס בנושא השלום בעולם.

גרייבסקי עם הנשיא שמעון פרס ז"ל.

בימים אלו, היא מספרת, היא כותבת ספר לניהול עבודה עם מתמחים. את האסטרטגיה שתפורט בספרה, היא מיישמת לאורך שנים במשרד שלה כאן בניו יורק ו"עשרת הדברות"שלה לניהול וקשרים מלווים אותה בכל צעד. "אני מאמינה בעשרת הדיברות לערכים לחברות, אמינות וצדק, אלו הדברים הבסיסיים. ככה עושים עסקים, ככה מתנהלים כבני אנוש”.

במסגרת העבודה לצידו של מר לאודר, השתלבה גרייבסקי בכמה מהמוסדות הותיקים והמוכרים בארה"ב. "אני חברה בין השאר במועצת המנהלים של

FundJewish National , The International Academy of Television Arts & Science -IEMMY, The United Women for Peace Association (UNWFPA). “אני, אפרופו החברות בארגון הזה הקשור לאו"ם ופועל בחסותו”, היא אומרת, “הישראלית היחידה בעלת דרכון אחד ישראלי כמובן, שהיתה חברה אי פעם בצוות NGO באו”ם". במסגרת עבודתה באותם ארגונים וקבוצות, גרייבסקי מתמקדת בפרויקטים לקידום קהילות נחשלות, מעמד האשה והגנה על נשים לצד קידום "שלום עולמי", להגדרתה.

דרכה של גרייבסקי לפסגה עברה דרך לא מעט תחנות. היא נולדה בירושלים, וחלמה להיות רופאה אחרי שבגיל חמש חזתה באביה מקבל דום לב ומאבד את חייו, כשהיא לצידו. "אני זוכרת את זה כאילו היה אתמול", היא מספרת. "זה מלווה אותי בחמלה, ברגישות שיש לי עד היום”. אחרי שהחלה את צעדיה הראשונים לרפואה בלימודי אנטומיה וקדם רפואה הבינה די מהר שמדובר בקריירה לא פשוטה שמלווה בהרבה אתגרים שלא תוכל להתמודד איתם והסבה את השאיפות הגדולות לתחום התקשורת.

הישראלית היחידה. גרייבסקי

היא הצטרפה לצוות העיתונאים החוקרים של ידיעות אחרונות ושמה הלך לפניה, אחרי שחשפה פרשיות כמו סחר תעודות הזהות במזרח ירושלים ("שישה חודשים הסתובבתי במזרח ירושלים"), פרשת השחיתות השניה של השר דרעי, פרשת שרה נתניהו והנעליים, ופרשת 'מי טו' המיתולוגית של השר איציק מרדכי.

"עשיתי את העבודה שלי במקצועיות ובלי לראות בעיניים", היא מתעקשת. "לאורך השנים אני פוגשת בשרה נתניהו, אולמרט והירשזון (שר האוצר לשעבר) שגם עליהם חשפתי סיפורים ואין שום דם רע. אנשים ידעו שזו העבודה שלי ועשיתי אותה הכי טוב שאפשר, בשקט בשקט. הישגים הגיעו כי אני מקצועית ולכן אני לא עושה יותר מדי רעש, אני אשת עבודה. תמיד ידעו שאין לי אינטרסים ואי אפשר לקנות אותי. לכן היחסים טובים. לא הייתה לי ונדטה אישית. אני מאוד נקיה בלב ואנשים מבינים”.

כאישה, היא מעולם לא ראתה את הצורך להתנצל, או להרוויח פחות, גם בימים שבהם זה לא היה ממש מובן מאליו. "תמיד עשיתי הכל לבד"היא מודה. "אני הייתי הראשונה להגיע למסיבות עיתונאים ואחרונה שעוזבת. הבאתי סיפורים הכי טובים כי שמרתי על מקורות. אני יסודית, מקצועית ואני לא אוהבת את המונח הזה 'פמיניסטית'. אני מאמינה שכל אישה יכולה להצליח ולדרוש. תמיד נלחמתי בשביל השכר שלי ובשביל הזכויות שלי, בכל מקום שהייתי בו. איפה שלא הייתי. גם אם קיבלתי חיצים וגם אם קיבלתי דבש. לכן אני אומרת שתמיד חייבים לדבר על הדברים”.

בשנת 2008 היא עברה אל היעד הבא, ערוץ 10. המטרה בתחילת הדרך הייתה תכנית תחקירים יוקרתית, אך ככל שהתהדקו קשריה עם מר לאודר לקחה על עצמה תפקידי ניהול בכירים בארגון וכשהיא על תקן יו"ר ועדת הכספים ויו"ר נענע 10, עבדה למען הישרדותו והצלחתו של הערוץ. "החוויה הייתה מדהימה, אני נלחמתי על ערוץ 10".

מקורביה מספרים כי הייתה זו היא שניסתה עוד לפני שנים להוביל את המיזוג בין רשת לערוץ 10, וכשהיה הערוץ בסכנת סגירה, שבתה עם העובדים והתבצרה בנעלי מנולו בלאניק לילה שלם מול משרדי משרד האוצר."עד היום זוכרים לי את זה לטוב ולרע, אבל בהערכה גדולה”.

אחרי מכירת הערוץ, כשברור לה שאין שום עניין לחזור אחורה אלא להמציא את עצמה, שוב, מחדש, היעד היה אמריקה. "אני מאוד אוהבת ללמוד, אני אוהבת לעשות דברים חדשים. היו לי הרבה מאוד הצעות. בתחילה היעד היה וושינגטון”. כנשיאת JCS פיתחה לא מעט קשרים בבירה האמריקאית וראתה את עצמה כבר מפתחת סוג חדש של אולפנים בדי סי, אבל אז הגיעה הצעה מעניינת מלאודר. "כשלמדתי בהרווארד הוא ביקש שאטפל בכל מה שקשור בקשרים של ישראל-ארה"ב, אי שם ב 2014 ועם סיום הלימודים עברתי לעשות את זה במשרה מלאה בניו יורק”.

אחרי שהצטרפו אליה שני ילדיה, נעה ושי, הגעגועים לארץ עדיין חזקים אבל גם השורשים המתהדקים כאן. כעת היא מספרת, היעד הגדול שלה הוא “לחתן את השניים, לסיים את הספר ולהמשיך, דרך כל הערוצים הרבים שמובילה, להפוך את העולם לטוב יותר”.