שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    ח"כים מהקואליציה עתרו לבג"ץ נגד חוק הלאום: "יריקה בפרצוף"
    חברי הכנסת סאלח סעד מהמחנה הציוני יחד עם חמד עמאר ואכרם חסון מהקואליציה הגישו עתירה לבג"ץ נגד חוק הלאום בטענה שהוא מדיר את דוברי הערבית ומפלה את היישובים הדרוזים והמיעוטים: "מהלך קיצוני של הממשלה"

     

    התנגדות גם מתוך הקואליציה: שלושה חברי כנסת, בהם שני ח"כים מהקואליציה, הגישו היום (א') עתירה לבג"ץ נגד חוק הלאום. העותרים הם חברי הכנסת חמד עמאר (ישראל ביתנו), אכרם חסון (כולנו) וסאלח סעד (המחנה הציוני). העתירה הוגשה במהלך חוצה מפלגות ונוסחה על-ידי פורם עורכי הדין הדרוזים בשמם של חברי הכנסת, פורום ראשי הרשויות הדרוזיות והעדה הדרוזית.

     

    "עבור הציבור הדרוזי, שמקריב את דמו ואת בניו למען מדינת ישראל, חוק הלאום מהווה יריקה בפרצוף", אמר ח"כ סעד. "איחדנו כוחות במהלך חוצה מפלגות כי מדובר במהלך קיצוני של הממשלה נגד דוברי הערבית והמשך אפליית יישובי הדרוזי והמיעוטים, שעכשיו מעוגנת בחוק יסוד".

     

    ואכרם חסון, חמד עמאר וסאלח סעד (צילום: יוסי זמיר, יצחק הררי, דוברות הכנסת)
    אכרם חסון, חמד עמאר וסלאח סעד(צילום: יוסי זמיר, יצחק הררי, דוברות הכנסת)

     

    החוק אושר סופית ביום חמישי לפנות בוקר. 62 ח"כים הצביעו בעד חוק היסוד מול 55 שהצביעו נגד. שניים נמנעו - חברי הכנסת בני בגין מהליכוד ואורלי לוי. חברי האופוזיציה דאגו למשוך את הזמן עד הלילה בנאומי התגובה, אך נחלו הפסד. "122 שנה אחרי שהרצל פרסם את חזונו, קבענו בחוק את עקרון היסוד של קיומנו", אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו, שעלה לדוכן הנואמים לברך לאחר אישור החוק.

     

    בתום ההצבעה פרצה סערה כשחברי הכנסת הערבים מהרשימה המשותפת קרעו את הצעת החוק לגזרים תוך שהם צועקים "אפרטהייד", בעוד ח"כים מהקואליציה מחאו כפיים. בעיצומה של המהומה הוציא יו"ר הכנסת, ח"כ יולי אדלשטיין, מהמליאה את הח"כים מהרשימה המשותפת.

    בנימין נתניהו, אורן חזן, דוד ביטן, דודי אמסלם ואבי דיכטר (צילום: עמית שאבי)
    הסלפי שצולם לאחר ההצבעה על חוק הלאום(צילום: עמית שאבי)

    בהצבעה הלילית עיגנה הכנסת בחוק יסוד את מעמדה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי ואת זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית במולדתו כזכות ייחודית לעם היהודי, את סמלי המדינה, את ירושלים כבירת ישראל, את השפה העברית כשפת המדינה, את עקרון קיבוץ הגלויות ומעמד השבת ומועדי ישראל. כמו כן, החוק מעגן את פיתוח ההתיישבות היהודית כערך לאומי וקובע כי המדינה תשקוד על הבטחת שלומם של בני העם היהודי ואזרחיה המצויים בצרה בשל יהדותם או אזרחותם וכן תפעל בתפוצות לשימור הזיקה בין המדינה ובני העם היהודי ולשימור המורשת שלהם. החוק גם מקבע את המעמד החוקתי של לוח השנה העברי כלוח רשמי של המדינה ואת יום העצמאות, חגי ומועדי ישראל וימי הזיכרון.

     

    אחת המחלוקות הגדולות ביותר סביב החוק עסקה בסעיף 7, שאפשר בתחילה להקים יישובים ליהודים בלבד. סעיף ההתיישבות הנפרדת קבע במקור כי "כל תושב ישראל ללא הבדל דת ולאום זכאי לפעול לשימור תרבותו, חינוכו, מורשתו וזהותו" וכי "המדינה רשאית לאפשר לקהילה, לרבות בני דת אחת או בני לאום אחד, לקיים התיישבות קהילתית נפרדת". 

     

    עוד הוגדר במסגרת החוק כי השפה הערבית, שהיא שפה רשמית בישראל, לא תקבל מעמד מיוחד ותונגש במוסדות ציבוריים - אלא תוסדר בחוק נפרד. במהלך הדיונים בקריאות השנייה והשלישית הוסיפה הוועדה את המילה "תפוצות" לסעיף הקשר עם העם היהודי, כך ש"המדינה תפעל בתפוצות לשימור הזיקה בין המדינה ובין בני העם היהודי". כמו כן, הוועדה קיבלה את הסתייגותו של ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי), שביקש להוסיף את המילה "דתית" בסעיף עקרונות היסוד שלפיו "מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי בה הוא מממש את זכותו הטבעית, התרבותית וההיסטורית להגדרה עצמית". לצד זאת הוחלט שלא לכלול את הסעיף בחוק יסודות המשפט המפנה לעקרונות מסוימים של המשפט העברי.

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: יוסי זמיר, יצחק הררי, דוברות הכנסת
    חברי הכנסת שעתרו לבג"ץ
    צילום: יוסי זמיר, יצחק הררי, דוברות הכנסת
    מומלצים