ברק מסביר: למה החלטתי להצטרף לממשלת שרון

ראש הממשלה היוצא אהוד ברק ניסה להסביר אתמול (ו') לתומכיו הפוליטים את החלטתו להפר את הבטחתו שלא להיכנס לתוך ממשלת האחדות. אבל הקהל שהגיע לכנס פעילים במוזיאון "הארץ" בתל אביב, לא ממש השכנע וחלקו אף צעק לו בוז.
"במצב הזה של חירום, חיוני קודם כל לייצב את המציאות", אמר ברק, "הדרך הכוללת שלנו קיבלה מכה בבחירות, אך אסור שתשובש דעתנו. במציאות הזאת נדרשת למדינת ישראל אחדות לאומית. 70% מבוחרינו ו-70% ממרצ מבקשים שנקים ממשלת אחדות לאומית, לא כי זה טבעי לנו, לא כי זה מה שחלמנו ורצינו, אלא כי זו התוצאה ההגיונית מפסק דינו של הבוחר. בשבילי מדובר בהחלטה אישית קשה מאוד, הרגש אומר לעזוב - והשכל להישאר. הצד הפרטי אומר לעזוב - וההבנה של את הנושא אומרת להישאר. הרצון לנוח אומר לעזוב - והאחריות הציבורית אומרת שצריך להישאר". וברק הוסיף: "אני מבקש מכל אחד לעצום את העיניים ולדמיין איך בתוך המצב הזה, התשובה שלנו תהיה שאנחנו רוצים להוכיח לצד השני עד כמה דרכו מסוכנת".

קיצור תולדות החתרנות

ברק גם ניצל את הבמה כדי להתקיף את יריביו הפנימיים במפלגת העבודה, שכבר מתארגנים נגדו במרכז: "אני רוצה לפנות מכאן, בעיקר לחברי מפלגת העבודה, ולומר, גם במפלגה שלנו זה זמן לאיחוד כוחות ולא למאבקים. יהיה זמן לכל המאבקים. ויש למפלגה חוקה ותהליכים פנימיים. שום שלב לא יוחמץ. מפלגה בדרך כלל גם לא מחמיצה שום הזדמנות לאיזה מאבק טוב ועסיסי פנימי. אני לא חושב שהזמן הזה, עם איחוד הכוחות הפנימי שהוא דורש, הוא הזמן המתאים לחברים בכלל ובפרט לחברים שהביוגרפיה שלהם היא ממש קיצור תולדות החתרנות והתחמנות לעשות מהאירועים האלה והמציאות הזו איזה קרדום חדש לחפור בו בהזדמנויות פרטיות. אנחנו, כולנו משפחה אחת גדולה. אני גאה להיות יחד אתכם. אני מודה לכם. גם לי יש הרבה דברים לתקן. לא הייתי מגיע לאן שהגעתי בחיים בלי מידה מסוימת של יכולת ללמוד לקחים. ואני בטוח שגם אני, מכל האירועים של השנה וחצי האחרונה, של הארבע שנים האחרונות ואפילו של כמה השבועות האחרונים, אני אדע להפיק לקחים, אבל אנחנו נשארים משפחה אחת גדולה, עם דרך שאין לה תחליף לעתיד המדינה. אני גאה להיות במשפחה הזו ואני משוכנע שאנחנו נחזור גם להנהגת המדינה ושהדרך שלנו תנצח. אני אוהב אתכם".
דבריו של ברק בכנס נקטעו שוב ושוב בצעקות הפעילים, רובם אנשי מרצ. ברק ביקש מהם להבין את החלטתו, אולם הם סירבו. מחוץ לאולם אף עמדה משמרת מחאה של מרצ שמחתה נגד החלטתו של ברק.
ראש הממשלה התייחס גם לערפאת ואמר כי "קשה לומר, על רקע התרחשויות החודשים האחרונים, שההתנהגות של הרשות הפלסטינית או של העומד בראשה, מקלה פה את המאבק של מחנה השלום, במובן מסויים היא מסבכת אותו. הפנייה אל האלימות והחזרה על דפוס של הפרת הסכמים - יוצרת מציאות מדינית - ביטחונית שהיא מסובכת לכשעצמה ולבטח רקע לא נוח לפעולה פוליטית ולמערכת בחירות כל כך גורלית. אבל הדרך שלנו, דרך של שלום, שדרכו יושג הביטחון, המתחם שסימנו בשנה וחצי האחרונות - בו, בסופו של דבר, תיעצר המטוטלת כאשר יבשילו התנאים להסדר. והדרך המדינית הזאת של היפרדות מהפלסטינים, אם אפשר בהסדר ואם לא ניתן - גם בלעדיו, הדרך הזו היא הדרך הנכונה היחידה למדינת ישראל. רק כאשר נשים גבול בינינו לבין הפלסטינים יהיה לנו שקט, יהיה ביטחון אישי, תהיה הרתעה ויהיה סיכוי לחיים בכבוד זה לצד זה. אין שום דרך אחרת. אסור שנשלה את עצמנו. הסורים לא אוהבים אותנו יותר מהפלסטינים אבל הסורים הם בסוריה ואנחנו פה ולכן אין לנו בעיה סורית ברחובות ישראל או באיזשהו מקום של ביטחון אישי סורי".
גם רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב, שאירגן את הכנס, תקף בנאומו את החלטתו של ברק לקחת את תיק הבטחון. "אחדות חשובה אבל לא לכשעצמה, האם זה נכון להיכנס דווקא לבטחון ולחוץ? מדוע לא אוצר, פנים וחוץ?", שאל.