שתף קטע נבחר

תקדים: המדינה תסדיר התנחלות שנבנתה על קרקע פלסטינית

מעמדה של מצפה כרמים במועצה האזורית בנימין יוסדר - כך קבע בית המשפט בעקבות לחץ שהפעילה שרת המשפטים. פסק הדין משליך על גורלן של מאות יחידות דיור ביהודה ושומרון שנבנו על קרקעות פרטיות, שכעת ניתן פתח להכשירן. עתירתם של בעלי הקרקע הפלסטינים עדיין תלויה ועומדת

  

מצפה כרמים התנחלות מועצה אזורית בנימין (צילום: שאול גולן)
מצפה כרמים(צילום: שאול גולן)

 

בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל הערב (ג') את תביעת תושבי ההתנחלות מצפה כרמים שבמועצה האזורית בנימין, והורה להסדיר את מעמדה, אף שנבנתה על קרקע פלסטינית פרטית. מדובר בפסק דין תקדימי, שכן לראשונה החיל בית המשפט את "תקנת השוק" בשטחי יהודה ושומרון.

 

לקריאת פסק הדין המלא - לחצו כאן

 

"תקנת השוק" קובעת כי "כל עסקה שנעשתה בתום לב בין הממונה לבין אדם אחר, בכל נכס שהממונה חשבו בשעת העסקה לרכוש ממשלתי, לא תיפסל ותעמוד בתקפה גם אם יוכח שהנכס לא היה אותה שעה רכוש ממשלתי". כך שאם המתנחלים התיישבו על האדמה באישור המדינה, אף שזו הייתה בבעלות פלסטינית - המדינה לא תוכל לפנות אותם למרות הפגם בהעברה הקניינית.

  

עד לאחרונה עמדת המדינה הייתה שאין להסדיר יישוב שנבנה על קרקע פרטית, אך בעקבות לחצים שהפעילה שרת המשפטים לשנות עמדה זו, הציע היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט להשתמש ב"תקנת השוק" על שטחי יהודה ושומרון. בית המשפט קיבל עמדה זו.

מצפה כרמים התנחלות מועצה אזורית בנימין (צילום: שאול גולן)
מצפה כרמים. תקדים משפטי(צילום: שאול גולן)

פסק הדין משליך על גורלן של מאות יחידות דיור ביהודה ושומרון שנבנו על קרקעות פרטיות, שכעת ניתן פתח להכשיר אותן.

 

השופט ארנון דראל קיבל את טענת תושבי מצפה כרמים כי הם התיישבו על הקרקע בתום לב, ועל כן אין לפנותם, אלא לפצות את בעלי הקרקע ולהסדיר את היישוב.

 

מצפה כרמים הוקם בסוף שנות ה-90 ומתגוררות בו עשרות משפחות. במקור הוקמה ההתנחלות סמוך למעלה רחבעם, אך במסגרת הסכם המאחזים שנחתם ב-1999 היא הועברה לשטח שהקצתה החטיבה להתיישבות.

 

ואולם ב-2011 עתרו תושבים פלסטינים לבג"ץ בטענה שהם בעלי הקרקע שנתפסה מכוח צו תפיסה צבאי, ועל כן ההתיישבות על הקרקע אינה חוקית. הליך זה טרם הסתיים, ובג"ץ השהה את ההחלטה עד לבירור התביעה של תושבי מצפה כרמים. כעת יתחדש הדיון בבג"ץ לאור החלטת בית המשפט המחוזי. 

 

בתגובה הגישו תושבי מצפה כרמים תביעה נגד המנהל האזרחי, החטיבה להתיישבות והפלסטינים, וטענו כי הם התיישבו על הקרקע בתום לב. את התושבים ייצג עו"ד הראל ארנון, מי שמייצג באופן פרטי את המדינה בבג"ץ חוק ההסדרה.

 

שרת המשפטים איילת שקד בירכה על הפסיקה: "בית המשפט המחוזי אמר בצורה ברורה שמי שהתיישב באישור המדינה ובתום לב בביתו לא יפונה. העוול שבוצע בפינוי עמונה ונתיב האבות לא צריך להישנות. בית המשפט לא צריך להיות צד לוויכוח הפוליטי בין ימין לשמאל". עוד אמרה: "בעבודה משותפת ואינטנסיבית הבאנו לשינוי מדיניות בתשובות המדינה לבג"ץ. כעת השינוי מחלחל גם בפסיקת המחוזי".



 

בתנועת רגבים, שיזמה את חוק ההסדרה, בירכו על פסק הדין: "זהו תוצר של מאבק משפטי ממושך, שנוהל על ידי היישוב וגורמי ההתיישבות. אלה דרשו להסדיר את היישוב שהוקם על ידי מדינת ישראל. מדובר בהחלטה היסטורית ומבורכת. אנו קוראים ליועץ המשפטי לממשלה להחיל את העקרונות שנקבעו בפסק הדין גם על יישובים נוספים ביהודה ושומרון, שנדרשת הסדרתם".

 

תושבי מצפה כרמים הגיבו לפסק הדין: "אנחנו שמחים להודיע על ניצחון בבית משפט מחוזי בקרב על הבית. אנו מודים לממשלת ישראל ובמיוחד לשרת המשפטים איילת שקד ושר החינוך נפתלי בנט שלאחר כברת דרך ארוכה עזרו להגיע לתוצאה המיוחלת".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: שאול גולן
מצפה כרמים
צילום: שאול גולן
מומלצים