מגדל התחנה הסולארית בנגב מסנוור למרחקים: "צורב בעיניים"

באשלים הוקמה תחנת כוח סולארית-תרמית, המנצלת את השמש לייצור חשמל. התחנה הוקמה על בסיס מכרז שפרסמה המדינה, ומשתרעת על פני שטח נרחב של כשלושה קילומטרים רבועים. היא כוללת יותר מ-50 אלף מראות בעלות שטח פנים של יותר מ-20 מטרים רבועים. עלות הקמת התחנה עמדה על כ-2.8 מיליארד שקל, והיא מייצרת כיום כ-100 מגה-וואט חשמל שצפויים להגיע ולעלות עד לכדי 121.

בתחנה מוצב קולט שמש מסוג SRSG - Solar Receiver Steam Generator - בצבע שחור עמוק ש"בולע" את מרב אור השמש המוחזר אליו, באמצעות מראות השדה הסולארי. החזר האור מהקולט שעל מגדל השמש באשלים מייצר זוהר מסנוור בראש המגדל, הנראה למרחקים, אך אינו מסוכן.

המגדל המסנוור בתחנת הכוח הסולארית (צילום: בראל אפרים)

(צילום: חיים הורנשטיין)

(צילום: חיים הורנשטיין)

(צילום: חיים הורנשטיין)

בחברת "מגלים" שמפעילה את התחנה הסולארית-תרמית, שותפות קרן נוי, ברייטסורס ו-GE אנרגיה מתחדשת, טענו כי הזוהר אינו מסנוור. אך רבים מתושבי הסביבה חולקים על דעתם.

באשלים, יישוב קהילתי במועצה האזורית רמת נגב המונה יותר מ-150 משפחות, הקימו ועדה סולארית שבה חברים חמישה תושבים. "אלפי דונם של מראות סולאריות לא רק מפרות את הנוף אלא גורמות לסינוור, כמו גם אלומת אור מראש המגדל במשך כל שעות היום", ציינה קלודין סיטבון (50), תושבת אשלים וחברת הוועדה הסולארית, שהוקמה לפני חמש שנים מתוך כוונה ליצור ערוץ הידברות ושיתופי פעולה עם החברה האחראית על התחנה.

חלק מתושבי הסביבה קוראים למגדל "המגדל של סאורון", שם השאול מטרילוגיית "שר הטבעות" של ג.ר.ר טולקין. פטריק מזוז, יו"ר הוועדה הסולארית, הסביר: "אנחנו לא אנשי מקצוע אלא תושבים שגרים קרוב לתחנות הסולאריות. הבנו שזה ישפיע על האזור בצורה מסוימת אבל לא ידענו בדיוק איך. רוב התושבים שהגיעו לפה ביקשו לבנות את ביתם מול המדבר, בנופים הפתוחים. כעת אין לנו את זה. השדה הסולארי סובב אותי".

רותם (45) תושב טללים הסמוך, הסביר: "מדובר בפגיעה נופית משמעותית. זה כמו שמש קטנה בשמיים. אי אפשר להסתכל לכיוון הזה. אי אפשר באמת להתרגל לזה, לי אישית זה ממש צורב בעיניים. לכל אורך כביש 40 מדובר בהפרעה".

האור המוחזר מהקולט שעל המגדל קטן משמעותית מאור השמש, ביחס של 1/1300. כלומר, 0.07% ביחס לאור הנקלט בעין רגילה מהשמש. בחברה מסבירים כי "עוצמת האור המוחזרת מהקולט על המגדל היא קטנה ונמצאת בתחום הבטוח. אין כל נזק בריאותי, לעין או לראייה. תחנת הכוח התרמו-סולארית באשלים, עומדת בכל התקנים שנקבעו בארץ ובעולם, ופועלת במדויק על פי תנאי המכרז של המדינה".

(צילום: חיים הורנשטיין)

(צילום פטריק מזוז)

לפי המכרז, החברה התחייבה להעביר כ-3.5 מיליון שקל לטיפול ושיקום נופי למועצה (סה"כ 10.5 מיליון יחד עם התחנה התרמו-סולארית של "שיכון ובינוי" שנמצא לקראת הפעלה).

ראש המועצה האזורית רמת נגב, ערן דורון, ציין כי "כאשר זה עובד זה כמו גוש שמש בעיניים", אך הוסיף כי החברה פועלת בשיתוף תושבי אשלים. "כשאני שואל את הירוקים, איך תמכת בדבר כזה? האמת היא שאף אחד לא הבין את המשמעויות של הפרויקט. כנראה על הנייר יותר קל להכיל את זה מאשר פתאום לראות את זה צומח. הייתי שוקל תכנון של פרויקט כזה בכובד בראש במקום שכל כך סמוך ליישוב שלנו".

"מטרד, לא סכנה"

תופעת הסנוור, או הזוהר, מתועדת במחקרים ומאמרים בנושא אנרגיה סולארית. ד"ר קליף הו, מהנדס וחוקר במחלקה לטכנולוגיות סולאריות במעבדות Sandia שבארצות הברית, ערך כמה מחקרים בנושא. בין היתר סקר את תופעת הזוהר בפרויקט הסולארי "אייוונפה" בנוואדה שבלאס וגאס, בעל מאפיינים דומים לתחנה הסולארית באשלים, עם שלושה מגדלים בגובה 140 מטר ו-170 אלף מראות. טייסים ופקחי תעופה במגדלי הפיקוח סבלו מסנוור, שגרר השפעה משמעותית על הראייה ממרחק של עד 10 ק"מ, אך ערכי הקרינה היו נמוכים ולא גרמו נזק קבוע לעין.

(צילום: חיים הורנשטיין)

ד"ר הו אף ערך מודל לחישוב הערכת הסכנות מהזוהר והסינוור מתחנות כוח סולאריות. הוא אף ביקר בשדה בוקר בשנת 2016 ונחשף לתחנה באשלים. בשיחה איתו אמר: "האנלוגיה בין אשלים ללאס וגאס היא טובה. הסנוור מקורו במגדל, שם האור מרוכז. אבל אם אתה מרוחק כמה מאות מטרים, חישובים מראים שעוצמת הסנוור יורדת, וגם אין סכנה לראייה. זה יהיה מטרד, אבל אני לא חושב שזה יכול להוות סכנה".

במקביל למטרד המסנוור ולנוף המדברי שנפגע, החברה להגנת הטבע עורכת בימים אלה פרויקט ניטור של בעלי כנף. טרם ההקמה, בשנת 2014, ערכה החברה סקר שבדק את מיני הציפורים שעוברות מעל לאתר והאם נשקפת להן סכנה. בסקר הומלץ לבצע את הסקר שמתנהל מזה כשנה. עד כה נמצאה ציפור אחת שמתה מהתנגשות במראה, ולאחרונה נפצעה דיה שכנפיה נחרכו מהחום שהפיץ המתקן.

הצפר הבכיר מידד גורן, האחראי על הניטור בפרויקט, הסביר כי "התחלנו את התהליך עם סימן שאלה. קיים חשש מן הסתם שאתר זה יפגע בציפורים, אם הן ציפורים נודדות או כאלה החיות באזור כל השנה. אנו מבצעים ניטור שוטף של האתר במטרה לקבוע האם הוא משפיע על ציפורים וכיצד. על פי תוכנית שמבוססת על עבודה באתרים אחרים בעולם אנו מבצעים מעקב, הן בעזרת חוקרים בשטח והן באמצעים טכנולוגיים, על מנת לקבוע האם ישנה השפעה". כאמור, פעילות הניטור החלה באוקטובר 2017 והיא תימשך כשלוש שנים.