תכירו: הישראלים שלא רוצים להחליף למכונית חדשה

הכבישים מלאים במכוניות חדשות. מתחילת השנה עלו לכבישי ישראל יותר מ-212 אלף כאלה, בכל מקום יש פרסומות וקמפיינים לדגמי 2018, ובכל אולם תצוגה של יבואן רכב רק ממתינים אנשי מכירות נמרצים עם הצעות למימון של 100% מעסקת רכישת רכב חדש. רק תחתמו פה, פה ופה ותוכלו לקרוע את הניילונים.

יצחייק: אני רגילה ונהנית ממנה, למה להחליף?"

אבל בניגוד לתחושה, רובנו לא נוסעים במכוניות חדשות. יש כאלה שעושים את זה מסדרי עדיפויות כלכליים, ויש גם מי שעושה את זה מאידיאולוגיה. אנשים שרכשו רכב חדש מהיבואן, אבל סירבו להיכנס למסלול המסורתי של החלפה בכל שלוש שנים. "כשהחלפתי את המאזדה הקודמת שלי בנוכחית שבה אני נוסעת כבר 10 שנים, הייתי צריכה להתרגל מחדש לסידור אחר של לוח המחוונים וכל סביבת הנהג. עכשיו כשאני כל-כך רגילה וכל-כך נהנית ממנה, למה להחליף?" שואלת חניתה יצחייק, מנהלת חשבונות מראשון לציון, שנוהגת כבר עשור במאזדה 3 מודל 2008. "זו מכונית איכותית ויציבה, משפחתית ונוחה. גם הילדים נוהגים בה. למה אני צריכה להלחיץ אותם עם רכב חדש?".

המאזדה, בגרסת ה-1.6 ליטר, מגלה בינתיים אמינות גבוהה. "אני לא נוסעת הרבה, לא חושבת שעברתי יותר מ-80 אלף ק"מ עד היום, וחוץ מכניסות מתוכננות למוסך, לא היו לי שום בעיות. גם את הטסט היא עוברת חלק. אני לא חושבת שאחליף אותה בקרוב", אומרת יצחייק.

אלון כהן, מנהל תחום רכב בחברת רפואה גדולה, דואג ביומיום למכוניות הליסינג של עובדי החברה, אבל מחזיק בבית כבר שש שנים ב.מ.וו 116i. "זו מכונית נהדרת. קשה למצוא מכוניות חדשות שיהיו טובות ממנה מבחינת התנהגות כביש והנאה מנהיגה. זן נכחד של מכוניות קומפקטיות עם הנעה אחורית. אני יכול להחליף אולי לאחת חדשה בחודשים הקרובים, לפני שיתחלף הדגם לחדש בו תהיה הנעה קדמית כמו כל שאר המכוניות הפופולריות, אבל אין עוד הרבה אפשרויות אחרות. העלויות שלה, גם בטיפולים וגם בביטוח, לא ממש גבוהות יותר ממכונית יפנית בגיל ובשווי שלה. יהיה קשה למצוא מכונית שתהיה קפיצה קדימה אחריה".

צורי שגיא משיכון הצנחנים ברמת גן, מתנייד כבר 17 שנה בסובארו B4 מודל 2001. "כבר היו לי אודי חדשות, וגם וולוו שקניתי עם הניילונים, אבל אני לא מחפש לעשות רושם על אף אחד. החזקנו בעבר גם סובארו לגאסי, ויום אחד אשתי החנתה אותה בכפר סבא ליד כל מיני מכוניות מפוארות. כשחזרה, גילתה שהיא לא שם. מסתבר שדווקא אותה גנבו. גם הגנבים יודעים מה טוב. במשטרה צחקו עלינו שבכלל ניסינו לחפש אותה".

שגיא: "אני לא מחפש לעשות רושם על אף אחד"(שאול גולן)

בניגוד לכמה מכוניות אחרות בכתבה, ה-B4 של שגיא עברה כבר 380 אלף ק"מ. "היא תקינה לחלוטין, אפילו לא אוכלת שמן, רק זוללת דלק. אני בן 84 והיא עוד תהיה יותר זקנה ממני. אני לא צריך יותר מזה. ג'יפים? נהגתי בהם מספיק בצבא", אומר שגיא, תא"ל בדימוס, "הסובארו באמת קצת נמוכה. הייתה תקופה שגידלתי אבוקדו, אז הייתי נוסע איתה בשטח בזכות ה-4x4 שלה, אבל בזהירות כי היא לא גבוהה. לפעמים אני מתגעגע לג'יפים, אבל הסובארו נוחה ואני לא צריך יותר מזה לשימוש יומיומי. אולי אם היו לה כמה אביזרי בטיחות שיש בדגמים חדשים יותר, אבל אני מרגיש בה בטוח יותר מאשר בחלק מהמכוניות שאני רואה על הכביש".

בצי המשפחתי של מיקי יוחאי ממושב חגור שבשרון, יזם בתחום הספורט המוטורי, נהג ורוכב מרוצים בעברו ומייסד מסלול המרוצים בפצאל, יש לנדרובר דיסקברי 2011, שברולט ספארק 2012 וסובארו XV מודל 2013. "פעם הייתי מקפיד להחליף כל שלוש-ארבע שנים, למרות שמבחינה כלכלית הכי נכון לרכוש רכב בן שנה-שנתיים. אבל את הדיסקברי אני מתבאס להחליף, פחות מתחבר לצורה של הדגם החדש, ואת הסובארו והשברולט אין סיבה להחליף. מכוניות כאלה עד אזור ה-150 אלף ק"מ אפשר להיות רגוע, יש חלפים זמינים ומוסכים, אין כמעט סיבה להחליף. מכוניות יוקרתיות מזדקנות פחות טוב, אבל מהן אנחנו מאוד נהנים. אני רגיל לדיסקברי, וניצלתי שהות של הבת שלי בחו"ל כדי להסתובב בעיר עם הספארק. איזה כיף, פתאום מצאתי חניה".

יוחאי: "פחות מתחבר לצורה של הדגם החדש"

דורי רגב מתל אביב מכיר את התחום גם מהצד השני, של היצרנים, כמי ששימש כמעצב בחברת מאזדה ביפן, ועוסק עד היום בעיצוב בתחום התחבורתי, לצד קורסים שהוא מעביר בבצלאל. "הפורד פוקוס שלי כבר מכירה לבד את הדרך לירושלים להרצאות, כמעט אוטונומית", הוא צוחק. הוא רכש אותה כשהייתה חדשה ב-2006, פוקוס 2 ליטר גיהה. "מכונית עממית עם ביצועים והתנהגות מאוד כיפית לזמנה. אפילו העיצוב שלה הוא על-זמני, פחות מנייריסטית מהפוקוס דור ראשון, עשו שם עבודה טובה. אז היום אולי כבר אין לה 145 כ"ס כמו בפרוספקט, אבל עדיין יוצא לי להביך איתה הרבה מכוניות חדשות, בעיקר בכבישי נהיגה. היא עשתה כבר רבע מיליון ק"מ וזה שהיא כל כך אמינה זו אחת הסיבות שמקשות עליי להחליף אותה.

רגב: "אין לה כבר ערך מסחרי"

"בגלל שכבר אין לה ממש ערך מסחרי, אני כבר לא דואג מגניבה או מפריצה, זה גם יתרון מאוד נוח. אם יש איזו מכה בפקק אני אפילו לא יוצא להסתכל. להחליף בה נורה זה כמעט כמו טוטאל לוס. אני מאוד נהנה ממנה, למרות שזה לא אומר שאני מפסיק להסתכל על מכוניות חדשות. ג'יפונים אני שונא, לא רואה את עצמי נוהג באחד, אבל כן מפנטז עכשיו על מאזדה 3 הבאה, שכבר ראינו דגם קונספט שלה. מחכה לה בסבלנות, בתקווה שלא יקלקלו אותה מבחינת ההנאה מנהיגה".