כיף לראות את נבחרת הכדורסל
ההפסד הביתי לנבחרת גיאורגיה כואב, אבל אפשר לשאוב עידוד ממשחק הלחימה ומהיכולת של הצעירים. יש עתיד!
נבחרת ישראל הפסידה אמנם לגיאורגיה, הפסד קשה וכואב אך יחד עם זאת די מעודד. נבחרות ישראל בכלל ושל השנים האחרונות בפרט מוצאות את עצמן תמיד בפני אותן הבעיות: חוסר כישרון טהור, חוסר אתלטיות, חוסר פיזיות. בשנים המוצלחות של הנבחרת, מאמניה ושחקניה הצליחו להתעלות מעל החסרונות דרך משחק טקטי איכותי הבנוי ברורו על לחימה והקרבה.
בחלקים רבים במשחק אתמול ראיתי כיצד נבחרת ישראל ממשיכה לייצג בגאון את משחק הלחימה המשובח והמוכר שלה. אבל גם הצלחתי לראות כיצד צוות האימון משבץ כל שחקן לתפקיד המתאים לו. קלע - משחק כקלע, רכז - משחק כרכז, וכך הלאה. כאשר שחקנים מסוימים בפעמים בודדות יצאו מחוץ לגבולות התפקיד המוגדר להם ראינו איבודים מיותרים, זריקות לא לעניין וחוסר תיאום התקפי.
בלאט מנווט(צילום: ראובן שוורץ)
במשחק הזה ראיתי כיצד נבחרת ישראל של השנים הבאות יכולה, ואולי אף צריכה להיראות - נבחרת מתואמת, לוחמת ושמחה. חשתי גאווה בנבחרת שלנו, כי להפסיד אחרי שהשחקנים מקריבים מעצמם בצורה כזאת זה הרבה פעמים יותר מספק מאשר לנצח במשחק עייף וחסר לחימה. מבט חטוף על שמות שחקני העתיד וההווה של נבחרת ישראל בטוח יתנו לכולנו תקוות להמשך כדורסל ישראלי איכותי: תמיר בלאט, נמרוד לוי, יובל זוסמן, איתי שגב, אדם אריאל, יותם חנוכי, דני אבדיה, איגור קולשוב, ג'ייק כהן, טי ג'יי ליף, מייקל בריסקר, גלעד לוי ועוד.
אז בואו נמשיך לתת כבוד לשחקן הישראלי ונבין סוף סוף כי הכדורסל הישראלי זה השחקן הישראלי - אל אל ישראל!!!!
לפנייה לכתב/ת 
זוסמן
צילום: ראובן שוורץ
מומלצים
