שתף קטע נבחר
הוסף כתבה
הכי מטוקבקות

    מי היא הנבחרת הטובה בהיסטוריה?

    הדירוג נעשה על פי הישגים בלבד. כל הישג בטורניר גמר – מחצי גמר עד זכייה – זיכה כל נבחרת בניקוד מסוים, שנקבע על פי מספר הטורנירים מסוגו ששוחקו ודרגת הקושי

    מקום 10: רוסיה/ברית המעוצות

    לא מעט יופתעו ממיקומם של הרוסים, אבל צריך לזכור כי כברית המועצות הם הגיעו ארבע פעמים לגמר היורו, ויצאו משם עם גביע אחד. וגם ההישג של רבע הגמר במונדיאל האחרון הוא לא השיא של הנבחרת מהמדינה הגדולה בעולם. בשנות השישים ותחילת השבעים הם היו בשיאם, עם זכייה היסטורית באליפות אירופה בצרפת אחרי ניצחון על יוגוסלביה, עוד שני גמרים ושני חצאי גמר – ביורו ובמונדיאל. עם אחד השוערים הטובים אי פעם – לב יאשין – הם היו מצוינים.

     

    מקום 9: צ'כיה/צ'כוסלובקיה

    עוד נבחרת פחות צפויה. אבל מה לעשות שהצ'כים זכו באליפות אירופה שנערכה ביוגוסלביה ב-1976, והגיעו פעמיים לגמר המונדיאל ב-1934 וב-1962, שם הפסידו לאיטליה ולברזיל בהתאמה. אבל הצ'כים והסלובקים כבר לא מה שהיו פעם, למרות מארק האמשיק הסלובקי הנהדר והשוער הצ'כי פטר צ'ך.

     

    פלה. לאן ברזיל הגיעה? (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    פלה. לאן ברזיל הגיעה?(צילום: AFP)

     

    מקום 8: ספרד

    הספרדים זכו במיקום נמוך יחסית בעיקר בגלל שהישגיהם הושגו בשנים האחרונות, עם אחד הדורות הטובים ביותר שידעה מדינה כלשהי, עם אינייסטה, צ'אבי, פויול, ואלדס, פיקה, בוסקטס, וייה, ראמוס, דוד סילבה, וחדשים יותר – איסקו, אסנסיו, ואסקס... שתי אליפויות אירופה רצופות ומונדיאל היסטוריים. כרגע גם הליגה הספרדית היא הטובה בעולם ומביאה את שתי הקבוצות שאולי הטובות מכולן כבר למעלה מעשר שנים – ריאל מדריד וברצלונה.

     

    מקום 7: הולנד

    ההולנדים עברו בשנות ה-70 את אחד העשורים הטובים ביותר של מדינה כלשהי. עם הטוטאל פוטבול בראשות קרויף שכבש את העולם הגיעו ההולנדים במדי האורנג' שלהם פעמיים לגמר המונדיאל ולחצי גמר היורו בארבע שנים בלבד! איאקס, אלופת המדינה שגם בה שיחק קרויף, זכתה שלוש פעמים ברצף בגביע אירופה. הטוטאל פוטבול גם עזר להביא את ברצלונה לטופ, ובלי קשר עוד שחקנים היסטוריים לבשו את המדים ההולנדים – קומאן, ואן באסטן, רוד חוליט, ואן ניסטלרוי, רובן, ואן פרסי, סניידר ועוד.

     

    מקום 6: צרפת

    הצרפתים כבר ברמה יותר גבוהה. הם זכו בשני מונדיאלים, פעמיים באליפות אירופה, פעמיים בגביע הקונפדרציות. הם הגיעו עוד פעמיים לגמר ופשוט חוו דורות נפלאים. לפני עשרים שנה הם זכו במונדיאל עם זידאן, דשאן וחבריהם – ועכשיו עם אמבאפה, גריזמן וחבריהם. שנתיים אחרי הזכייה הראשונה הם לקחו את היורו, שש שנים לאחר מכן הגיעו עוד פעם לגמר המונדיאל, תריסר שנים אחר כך לגמר היורו – והשנה זכייה נוספת במונדיאל. מתוך אחד עשר טורנירי גמר לאורך שני העשורים האחרונים הצרפתים הגיעו לחמישה גמרים, הכי הרבה בעולם (יחד עם ברזיל וארגנטינה, אך ארבעה מחמשת הגמרים שלהן היו של הקופה אמריקה – טורניר פחות קשה בעיניי מאליפות אירופה).

     

    מקום 5: אורוגוואי

    זה אולי קצת מפתיע שהנבחרת מהמדינה הקטנה ודלת התושבים מדרום אמריקה ממוקמת לפני צרפת והולנד, אבל אם מסתכלים על כמות ההישגים שלה מבינים את ההחלטה. מ-1916, השנה הראשונה בה התקיים הקופה האמריקה, עד 1947, אורוגוואי השתתפה ב-19 טורנירים – ובכולם הגיעה לפחות לחצי הגמר, כשבשמונה מהם היא זוכה. במהלך השנים האלו היא זכתה בשני מונדיאלים – אורוגוואי 1930 וברזיל 1950. ומ-1947 עד היום היא זכתה הכי הרבה פעמים בקופה אמריקה, הפעם האחרונה ב-2011. מלבד הזכיות אורוגוואי הגיעה עוד שלוש פעמים לחצי גמר המונדיאל.

     

    מקום 4: ארגנטינה

    גם הארגנטינאים זכו פעמיים במונדיאל. מלבד הזכיות הם הגיעו עוד שלוש פעמים לגמר. בקופה הם הגיעו הכי הרבה פעמים לגמר בהפרש של שבע פעמים מהמקום השני, עם לא פחות מעשרים ושמונה הופעות. שיחקו ביותר גמרים מאשר כל נבחרת ברשימה. שנות השיא שלהם הן סוף שנות השבעים עד תחילת שנות התשעים, עם שלושה גמרים של המונדיאל - מתוכם שני ניצחונות. באותן שנים הם שיחקו עם שחקנים כמו מראדונה ומריו קמפס. אחריהם הגיעו שחקנים כמו דייגו סימאונה ובאטיסטוטה, ואחריהם הדור הנוכחי של מסי ואגוארו.

     

    מקום 3: איטליה

    האיטלקים זכו חמש פעמים בטורנירים גדולים, והגיעו לעוד ארבעה גמרים וארבעה חצאי גמר. בשנות השלושים התקיימו שלושה מונדיאלים – בשניים מהם איטליה זכתה. באיטליה שיחקו שחקנים גדולים כמו דל פיירו, ויירי, מאלדיני, בופון, קייליני, קנבארו, פירלו, לואיג'י ריבה ועוד ועוד ועוד. היום הכחולים מארץ המגף נחלשו, אבל ההיסטוריה שלהם כל כך עשירה והרזומה שלהם מעורר הרבה קנאה כך שהם הגיעו למקום השלישי.

     

    מקום 2: ברזיל

    לברזיל הייתה מאז ומעולם נבחרת מהטופ. בשלוש הזכיות הראשונות שלה במונדיאל (1970-1958) שיחקו בה גארינצ'ה, אלברטו, ז'אירזיניו, זיטו, ואווה וכמובן פלה. בשתי הזכיות האחרונות (1994 ו-2002) אלה היו בבטו, דונגה, רומאריו, קאפו, רונאלדו, ריבאלדו, רונאלדיניו ורוברטו קרלוס. בין לבין יש גם את זיקו וסוקרטס. שיאנית הזכיות במונדיאל ובגביע הקונפדרציות, שמונה זכיות בקופה אמריקה. הגיעה לא פחות מארבעים פעמים לחצי גמר של טורניר גמר! אין מילים.

     

    הרכב נבחרת גרמניה (צילום: AFP)
    נבחרת גרמניה. הגדולה מכולן(צילום: AFP)

     

    מקום 1: גרמניה/מערב גרמניה

    במפתיע או לא במפתיע, הגרמנים עקפו את הברזילאים. ארבע זכיות במונדיאל, עוד שלוש ביורו ושבע סגנויות בטורניר גמר נמצאים ברזומה של הגרמנים. הם הגיעו הכי הרבה לגמר המונדיאל בהיסטוריה, לא פחות משמונה פעמים. שיחקו במדי גרמניה שיאני השערים וההופעות במונדיאלים - לותר מתיאוס ומירוסלב קלוזה. בין עשרת השחקנים המובילים בכל אחת מהקטגוריות הנ"ל יש לא פחות מחמישה גרמנים. מלבד מתיאוס וקלוזה יש שם גם את גרד מילר, הלמוט ראן, קלינסמן, תומאס מולר, אובה זלר, פיליפ לאם ושוויינשטייגר. מלבדם יש עוד המון כוכבים גרמנים כמו אוזיל, פודולסקי, חדירה, אולי הנס, בקנבאואר, ספ מאייר, מריו גומז, אוליבר קאן, נוייר, מרטזאקר, רויס, גצה וקרוס. אצל הגרמנים תמיד יש דור מצוין – הם לקחו את המונדיאל בשנות החמישים, השבעים, התשעים והאלפיים. את היורו בשנות השבעים, השמונים והתשעים. בשנות השלושים הם סיימו במקום השלישי במונדיאל ובשישים מקום רביעי, שלישי ושני במונדיאל. השיא היה בשנות השמונים עם שלושה גמרי מונדיאל כולל זכייה, וגם זכייה ביורו.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים