שתף קטע נבחר

מספר שיא של מתמודדות בבחירות המקומיות: "נשים יותר קשובות לשטח"

68 נשים הגישו מועמדות לראשות הרשויות המקומיות וההערכה היא שמספר הנשים שמכהנות כחברות מועצה יכפיל עצמו לאחר הבחירות. מובילות של רשימות על טהרת הנשים מתל אביב, אשדוד וכפר קרע התארחו באולפן ynet: "אנחנו, עם החוש האימהי שלנו, נוביל את זה אחרת ונביא פן אנושי יותר"

 

 

אמנם טרם התקבלו נתונים רשמיים ממשרד הפנים על מספר הנשים שיתמודדו בבחירות לרשויות המקומיות בסוף החודש, אך כבר כעת ניתן לומר שמדובר במספר שיא של מתמודדות לראשות הרשויות. מנתוני קואליציית "מקומיות 2018" עולה כי 68 נשים הגישו מועמדות, לעומת 42 בבחירות הקודמות ב-2013.

פאנל בחירות לרשות המקומית באולפן YNET  (צילום: אלי סגל )
מספר שיא של מתמודדות. הפאנל באולפן ynet(צילום: אלי סגל )

כמו כן, הציפייה היא שמספר הנשים שיכהנו כחברות מועצה ברשויות השונות, שעומד כיום על 442 ומהווה 14% מכלל חברי המועצה, יכפיל את עצמו - כשעל פי ההערכה כ-3,400 נשים הגישו מועמדות למועצות.

 

אך יש מי שלקחו את ההתעוררות הנשית בבחירות צעד קדימה, והחליטו להקים רשימות על טהרת הנשים - כך למשל בתל אביב, אשדוד ואפילו בכפר קרע. אתמול (יום ד') אירחנו באולפן ynet את מובילות הרשימות הללו – שלי הראל מרשימת "הלו" בתל אביב, שרון מרק מרשימת "הלביאות" באשדוד וויקטוריה זחאלקה מסיעת "אל-מוסתקבל" בכפר קרע, שאף מתמודדת לראשות המועצה ביישוב.

שלי הראל, שרון מרק ו ויקטוריה זחאלקה  (צילום: אלי סגל)
שלי הראל, שרון מרק וויקטוריה זחאלקה (צילום: אלי סגל)

אינפו גרפיקה מהפכה נשית נשים בחירות ל רשות ה המקומית ()

"בעיר הכי ליברלית בארץ, ששוויון חרוט על דגלה, יש רק שמונה נשים מתוך 31 חברי מועצה", מסבירה הראל את החלטתה להקים רשימה של נשים בלבד. "אם תסכמו את סך המתמודדים היום לבחירות המקומיות ובטח בת"א, תראו שלפחות 70% מהם גברים. הגענו למסקנה שאנחנו צריכות לעשות משהו קיצוני כדי לשנות את הסטטיסטיקה הזאת. אנחנו חותרות לשוויון מגדרי - בואו נתחיל מת"א, העיר שמתווה מדיניות, ונמשיך הלאה. היתרון הוא ש-2018 היא שנה של הנשים - של גל גדות, נטע ברזילי, של קמפיין #MeToo. זה פשוט לנצל את המומנטום ולצעוק בקול גדול - זו השנה שלנו".

 

באשדוד, מתוך 27 חברי מועצה מכהנות כיום רק שלוש נשים. רשימת "הלביאות" שהוקמה כדי לחתור לשוויון מגדרי זוכה לתשומת לב רבה בעיר - לא רק חיובית. בימים האחרונים גילו "הלביאות" שאלמונים השחיתו רכבים שלהן שנשאו שלטים של הקמפיין. הן אף מעידות על שיחות לא נעימות שהן מקבלות בשל התמודדותן.

סיעת הלביאות (צילום: שרון מרק )
רשימת "הלביאות" באשדוד(צילום: שרון מרק )

"ניפצו את השמשות, עקרו את כל המושבים, פיזרו את הכול החוצה, ביותר מרכב אחד", סיפרה מרק. "אנחנו פשוט מתחילות כנראה לשחק במגרש של הגדולים. כל הזמן פונים אלינו ושואלים - מי מריץ אתכן? מי מממן אתכן? אנשים עדיין לא מסוגלים לתפוס, בשנת 2018, שאנחנו רשימה שיכולה להתמודד לבד. אף אחד לא צריך להריץ אותנו, אנחנו לביאות, הילדים שלנו מריצים אותנו. אנחנו מכירות את המערכת, כל הנשים שאיתנו ב'לביאות' הן נשים שהיו במערכות העירוניות הציבוריות ההתנדבותיות, אנחנו יודעות לזהות את חלוקת התקציבים ולראות שהיא לא מאוזנת ולא הוגנת".

 

מרק מוסיפה כי "מחקרים מהעולם מוכיחים שנשים בתפקידים ציבוריים ונבחרות ציבור יכולות לעשות את זה טוב יותר. הן יותר קשובות לשטח, נטולות אגו ואינטרסים, באות לעבוד ולשרת את הציבור, את הילדים שלנו. אנחנו מכירות כל מילימטר בדרך לגן, בהנהגת ההורים, בעיר, בתעסוקה". כחלק מ"חוסר האגו", ה"לביאות" מציגות מודל חדשני של רוטציה, שעל פיו היה וייכנסו למועצה, המועמדות יתחלפו במהלך הכהונה.

סיעת הלביאות (צילום: שרון מרק )
"ניפצו את השמשות". השחתת רכבי "הלביאות" באשדוד(צילום: שרון מרק )

סיעת הלביאות (צילום: שרון מרק )
(צילום: שרון מרק )

בכפר קרע העניין אפילו מסובך יותר מאשר ביישובים במגזר היהודי, כשבמועצה לא מכהנת אפילו אישה אחת כיום. זחאלקה החליטה, על אף השמרנות היחסית בחברה הערבית בכל הקשור ליחס כלפי נשים, על הקמת כוח נשי ביישוב, והיא מכוונת הכי גבוה שאפשר. "עד קבלת הרשימה היו כל הזמן הימורים - 'האם היא תמשיך, היא תוותר, היא תחזיק מעמד?'", היא מספרת. "כשהגשתי את טפסי המועמדות כולם היו בשוק - היא ממשיכה".

 

זחאלקה מוסיפה כי עדיין יש מי שמנסים לשכנע אותה לחזור בה מההתמודדות. "אומרים לי – תעזבי, מה יש לך, את אימא, את מורה, מה את צריכה להתמודד? בכפר שלנו עדיין המנטליות לא מוכנה לקבל אותי בתור ראש המועצה. פעם הייתה חברת מועצה לכמה חודשים, שאחר כך ויתרה בגלל הישיבה הגברית, הסגנון הגברי, הטון, היחס.

 

"אני מאמינה שאנחנו בתור נשים, עם החוש האימהי שלנו, נוביל את זה אחרת", אומרת זחאלקה. "אנחנו נביא פן אנושי יותר. אנחנו רוצים לעשות את הכפר שלי, שהולך להיות עיר - אחר. עם שלווה, שקט ונועם".

 

ד"ר מזל שאול, מנכ"לית עמותת כ"ן (כוח נשים), אמרה כי "קואליציית 'מקומיות 2018', המונה 28 ארגונים מכל קצוות החברה בישראל, הוקמה במטרה לצמצם את הפער המגדרי בשלטון המקומי. כשהתחלנו את הקמפיין ואת פעילות השטח לפני כשבעה חודשים, צפינו שיהיה גידול משמעותי של נשים שיתמודדו בבחירות - הן במסגרת רשימות מעורבות והן במסגרת רשימות על טהרת הנשים. אנחנו שמחות לראות שהתחזית שלנו התממשה. מהפכת אוקטובר כאן".

"מה שחשוב הוא שיותר ויותר נשים משתלבות". יפעת קריב ()
"מה שחשוב הוא שיותר ויותר נשים משתלבות". יפעת קריב

חברת הכנסת לשעבר יפעת קריב, שמתמודדת לראשות עיריית הוד השרון, שיזמה את החוק לייצוג הולם לנשים בבחירות לרשויות המקומיות, הוסיפה: "אני שמחה וגאה שהחוק שיזמתי והעברתי בכנסת הקודמת מממש בימים אלה את ייעודו ומעודד נשים רבות לקפוץ למים הפוליטיים כדי לשנות ולהשפיע לטובה על המקום שבו הן מתגוררות. בין אם מדובר בנשים שרצות ברשימות שבהן גברים ונשים יחד ובין אם ברשימות של נשים בלבד, מה שחשוב הוא שיותר ויותר נשים משתלבות במוקדי העשייה וקבלת ההחלטות".

 

מנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה, אוה מדז'יבוז', שיזמה את קמפיין "תתמודדי!" שמעודד נשים לרוץ לבחירות המקומיות, אמרה כי "במשך יותר מדי שנים התרגלנו לראות רשימות של גברים בלבד או כמעט בלבד, והדבר מעולם לא פגע בסיכויי ההצלחה שלהן. הגיע הזמן לראות יותר ויותר רשימות עם רוב נשי מובהק ולהבין שהדבר הוא בעל ערך אלקטוראלי. נשים סובלות מתת-ייצוג בשלטון המקומי, והציבור חייב להכניס לשיקולי ההצבעה גם את השוויון המגדרי".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אלי סגל
שלי הראל, שרון מרק וויקטוריה זחאלקה
צילום: אלי סגל
מומלצים