שבת המנוחה הפכה לשבת של דמים, עם טבח של אחד עשר יהודיות ויהודים בפיטסבורג פנסילבניה. חלקם היו אורתודוכסים, אחרים קונסרסטיבים, ואחרים אבל לרוצח זה לא משנה. הם היו יהודים וככאלה גזר דינם היה מוות. הקשישה בת ה-97, הרופא הטוב של העיירה או שני אחים טובים עם מוגבלות. כולם יהודים. כולם נטבחו.

על הרצח כולנו שמענו. רוברט באוארס ירה למוות ב-11 מתפללים בבית הכנסת "עץ החיים" בפיטסבורג. ארבעה שוטרים נפצעו כשניסו לעצור אותו. בווארס החמוש נכנס לבניין בית הכנסת, עלה לקומה שלישית בה נמצאת רחבת התפילה ובעת שהתנהל במקום טקס ברית מילה החל לירות המתפללים. לאחר מכן ירד לקומת המרתף שם ירה בעוד שלושה בני אדם. על פי העדויות, במהלך הירי צעק "מוות ליהודים".

שעות ספורות לפני שיצא למסע השנאה האכזרי, הטבח האנטישמי האכזרי ביותר בתולדות ארה"ב, הוא צייץ בעמוד הטוויטר שלו: "לא יכול לעמוד מנגד כשבני עמי נשחטים. לעזאזל, אני נכנס פנימה".

דונלד טראמפ מיהר לגנות את האירוע הרצחני במהלך עצרת בחירות שהוביל באותו הערב באינדיאנה. "המתקפה הנוראה הזו היא אירוע מכוער. מעשה נפשע של רוע מזוקק ושל אנטישמיות", קרא. "התנהגות נתעבת כמו אנטישמיות היא מסוכנת ואנו חייבים לגנות אותה ולמחוק אותה מקרבנו". טראמפ בהחלט גינה את האירועים בפה מלא, אבל זכה ללא מעט ביקורת אחרי שהתעקש באותו היום להגיע לעצרת קמפיין. הוא סיפר ששקל לבטל אבל טען שלא ייכנע לרוע. הוא גם הוסיף ששקל לבטל כי היה לו יום שיער רע.

בשנתיים האחרונות האנטישמיות באוויר והמספרים מוכיחים זאת. נרשמה עלייה קשה במספר התקריות האנטישמיות בארצות הברית. ב-2017 נרשמו 1,986 תקריות שכאלו, בעוד שבשנה שלפניה היו רק כ-1,250 תקריות שכאלו. "השמענו את קולנו פעמים רבות נגד השימוש של טראמפ ברטוריקה שחביבה במיוחד על אנטישמים קיצוניים, ונמשיך להטיח את האמת כלפי מנהיגים בעלי השפעה, אך זה יותר ממה שבן אדם אחד עושה", אמר גרינבלט בריאיון ל-ABC. "זה מגיע היום מהרבה מאוד מקומות. בין אם מדובר במועמד למשרה ציבורית שנפגש עם חובבי נאציזם או מביא מכחישי שואה לבית המחוקקים, מועמד אחר שהפיץ תיאוריות קונספירציה אנטישמיות על ממנים יהודים כמו ג'ורג' סורוס המנסים לכאורה להונות את העולם, או מנהיג דתי אחר שכינה יהודים טרמיטים. כל זה בלתי מקובל לחלוטין, ואסור לנו לאפשר לאנטישמיות להפוך לדבר שגור, זו תופעה בלתי מקובלת ויש לעצור אותה".

העיירה סקווירל היל בפיטסבורג הפכה השבוע לאיזור עלייה לרגל. מכל העולם הגיעו עיתונאים, נציגים ישראלים ולוחמים חברתיים. שגריר ישראל בארה"ב רון דרמר הגיע למקום וליווה את נציגי הממשל ובראשם דונלד טראמפ שהגיע להניח אבנים ופרחים ליד המצבות הזמניות שהוצבו מול בית הכנסת. הוא זכה לקריאות בוז והפגנה ספונטנית של אלפים אך נמנע מלהגיב.

גם נציגים ישראלים אחרים הגיעו. הקונסול הכללי של ישראל בניו יורק, דני דיין, ביקר בזירת הרצח בבית הכנסת והודיע כי ישתתף בהלוויות הנרצחים ובאירועי אבל ציבוריים. "מדובר באירוע האנטישמי החמור בארה"ב מאז ומעולם. כשהגעתי לשליחותי בארה״ב לא דמיינתי שאצטרך להתמודד עם אירועים מן הסוג הזה. הגעתי לכאן להיות עם אחינו ואחיותינו בשעה הטרגית הזו, כדי לכבד את הנרצחים, להתפלל להחלמת הפצועים ולחבק קהילה יהודית אבלה שאני מאוד אוהב", אמר דיין עם הגעתו לזירה. "אני משתתף בצער העמוק של משפחות הנרצחים. הקונסוליה הכללית בניו יורק ומשרד החוץ יסייעו בכל הניתן לקהילה היהודית המקומית", אמר דיין, והוסיף: "כעת אנו מרכינים ראש ומזילים דמעה. אבל ממחר צריך להגביר כפל כפליים את המלחמה חסרת הפשרות בחיה האנטישמית שמרימה ראש. אירוע אנטישמי - גם אם קורה אלפי ק׳״מ מירושלים - הוא אירוע מקומי עבור מדינת ישראל".

הקהילה היהודית בפיטסבורג נוסדה בשנות הארבעים של המאה ה-19 מרבית יהודיה הגיעו ממזרח אירופה. בעיר ישנם גם מאות ישראלים. למעשה, מתוך כ-60 אלף יהודים החיים בפיטסבורג הרוב הגדול שוכן בשכונת סקווירל היל.

עם היוודע האסון, התאספה הקהילה הענקית הזו ליד בית הכנסת. הם לא דיברו על מה שאמר או לא אמר טראמפ, הם לא בחנו את הזרם היהודי שכל אחד מהנרצחים השתייך אליו. הם היו מוקפים בתמיכה ואהבה של הקהילה הנוצרית והמוסלמית בעיר, הם התאגדו ביחד ושרו לאור נרות 'הנה מה טוב ומה נעים, שבט אחים גם יחד‘.

בין אם פרופסורים או רואי חשבון או רופאים, קרבנות הפיגוע בבית הכנסת ’עץ החיים‘ היו בסיס הקהילה היהודית בסקווירל היל. מלווין ווקס בן ה-88 היה מתפלל קבוע בבית הכנסת, רואה חשבון בפנסיה, אדם שסיפרו עליו כי היה עוזר לזוגות צעירים עם החזרי המס ולא גובה מהם כסף. ווקס נהג להגיע מוקדם לתפילה ותמיד היה אחד האחרונים שעזבו את בית הכנסת. חבריו סיפרו כי כאשר שמעו על הפיגוע ידעו מיד כי הוא היה שם: ”מקס לא פיספס תפילת בוקר“. ג‘רי רבינוביץ‘, בן 66, היה רופא אהוב ופופולארי, שתמיד היה מוכן להגיע לעזור. ”הוא היה רופא כמו באגדות, רחום ואדיב, מרפא אמיתי“, סיפרו חבריו.

ג‘ויס פיינברג בת ה-75 עבדה רוב חייה במרכז ההתפתחותי של אוניברסיטת פיטסבורג. ”היא היתה אדם מופלא, כל כך נדיבה, אדם טוב מהיסוד“, אמרו עליה קולגות באוניברסיטה. פיינברג יצאה לפנסיה לפני עשר שנים, אבל המשיכה להדריך מורים צעירים. היא הותירה אחריה שני בנים ומספר נכדים.

דניאל שטיין בן ה-71 היה דמות פעילה מאוד בקהילה היהודית, ויחד עם קרבן נוסף, ריצ‘רד גוטפריד בן ה-65, נחשבו השניים ל‘לב הדתי‘ של הקהילה. אשתו של שטיין שנותרה אלמנה היא סגן יו“ר סניף ’בית הדסה‘ באזור. ”היהדות היתה במרכז חייהם“, אמרה ננסי שומן, ”שניהם היו בעלי תשוקה רבה ליהדות ולישראל“.

לא ברור מה יהיה הצעד הבא ולאן הולכת אמריקה מכאן, אבל מה שחשוב, דווקא היום, לכולנו, זה לזכור. ולא לשכוח.