כך מפסיד צה"ל לטלפון הסלולרי
האזהרות של האלוף בריק על שימוש של חיילים בסמארטפונים לא חדשות. כבר 12 שנה מתנהל קרב בין הצבא לבין הניידים. אבל זה פשוט לא כוחות
(צילום: דובר צה"ל)
מאבקו התקיף של נציב קבילות החיילים, האלוף (במיל') יצחק בריק, במה שהוא מכנה "ליקויי מוכנות צה"ל למלחמה", מעלה שוב על סדר היום את אחד מאויביו המתוחכמים ביותר של הצבא: הסמארטפון. מערכה זו אינה חדשה, אבל אופייה משתנה עם השנים וכדאי להבין אותה בתוך ההקשר הרחב.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
חשבון הנפש הראשון שערך צה"ל בנוגע ל"איום הסלולרי" התקיים לאחר מלחמת לבנון השנייה. התברר שחרף נהלים לאיסוף המכשירים הניידים בשטחי ההיערכות, כללים אלה כמעט לא יושמו בפועל. חיילי מילואים רבים מצאו עצמם מנהלים קרבות בעומק כפרים בלבנון, כאשר ידם האחת על הנשק וידם השנייה אוחזת בנייד, מרגיעים את המשפחות המודאגות או מזמינים שרברב שיתקן נזילה בבית.
ואכן, חלקים נכבדים מדו"ח וינוגרד עסקו באופן שבו השפיעה הנוכחות של הטלפון הנייד (עוד לפני עידן הטלפונים החכמים) על ביטחון שדה ודליפת מידע. הרמטכ"ל דאז, דן חלוץ, מזכיר בספרו כיצד נתקל במהלך המלחמה בתופעת "החבר הסלולרי": קצינים בכירים וזוטרים שהסתייעו בטלפון הנייד לצורך התייעצויות מקצועיות תוך עקיפת ההיררכיה הפיקודית ברשת הקשר הצה"לית. במחקרים שערכנו לאחר המלחמה נחשף גם "מחיר הזמינות" - ההשפעה של תחושת החיבור והנכחת הבית והמשפחה על מצבם הרגשי של החיילים בשדה הקרב.
יותר מעשור חלף, הסמארטפונים חדרו לחיינו, ונראה שגם הממסד הצבאי התבגר, לפחות בתחום ביטחון המידע. צה"ל השקיע מאמצים רבים בחינוך החיילים, בהטמעת דפוסי מידור טכנולוגיים ובפיתוח מכשירים חכמים מוצפנים לשימוש המפקדים. חיילי המילואים והסדיר הופגשו עם עמדות ההאזנה הטלפונית של החיזבאללה שנתפסו במהלך המלחמה, ויחידות צה"ליות מנטרות מידע רגיש שעולה לרשת.
אולם דווקא על רקע זה חשוב לקרוא לעומק את התראותיו של האלוף בריק בדו"ח השנתי של נציב קבילות החיילים, שמתייחס בהרחבה לאתגר הסלולרי, אך מזוויות אחרות לגמרי.
ראשית, בריק מתריע על חוסר היכולת של המפקדים לאכוף על חייליהם איסור שימוש בסמארטפון בשמירות, באימונים ובשיעורים. בעיה זו מתחילה כבר מתקופת הטירונות. כבר 20 שנה מתריעים מפקדים שהשימוש האובססיבי בנייד פוגע בהתגבשות בין החיילים, מגביר לרעה את המעורבות של הורי הטירונים ומעכב את הפיכתו של התיכוניסט ל"חייל".
מעניין לראות שבמהלך השנים הלכו נוהלי השימוש בסמארטפון בטירונות והתרככו: אם בתחילת הדרך נעשה ניסיון למנוע שימוש בטלפון הסלולרי במהלך כל ימות השבוע, כיום הנוהל בטירונות הקרבית הוא לאשר שימוש במהלך שעת-ת"ש בערב, למעט שבועות שטח ולמעט טירונות של יחידות מיוחדות, שם הנהלים קפדניים הרבה יותר.
אבל גם נהלים אלה קשים לאכיפה, וכל טירון יספר כיצד רבים מחבריו משתמשים בטכניקת "המכשיר הכפול", שמזכירה באופן מעלה חיוך למתרחש בציבור החרדי: מכשיר אחד שמונח בארגז הפלוגתי, ומכשיר נוסף "סודי" שמוחבא באפוד האישי, ובו נעשה שימוש בזמן השמירה, בתורנות המטבח או בשירותים. הבעיה מתעצמת בקרב חיילי דור ה-Z, "הילידים הסלולריים" שמתגייסים בשנים אלה ממש, צעירים שחוו נוכחות סלולרית מתמדת מאז ראשית ימי בית הספר היסודי.
האתגר השני, מטריד את בריק אף יותר. "הסמארטפונים פגעו אנושות בתרבות הארגונית", הוא טוען. התקשורת המתווכת – ווטסאפים ומיילים - פוגעים במגע האישי בין החיילים והמפקדים, ואינם מאפשרים וידוא מספק של ביצוע פקודות. "מערכת שאיבדה באופן מוחלט את השליטה על הפקודות", מגדיר זאת בריק, שמנבא שהרגלי "חפיף" אלה שנטמעו במערכת יופיעו גם בזמן המלחמה.
צה"ל יכול להתנחם בכך שהוא לא לבד במערכה. איום הסמארטפונים מטריד כל מוסד שמנסה לייצר מרחב תקשורתי סטרילי: בתי סוהר, מחלקות סגורות לפגועי נפש, ישיבות, אשרמים ובתי ספר. "עולם שהשתגע" מכנה בריק את המרחב הטכנולוגי החדש שמעסיק כל הורה ומורה. ואם אכן כך המצב, יש רק לקוות שצבא ההגנה למדינת הסייבר וההייטק ידע להתמודד עם האיום הטכנולוגי שבכיסו של כל חייל.
- ד"ר חננאל רוזנברג, מרצה בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל ובאוניברסיטה העברית, חוקר את נושא הטלפונים הניידים בצה"ל
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
ד"ר חננאל רוזנברג
מומלצים
