שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    וייטנאם: זה הזמן לטייל במדינה היפה
    כשיש מדינה שמצד אחד מציעה אין-סוף נופים שומטי לסתות, קולינריה מהטובות בעולם ומלונות מפנקים, ומצד שני אנשים שהחיוך לא יורד מפניהם, בעיקר כשהם שומעים תיירים מישראל - לא יכולנו שלא לבדוק מקרוב מה קורה בווייטנאם

     

     

    קחו לכם דקה אחת של שקט, עצמו עיניים ודמיינו איך אתם שטים בסירה קטנה בין קירות סלעים ירוקים עצומים של נוף פראי, הולכים יד ביד בין מרחבי שדות אורז, חוזרים בזמן מאות שנים ומקנחים בעיסוי מפנק לצלילי מוזיקה עתיקה. עכשיו פקחו את העיניים, רוצו אל סוכן הנסיעות, קנו כרטיס טיסה לווייטנאם - וכל מה שדמיינתם יהפוך למציאות.



    האגם הפסטורלי במתחם המאוזילאום בהאנוי (צילום: יוסי פישר)
    ברוכים הבאים למדינה שלא תרצו לצאת ממנה(צילום: יוסי פישר)
    הדרך הארוכה למדינה, השוכנת בדרום-מזרח אסיה וחולקת את גבולותיה עם סין, קמבודיה ולאוס, החלה בשיחת טלפון ובהזמנה ללוות משלחת מישראל. משלחת שיזמה לשכת התיירות הווייטנאמית בשיתוף חברת התעופה "רויאל ג'ורדניאן".

     

    גשר שמוחזק ב"ידי האלוהים" הפך לאטרקציה תיירותית בווייטנאם

    הוייטנאמים נדהמו משדה אורז שמושקה בטפטפות וחגגו לצלילי עומר אדם

    הזוי ומסוכן: התיירים שמסכנים את חייהם בשביל "הסלפי המושלם" בהאנוי

     

    את וייטנאם הכרתי עד עכשיו מצפייה בסרטי המלחמה ההיא בשנות השבעים עם ארה"ב ("צייד הצבאים" ו"בוקר טוב וייטנאם"). כלום לא הכין אותי לקראת הביקור במדינה, שהתברכה בנופי גן עדן לצד תרבות מרתקת, וכל אלה מתובלים במאכלים אקזוטיים וריחות חושניים.

     

    מצויד באין-ספור עצות של חברים ולא מעט מידע שרץ ברשת, התיישבתי במטוס לעמאן ומשם בדרימליינר המרווח, בטיסה שאורכת תשע שעות לבנגקוק. שם, בשדה התעופה הענק, אתה מקבל "הצצה ראשונה" למה שיבוא בהמשך.

    הגשר על אגם
    הגשר על אגם "הואם קיאן" בלב האנוי(צילום: יוסי פישר)
     

    שעה וחצי מבנגקוק ונוחתים בהאנוי, בירתה של וייטנאם. אחרי תהליך קצר של החתמת ויזה ואיסוף המזוודות אתה הופך, עם החלפת הכסף, ל"מיליונר" לשבוע. תמורת 100 דולר מגישה לך הפקידה האדיבה שטרות בסך כשני מיליון דונג. מעתה יהפוך העיסוק בכסף לחוויה מתמטית בפני עצמה.

     

    משקה מנגו מעלף ב-60 אלף דונג שהם לא יותר מעשרה שקלים, ומעיל שארכוש באחד הדוכנים יעלה לא פחות מ-350 אלף דונג – 58 שקלים! עם כמה מיליונים בכיס וסקרנות לקראת הבאות, אנחנו יוצאים אל העיר שמבטיחה לספק את יצר הסקרנות, והיא אכן עושה זאת בגדול.

    בית האירוח במתחם הממשלתי בהאנוי. גם הנשיא ריבלין התארח כאן (צילום: יוסי פישר)
    בית האירוח במתחם הממשלתי בהאנוי. גם הנשיא ריבלין התארח כאן(צילום: יוסי פישר)
     

    רגע לפני שנצא אל הנופים הפסטורליים של הצפון, אנחנו מסיירים בהאנוי. שותים בצמא את המידע ששולף ניסים טל, בעליה של חברת "וייטנאם 24/7". טל, שמכיר את המדינה כמו את כף ידו, מלווה אותנו בביקור במאוזוליאום של מנהיג האומה הו צ'י מין. מפגש מרתק עם המדינה הקומוניסטית והמשטר הקשוח, שבשיאו טקס החלפת המשמרות והגנים המרהיבים ביופיים, באגם הואן קיאם בלב העיר הגובל ברובע העתיק.

    המאוזילאום בהאנוי של מנהיג האומה הוצ'י מין (צילום: יוסי פישר)
    המאוזילאום בהאנוי של מנהיג האומה הוצ'י מין(צילום: יוסי פישר)
     

    חייל במשמר הכבוד בטקס של החלפת המשמר במאוזילאום (צילום: יוסי פישר)
    חייל במשמר הכבוד בטקס של החלפת המשמר במאוזילאום(צילום: יוסי פישר)
     

    אוסף המכוניות של
    אוסף המכוניות של "בן גוריון" הויאטנמי, הוצ'י מין(צילום: יוסי פישר)
     

    אנחנו מקנחים בסיור ריקשות פרוע בין עשרות אלפי אופנועים שנוסעים בכבישי עיר הבירה. הריקשה היא כלי הרכב הלאומי של וייטנאם, שאפשר לרכוש ב-200 דולר בלבד, אז מי צריך רכב?

     

    כאן תבוא אזהרה למטייל הממוצע: אל תנסו לחצות את הכביש הסואן במעבר חצייה כשאתם סומכים על הרמזור הירוק. רוכבי האופנועים לא מכירים את "היצור הזה", והם יטוסו לכיוונכם במהירות תוך שאתם ממלמלים את "תפילת הדרך".

    סיור ריקשות בהאנוי - אל תוותרו על החוויה (צילום: יוסי פישר)
    סיור ריקשות בהאנוי - אל תוותרו על החוויה(צילום: יוסי פישר)
     

    האנוי היא גם לא פחות מגן עדן לקניות, בעיקר אם אתם חפצים בחיקויים למיניהם. פה ושם תמצאו גם את המותגים המקוריים, שהגיעו בדרך לא דרך אל החנויות השונות. מעילים יוקרתיים וממותגים בכמה עשרות שקלים, תיקים ומה לא? וחשוב לא פחות - להתמקח.

     

    זו התרבות כאן. בין אם תרוויחו עשרה שקלים או עשרים, העיקר שהתמקחתם, ובסופו של דבר תרגישו מנצחים. הווייטנאמים רק מחכים לזה, והם אדיבים ומחייכים ללא הפסקה. כאלו הם, ותפגשו אותם בכל מקום במדינה (הלוואי עלינו).

     

    אחרי לילה מפנק, ממשיכים בבוקר בדרך לכיוון ההרים בנוף שהוא רק רמז לקראת הבאות. היעד הוא מאי צ'ו, אחד ממחוזות הנוף היפים במדינה. המראה הציורי מחלון החדר במלון, ששוכן לחוף אגם גדול אל מול ההרים הגבוהים, גורם לך להשתכר עוד לפני שלגמת כוסית יין לבן בארוחת הצהריים.

    "מאי צ'ו" - נוף עוצר נשימה שלא נגמר(צילום: יוסי פישר)

    הארוחה, אגב, מורכבת מירקות, אורז, כמה פירות ים ו... מנגו. הרבה מנגו. בכלל, הפירות החלומיים האלו (אננס, אנונה וכל חבריהם לקבוצה) מוגשים כאן בשפע, וכל שייק פירות כזה גורם לך לתת הכל תמורת עוד שייק אחד.

     

    במאי צ'ו מטיילים ברגל או באופניים בשבילי הכפר בין שדות האורז הרחבים. אגב, שם קוברים הווייטנאמים את יקיריהם - מסורת שהם מאמינים כי תביא לכך שהשדה יישאר לנצח שלהם. השדות נמצאים בין בתי הכפר האותנטיים - שם משמרים את המסורת בת מאות השנים, ושם גם תפגשו את נשות הכפר העמלות בטוויית משי, אריגת בגדים ומפות יפהפיות.

    הנוף המדהים מחלון החדר במלון ב
    הנוף המדהים מחלון החדר במלון ב "מאי צ'ו"(צילום: יוסי פישר)
     

    טווית משי מגלמים - עבודה טיפוסית בכפר "מאי צ'ו" (צילום: יוסי פישר)
    טווית משי מגלמים - עבודה טיפוסית בכפר "מאי צ'ו"(צילום: יוסי פישר)

    אם התגעגעתם לרגע להאנוי, גם כאן יגיחו אופנועים בין הסמטאות ויחלפו בין הדוכנים כאילו מדובר במופע קרקס. את הערב תוכלו לסיים בעיסוי נמרץ לכפות הרגליים או לכל הגוף במחיר שווה לכל נפש (40 שקלים), באדיבות וללא תחרות.

     

    הבוקר מגיע, "ועכשיו", מסביר ניסים טל, "מגיע הדבר האמיתי". הדרך אל מה שמכנים כאן "גן העדן של וייטנאם" עוברת בין ההרים שהופכים גבוהים יותר וירוקים יותר, ובתום שעתיים לערך מגיעים אל נין בין - אחת משמורות הטבע היפות בעולם, שהוכרזה כשמורה עולמית על ידי אונסקו בשנת 2014. על הפרק: ביקור בכמה מקדשים עתיקים שהווייטנאמים משמרים באדיקות ומתגאים בהם. גולת הכותרת: שייט על נהר נגו דונג באזור טאם קוק.

    שייט סירות על נהר "נגו דונג" ב"טאם קוק" (צילום: יוסי פישר)
    שייט סירות על נהר "נגו דונג" ב"טאם קוק"(צילום: יוסי פישר)
      

    הנהר האקזוטי מתפתל בין צוקים אדירים המכוסים צמחייה סבוכה. השייט מתבצע בסירות פח קטנות, שאותן משיטות נשים צנומות החותרות במשוטים באמצעות כפות הרגליים שלהן, כך במשך כשעה וחצי, כשמדי פעם מגיחות אלינו "סירות מכולת", שעליהן נשים המוכרות משקאות, פירות ומזכרות.

    סירת "קיוסק" על הנהר ב"טאם קוק" (צילום: יוסי פישר)
    סירת "קיוסק" על הנהר ב"טאם קוק"(צילום: יוסי פישר)
     

    הדרך בנהר עוברת בשלוש מנהרות שאליהן נכנסים ושטים בחושך מוחלט, ומגיחים שוב אל אור השמש. המראות בצידי הנהר כמו לקוחים מסרט הרפתקאות, ואתה צובט את עצמך שוב ושוב (הסימנים נשארים גם כשאתה חוזר לארץ) כדי להאמין שאתה משתתף בסרט הזה. את היום הזה מסיימים באחת המסעדות הציוריות שיש בעיירה ובכוס נוספת של משקה מנגו, עד המשקה הבא.

     

    בבוקר עוזבים את המקום המופלא הזה לטובת האלונג ביי, אחד האתרים היפים בעולם שנבחר להיות אחד משבעת פלאי תבל. מפרץ האלונג, חלק מהים הסיני, הוא מרהיב ביופיו וממימיו הכחולים מזדקרים 1,969 איים העשויים אבן גיר, ועליהם צמחייה סבוכה.

    "האלונג ביי". חבל שרק הנשימה נעצרת ולא הזמן(צילום: יוסי פישר)

    מבט מאחד האיים על מפרץ
    מבט מאחד האיים על מפרץ "הא לונג"(צילום: יוסי פישר)
     

    כבר בירידה מהאוטובוס מתגלה לנו מפרץ קסום שבו זרועות יאכטות וספינות למטיילים, שבשעה מוסכמת מראש יוצאות כולן אל הים בשיירה אל האופק. שם ממתינים האיים הפזורים, וב-24 השעות הקרובות הופכת כל ספינה כזו לבית מלון צף ברמת חמישה כוכבים. בתאים מפוארים אתה מבלה את הלילה לאור ירח התלוי מעל המים האינסופיים. אם זה נשמע כמו קטע שכתב משורר רומנטיקן, המציאות יפה הרבה יותר מהמילים.

    עוד גלויה מגן עדן - "האלונג ביי" (צילום: יוסי פישר)
    עוד גלויה מגן עדן - "האלונג ביי"(צילום: יוסי פישר)
     

    אתה מתחיל לצלם עוד ועוד תמונות ומגלה כי כל תמונה שתיכנס אל הטלפון הנייד תוכל לקבל מסגרת ולהפוך לתמונה המפארת את הסלון בבית. אם לא די בנוף עוצר הנשימה ובמראה האיים שחולפים על פניך ולא נגמרים, בשעות אחר הצהריים יורדים כולם לסירות קטנות ונוחתים באחד האיים. האי טומן בחובו מערת נטיפים ענקית שבה שלושה חללים עם נטיפים וזקיפים, כולם מוארים באור שמשרה אווירה מסתורית בחלל הענק.

    מערת הנטיפים הענקית במפרץ
    מערת הנטיפים הענקית במפרץ "הא לונג"(צילום: יוסי פישר)
    את היום עוצר הנשימה הזה סיימנו בשייט קיאקים ובארוחת ערב על הסיפון - ובעוד כמה כוסות יין, כדי להשלים את האווירה. את הבוקר הבא פותחים הנוסעים לפנות בוקר כדי לצפות במחזה זריחת השמש בין האיים, ואם עד עתה הצלחנו לעצור את ההתרגשות, עכשיו כבר אי אפשר שלא להתפעל מהטבע המופלא.

    זריחה ב"האלונג ביי" (צילום: יוסי פישר)
    זריחה ב"האלונג ביי"(צילום: יוסי פישר)
     

    ההפלגה חזרה אל המזח בהאלונג סיטי, מלווה שוב, איך לא, בהרמת כוסות שייק מנגו לחיי אלת המזל שבחרה בנו להגיע ולחזות בכל הטוב הזה.

     

    מכאן נעשה את הדרך הארוכה בחזרה מהנוף והטבע אל הנוף האורבני של האנוי, לעוד לילה של סיור בין השווקים, המועדונים והאנשים המאכלסים את העיר הזו. עיר שיש לה קצב חיים מטורף ויחד עם זאת, האדיבות והחיוך לא זזים מפני המקומיים.

    קינוח מוקפד להפליא במסעדה מקומית (צילום: יוסי פישר)
    קינוח מוקפד להפליא במסעדה מקומית(צילום: יוסי פישר)
     

    בסיכומו של הביקור בן השבוע בעיר הבירה של וייטנאם נגלה שבזבזנו על תענוגות החיים כאן (אוכל, קניות, עיסויים ומה לא) לא פחות מארבעה מיליון דונג - סכום שסביר להניח שלא נבזבז בשום מקום אחר בעולם ובכל מטבע אחר.

     

    חשוב לציין כי המקומות שבהם בילינו הם רק חלק מאתרים מופלאים המפוזרים על מפת וייטנאם, גם במרכז וגם בדרום המדינה. וייטנאם, חשוב להגיד, מסבירה פניה לתייר הישראלי, ושם מצפים לתנועה גדולה של תיירים מישראל בכל עונות השנה. המקומיים מבטיחים וגם מקיימים תחושת ביטחון אישית וקבלת פנים לבבית. מקומות רבים במדינה הזו טרם הפכו למתוירים, והביקור בהם, דווקא עכשיו, כדאי עוד יותר.

     

    הכותב היה אורח של לשכת התיירות של וייטאנם וחברת "רויאל ג'ורדניאן".

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים