ברק במכתב לרענן כהן: הפסדנו בקרב - ננצח במערכה

מזכ"ל מפלגת העבודה
ח"כ דוקטור רענן כהן

רענן היקר,

1. בעקבות ניצחון שרון בבחירות לראשות הממשלה שנערכו ב-6.02.01 וכן הפרש הקולות הניכר, הבהרתי שאני נושא באחריות הכוללת למדיניות הממשלה ודרכה, ולמערכת הבחירות ותוצאותיה. קיבלתי עוד באותו הערב את ההחלטה המתחייבת בעיני משיקולי הגיון ציבורי והכרזתי עליה במקום וגם מספר ימים מאוחר יותר, בישיבת הלשכה לאמור:
א. לאחר הקמת הממשלה החדשה בכוונתי לפרוש מהכנסת.
ב. לאחר הקמת הממשלה החדשה ובמועד שיקבע בתאום עם מזכ"ל המפלגה אעזוב את תפקיד יו"ר "העבודה" כדי לאפשר בחירת היו"ר הבא.
ג. בכוונתי לעזוב למשך זמן את העשייה הפוליטית מדינית.
ד. אשאר חבר המפלגה, חבל מוסדותיה ושותף לדרכה/דרכי.
2. מאחר ונושא ממשלת אחדות לאומית בהשתתפות "העבודה" הועלה על ידי ראש הממשלה הנבחר מר שרון, ומאחר והתבקשתי באופן אישי לשמש בתפקיד שר הבטחון ומאחר והמציאות הבטחונית קשה, העתיד לוט בערפל, עם אפשרות מסויימת להתדרדרות בטחונית באזור - הסכמתי לאחר התלבטות קשה ומתוך חובה ואחריות לאומית לקבל על עצמי התפקיד בדרך להקמת ממשלת אחדות אחראית, שקולה ומאוזנת.
3. נעניתי לבקשה זו מתוך אחריות אישית ולאומית ותוך הכרת המחיר האישי והציבורי הכרוך בהענות כזו. לא ביקשתי לעצמי דבר אלא להיענות לבקשה זו, שנצטרפו אליה רבים בעם ותוך הענות לצורך הבטחוני על רקע מצב החירום בו אנו נתונים. עשיתי זאת למרות שידעתי כי רבים מאוהבי וידידי האמת שליוו אותי בדרכי - התקשו לקבל זאת.
4. בשום שלב לא חזרתי בי מאמירותי בליל הבחירות כי לאחר הקמת הממשלה החדשה בכוונתי להתפטר מהכנסת ולעזוב את תפקידי כיו"ר "העבודה" ולא דרושים לי "חברים" שיזכירו לי אותן.
5. בימים האחרונים נוצר במפלגה מצב בלתי נסבל. מספר אנשים בתוכנו מנסים לקדם - לא דיון דמוקרטי ישר ופשוט, אלא התקפות אישיות מופרכות וחסרות תקדים, והתבהמות התהליך הפוליטי באופן המבזה את יוזמיו ופוגע קשות בדמותה של "העבודה" ושל העשייה הפוליטית בכלל.
6. יש לנו אנשים נפלאים - בימים האחרונים היו לי מפגשים מרגשים עם מאות חברי מרכז שהושיטו יד מחזקת ותומכת.
7. הזדהיתי גם עם דבריו המרגשים של חברנו הח"כ לשעבר, אלי גולדשמיט. אל נשלה את עצמנו - אנשים בתוכנו - גם אם חלקי לשון או מגלגלי עיניים - שהביוגרפיה האישית שלהם היא "קיצור תולדות החתרנות והתחמנות" לא יוכלו לשאת מול פני הציבור את דגל האתיקה בפוליטיקה. מי שלוקים בחיבורים משחיתים לא יוכלו להעפיל להנהגה לאומית.
8. ביקורת, גם בוטה, הכרחית לתיקון. ויש מה לתקן, לבטח גם לי. אך מוטב היה אלמלא נאמרו חלק מהדברים. אני מודה שנפגעתי עמוקות מסגנון ותוכן הדברים שנשמעו בימים הללו הן כאדם והן כמי ששרת את ישראל ובטחונה במשך 41 שנה.
9. במשך שלוש וחצי שנים בהן כיהנתי כיו"ר "העבודה" עשיתי כל שאוכל כדי להרחיק מאיתנו את מארת המחנאות שהכתה בתנועה במשך 15 שנה ויותר, וסייעה רבות לשלטון הליכוד. אני גאה בכך שמחנות לא קמו בתקופתי.
10. בשנים אלו ובמיוחד לאחר ניצחוננו בבחירות, התמקדה הממשלה בראשותי בשורת יעדים שאני גאה בהשגתם: היציאה מלבנון. הוצאת המשק מהמיתון. קידום דרמטי של החינוך בישראל. העברת חוקי מפתח: וטרנים, דיון ציבורי. טיפול בבעיית הנכים. טיפול נקודתי ב-11 ישובים ותוכניות מקיפות למגזר הדרוזי והערבי.
מעל הכל התמקדנו בתהליך המדיני וקידמנו אותו, על פי דרכנו, מול הפלסטינים. לא הגענו לתוצאות משום שערפאת פנה לאלימות ועמדות קיצוניות תוך הפרת הסכמים. במהלך הדרך הוסרו המסכות, נשברו מוסכמות ועוצב המתחם שבו יגובש, בבוא העת, הסכם הקבע עם הפלסטינים. אני גאה גם בהישגנו זה ומצר על כך שלא נוכל להשלימו בעת הזאת. הפסדנו בקרב, ננצח במערכה.
11. הדרך שלנו היא היפרדות ביננו לבין הפלסטינים, שתי מדינות לשני עמים. עדיף בהסכם שלום, תוך עמידה על התנגדותנו לזכות השיבה ולהעברת הריבונות בהר הבית לפלסטינים וכן שמירה על אינטרסים חיוניים נוספים של ישראל. אם לא ניתן להגיע להיפרדות בהסכם - עלינו לפעול להיפרדות ביטחונית, יזומה ושקולה - תוך שמירת חלון פתוח לחזרה למסלול הסכמים.
12. זו היא הדרך הנכונה לישראל והיא תנצח. רק היפרדות והצבת גבול ברור ביננו לבין הפלסטינים יובילו לשקט, לביטחון אישי ולהרתעה. גם ממשלת שרון - בצורה בה תקום, תיאלץ להערכתי בסופו של דבר לאמץ דרך זו, או - לחילופין - להתרסק אל מול סלעי המציאות. לצערי, ספק אם המציאות הזו אכן הופנמה במלואה ב"ליכוד" ובימין הפוליטי בישראל.
13. ידועה עמדתי כי אין מקום לישיבת מפלגת "העבודה" בממשלה בה ישתתפו גנדי וליברמן. נזהרנו שלא לפסלם אישית, אך עמדותיהם הקיצוניות בעייתיות מאוד מבחינת "העבודה", גם אם ניסוחים עמומים של קווי יסוד יוכלו, לכאורה, להעלים אותם. על מרכז "העבודה" יהיה להחליט על כך.
14. הסיבות הללו כולן, יחד עם נקודות נוספות הנוגעות ליחסים ביני לבין ראש הממשלה הנבחר, מר שרון, הביאו אותי להחלטה כי לא אוכל לקבל עלי את תפקיד שר הביטחון בממשלת האחדות הלאומית, ולא אוכל להצטרף לממשלה זו. מסרתי זאת בכתב למר שרון.
15. אני נאמן לעמדתי כי ראוי לפעול להקמת ממשלת אחדות לאומית, לא בכל תנאי, אך כדבר הראוי לעת הזו.
16. אני מביא לפניך לפיכך את החלטותיי בהמשך למכתב זה ולמה שקבעתי מאז ליל הבחירות:
א. בכוונתי להתפטר מהכנסת מייד לאחר הקמת הממשלה החדשה.
ב. בכוונתי לעזוב את תפקידי כיו"ר "העבודה" מחר ה 21.02.01. מחר אעביר אליך מכתב התפטרותי.
ג. בכוונתי להישאר חבר המפלגה ומוסדותיה ולשרת את שיקומה ועתידה. בנוסף לכך, כפי שציינתי לעיל, בכוונתי לעזוב למשך זמן את העשייה הפוליטית והמדינית.
ד. אני מקווה שצעדים אלה יתרמו גם לחיזוק אמון הציבור במערכת הפוליטית כולה.
17. הייתי רוצה דרכך להעביר רגשי תודתי, הוקרתי ואהבתי לכל חברי המפלגה, פעיליה ואוהדיה הנפלאים. המפלגה יקרה לי. לא ארצה לתת יד לקריעתה והתרסקותה, ביד חברים מתוכנו - תוך שימוש בשמי - כתואנה. מי יתן ותדע, עם החברים הפעילים - ללכדה ולחזקה גם בעתיד.

בברכה
אהוד ברק