מחקר: ההפסד השנתי מבריחת המוחות מישראל – 55 מיליון שקל
מסלול של קריירה אקדמית בישראל מעודד מדענים לעשות פוסט דוקטורט בחו"ל, אולם האינטרס של המדינה הוא להחזיר אותם. הסיבה: כל אחד מהם תורם 2.9 מיליון שקל לתמ"ג לאורך חמש שנים שבהן יתגורר בארץ
איפה כל המדענים? מדען חוזר תורם 2.9 מיליון שקל על פני חמש שנים, פי חמישה מהתרומה הממוצעת לנפש, ופוטנציאל התמ"ג האבוד הכולל ממדענים שעזבו מגיע לאורך זמן ל-2.4 מיליארד שקל. כך לפי ניתוח של Science Abroad, עמותה העוסקת בשמירת קשר עם חוקרים ישראלים ובהשבת מוחות, ושל חברת התרופות טבע.
חתן פרס ישראל לפני 12 שנה: "צעירים מבינים שאין להם מה לחפש בארץ"
הלמ"ס: 10.4% מהדוקטורים חיים בחו"ל
20% מהדוקטורים למתמטיקה ולמחשבים - עזבו לחו"ל
הערך מהשבת המדענים לישראל (לפי הממוצע בשנים האחרונות) נאמד בכ-914 מיליון שקל בחמש השנים הקרובות, או 2.9 מיליון שקל לכל מדען שישוב.
הפרויקט, העוסק בייעול אופן השבת מדענים ארצה, מקיים בימים אלה סדנה לכ-20 מדענים, ובה יוצגו להם אפשרויות תעסוקה בישראל. העמותה מגדירה מדענים כבעלי תארים מתקדמים בביולוגיה, פיזיקה, חקלאות, מתמטיקה, מחשבים ועוד. במחקר השתתפה גם חברת הייעוץ נובה.
בעמותה מציינים שכמו במדינות רבות, מסלול של קריירה אקדמית בארץ מעודד פוסט דוקטורט באוניברסיטה בחו"ל, כדי לרכוש כלים, ידע וקשרים בינלאומיים. "בכל רגע גרים בחו"ל אלפי ישראלים בעלי דוקטורט", ציינו. "רבים חושבים לחזור אחרי פוסט הדוקטורט אך לא חוזרים".
הקושי למצוא משרה בארץ - משאיר את המדענים בחו"ל
בעמותה מציינים שרוב המדענים בפוסט-דוקטורט או לקראת סיומו הביעו רצון לחזור, ועדיפות למשרה אקדמית. ישראלים שהשתלבו בתעשייה בארה"ב הביעו רצון חלש יותר לשוב. זאת לפי ראיונות עם 30 מדענים ישראלים בחו"ל וקבוצות מיקוד של מדענים ישראלים בארה"ב בשלבי קריירה זהים.
הנשאלים העלו כמה חסמים בפני חזרה, ובראשם הקושי למצוא משרה - באקדמיה או בתעשיות כמו ביוטק. עוד חסמים היו חוסר שקיפות בתהליכי הגיוס, הנוחות הכלכלית בארה"ב ובמערב אירופה, מצב מערכת החינוך בארץ, יוקר המחייה, המצב הביטחוני והפוליטי, שינוי מסגרות לילדים, ואי ודאות לגבי תעסוקת בן/בת הזוג.
מדענים חוזרים תורמים לתמ"ג כמעט פי 5 מהתרומה הממוצעת לנפש
הניתוח מניח חזרה של 103 מדענים בשנה - הקצב הממוצע בשנים האחרונות. כ-60% מהם עובדים באקדמיה ובבתי חולים, ו-30% בחברות פרטיות. התרומה המצטברת של קצב כזה בשנים 2019-2023 תגיע לכ-914 מיליון שקל, לפי התרומה הישירה מהכנסותיהם - מס הכנסה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות, וכן ההוצאה הפרטית שלהם. כן חושבה תרומתם לאקדמיה או לתעשייה בזכות הידע והקשרים, שמתבטאת בגיוסי הון לחברות, וכן רכישת חברות, הנפקות ומענקי מחקר.
תרומתו של מדען בודד נאמדת בכ-־370 אלף שקל בשנה הראשונה לחזרתו, כשכל שנה התרומה עולה, וב-2.9 מיליון שקל ב-5 שנים.
מדענים חוזרים תורמים לתמ"ג כמעט פי חמישה מהתרומה הממוצעת לנפש, ובהנחה שמדי שנה מאבדת ישראל כ-120 מדענים, ההפסד השנתי לתמ"ג הוא 55 מיליון שקל. לאורך קריירה של 30 שנה, צפויה ישראל לאבד כ־20 מיליון שקל על כל מדען שעזב, כך שמדובר על פוטנציאל תמ"ג עתידי של 2.4 מיליארד שקל. המספרים עלולים להיות יותר גבוהים, כיוון שבחישוב לא שוקללו "התרומה הרכה" של קיום מדע מפותח בישראל, וגם לא תרומת בני הזוג של המדענים.
לפנייה לכתב/ת 
