הגשמת החלום וסגירת מעגל

רבים מאיתנו שחוצים את גיל ה־50, מרגישים שרוצים לסגור מעגל. לחזור ולפעול במקום ולפי הערכים של ילדותם ונערותם. שתי דוגמאות לכך יכולים להוות אשת העסקים והפילנתרופית רעיה שטראוס בן דרור (78) והח"כ לשעבר, וכיום מנכ"ל כפר הנוער סילבר - שמעון סולומון (50).

רעיה שטראוס בן דרור (78):

תורמת ממרצה, זמנה וכספה, כדי להפוך את הגליל המערבי – המקום בו נולדה – למעצמה כלכלית

רעיה שטראוס(צילום: גד ודורית ריטבו, אוצרות הגליל)

רעיה שטראוס בן דרור (78) - אשת עסקים, יזמת חברתית ופילנתרופית, מממשת מזה כמה שנים את חלומה וחזונה: עידוד תיירות בגליל המערבי והגברת התעסוקה והיקף ההכנסות של תושבי האזור, כדי להפוך את הגליל למעצמה כלכלית. מאז פרישתה משטראוס ב־2005 היא ממוקדת חזון ועשייה במטרה זו, כמי שנולדה בנהריה, שם הקימו הוריה, ד"ר ריכרד והילדה שטראוס, את מחלבות שטראוס.

שטראוס הקימה ב־2013 את מיזם אוצרות הגליל – מיזם ללא כוונות רווח, שחברים בו מאות עסקי תיירות בגליל המערבי. המיזם הוא חלק ממיזם רוח הגליל: תוכנית להזנקה כלכלית וחברתית של האזור, שמטרתו לחולל קפיצת מדרגה כלכלית וחברתית בגליל המערבי, על־ידי שיפור איכות החיים של תושביו על בסיס סיפורו ונכסיו הייחודיים. החלום והחזון: בסופו של תהליך יהפוך הגליל המערבי למנוע צמיחה כלכלי עבור המדינה כולה ולמקור השראה לאזורים אחרים בישראל ובעולם.

בנוסף לפעילות זו, שטראוס בן דרור גם תומכת בקשת אילון, בלהקת המחול הקיבוצית, בבית לוחמי הגטאות ובמרכז הרפואי לגליל, בו היא משמשת נשיאת עמותת הידידים. לפני כחצי שנה חתמה שטראוס בן דרור עם תנועת אור הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי, במסגרתו יפעלו יחד ליישום קפיצת המדרגה בגליל המערבי.

שמעון סולומון(צילום: יש עתיד)

שמעון סולומון (50):

מח"כ למנכ"ל כפר הנוער סילבר מרשת החינוך World-ORT קדימה־מדע, הוא שואף לחנך לפי הערכים עליהם גדל בכפר הנוער ימין אורד

שמעון סולומון, לשעבר ח"כ במפלגת יש עתיד, נולד באתיופיה ועלה עם הוריו וחמישה מאחיו ברגל לישראל בהיותו בן 11. את לימודיו החל בפנימיית תלפיות שבחדרה ואת התיכון העביר בכפר הנוער הפנימייתי דתי ימין אורד בשולי הכרמל. הוא שירת בצנחנים, והשתחרר בדרגת רס"ן. שימש כשליח עלייה באדיס אבבה,

כמנהל מרכז קליטה בבאר־שבע וכמנכ"ל עמותת "שבו בנים", המפעילה מרכז קהילתי ליוצאי אתיופיה בעיר.

הוא גם הספיק לשמש בסוכנות היהודית כמנהל תעסוקה ארצי לאקדמאים יוצאי אתיופיה, והיה יועץ לשני שרי חינוך (רובינשטיין ושריד). בנוסף הוא אחראי לפיתוח מערך חינוך בכפר ליתומים ניצולי רצח העם ברואנדה. "למרות הפעילות הציבורית הענפה שלי, השאיפה הגדולה שלי הייתה ללמד בכפר נוער, כדי לבנות לתלמידים המתחנכים במסגרת זו אופק ואפשרויות, כפי שהמסגרת של כפר הנוער העניקה לי. לפני כשלוש שנים מוניתי למנכ"ל כפר הנוער סילבר, מרשת החינוך של קדימה מדע World-ORT. היום אני מבין כמה התפקיד הזה ממלא אותי, וסוגר עבורי מעגל. התפקיד מאפשר לי לא רק לחנך באופן אישי בני נוער משכבות אוכלוסייה שונות וממגזרים שונים, בהם גם אחוז גבוה של ילדי עולים, אלא גם להתוות מדיניות חינוכית, שמעודדת את הערכים אותם ספגתי בשנות פעילותי במסגרות השונות, תוך מתן דוגמה אישית על המסוגלות והאמונה שטמונה בכל חניך, שמגיע מרקע משפחתי קשה מבחינה כלכלית וחברתית".