קידם את הגז הטבעי, התעורר מאוחר עם הבצורת. סיכום הקדנציה של השר שטייניץ
הוא נאלץ להתמודד עם הבצורת, עם מאגרי הגז בים התיכון, עם מעבר לאנרגיות ירוקות ומעבר לשימוש בדלקים ירוקים. סיכום הקדנציה של שר האנרגיה
שר האנרגיה יובל שטייניץ לא יכול היה לקוות לתמונת ניצחון טובה יותר, שתחתום את הקדנציה שלו במשרד. מדובר בהצלחה מתוקה, שלוותה בהתנגדות קשה של התושבים המקומיים שעדיין קיימת. לצד ההצלחות בתחום הגז, בהן גיבוש ויישום מתווה הגז ותחילת פיתוח המאגרים לוויתן וכריש-תנין, ניתן למנות לזכותו גם את הרפורמה בחברת החשמל. אבל אין ספק שהגז הוא הוא גולת הכותרת בקדנציה שלו שהחלה במאי 2015. לצד פיתוח מאגרי הגז נחתמו הסכמים לייצוא גז טבעי מול ירדן ומצרים, ופתיחת הים לחיפושי גז טבעי ונפט חדשים.
אבל בכל הקשור לגז, יש גם כישלון. חיבור מפעלים לגז הטבעי הוא נקודת חולשה גדולה. הדבר מעכב את המעבר של התעשייה הישראלית לאנרגיה נקייה יותר ומהווה מקור תסכול לא קטן לתעשיינים. כך, משרד האנרגיה החליט לאחרונה לבחון באופן עצמאי את הביקוש לגז טבעי בכל המפעלים בארץ. התנהלות הזכיינים בתחום היווה מקור לתסכול עבור המשרד ועבור התעשיינים עצמם, שהתלוננו על גרירת רגליים ועיכובים. במשרד האנרגיה, יש לציין, מכירים בבעיה.
אבל לצד ההישגים, ובהם חיזוק האיתנות האנרגטית של ישראל, יש גם סוגיות שמשרד האנרגיה לא השכיל להתמודד איתן בזמן. במשרד האנרגיה התהדרו בתוכנית ממשלתית לטיפול בבצורת ובהצלת הכינרת ונחלי הצפון, אלא שגורמים מקצועיים בתחום סבורים כי מדובר בתוכנית שהושקה באיחור ניכר. כך גם קידום הקמת מתקני התפלה חדשים וקידום הכפלת כמות המים המותפלים בישראל.
הממשלה אישרה ביוני 2018 את הצעתו של שטייניץ לטיפול ברצף הבצורות בישראל ושיקום הנחלים בצפון. שיקום שבעה נחלים בצפון צפוי לעלות כ-100 מיליון שקל. בנוסף, הכינרת שנמצאת בשפל, תחובר למערכת הארצית ותאפשר הזרמת מים מותפלים לאגם. באפריל 2018 פורסם מכרז למתקן התפלת מי ים שיוקם בשורק, כאשר מועד הפתיחה צפוי להיות 2024.
למרות הכוונות הטובות, רק צעדים דרסטיים של חיסכון במים יסייעו למשק, במקרה שניקלע לשנת בצורת שישית.
דלקים ירוקים
במשרד האנרגיה והגנת הסביבה פועלים לצמצום התלות של ישראל בדלקים מזהמים. כך, הושקה "תוכנית 2030" להצלת מדינת ישראל מדלקים מזהמים: הפסקת שימוש בפחם, סולר ומזוט בייצור חשמל, תחבורה ובתעשייה. אמנם שטייניץ, ויחד איתו השר להגנת הסביבה זאב אלקין, יכולים להתהדר בפועלם לסגירת תחנת הכוח הפועלת על פחם בחדרה עד שנת 2022 ובאשקלון עד 2028, אך ישראל לא באמת נמצאת בדרך הנכונה.
לפי דו"ח של המועצה הלאומית לכלכלה, אם נמשיך במצבנו כיום - לא נשקיע באנרגיות מתחדשות, נמשיך לזהם ולשדר עסקים כרגיל - עד שנת 2020 שיעור פליטת גזי החממה בישראל צפוי לעלות ב-25% לעומת שנת 2012. עד שנת 2030 שיעור הפליטות יהיה גבוה ב-50% מזה של לפני שלוש שנים. מדיניות ההשקעה באנרגיות מתחדשות עדיין לא מכה שורשים וסובלת ממספר חסמים (בין היתר בעיות חיבור לגז טבעי של מפעלים ישראלים). בכנס אילת-אילות הזהיר השר שטייניץ שיש לגבש תוכנית אב למשק האנרגיה, והמטרה היא לגמול עד 2030 את ישראל משימוש בדלקים מזהמים. כיום, אנחנו עדיין רחוקים מהיעדים.
"או שנמשיך בכוח האינרציה לקטסטרופה סביבתית-בריאותית, או שנפעל להפחתת זיהום האוויר ולהצלת ילדינו ונכדינו מאסון", אומר השר שטייניץ בניסיון לקחת את ישראל למקום אחר. העובדה שהוא מבין את גודל הבעיה ומתבטא בנושא שוב ושוב היא אחד הדברים החשובים ביותר עבור משק האנרגיה והסביבה, השלובים אחד בשני.
כאמור, השר יכול להתפאר ברפורמה בחברת החשמל, אך לצעד ההישג ישנו גם את הבקשות של תחנות הכוח הפרטיות, המבקשות למכור לציבור חשמל מוזל. החורף נשבר שיא הביקוש לחשמל בכל הזמנים, מה שהוביל את פורום יצרני החשמל הפרטיים לפרסם הודעה כי יש לקדם ולתכנן הקמת תחנות נוספות, כך שיבטיחו חשמל סדיר לכל הארץ. ואכן, הסדרת ותכנון תחנות הכוח הפרטיות היא סוגיה שטרם טופלה כראוי.
יש לקוות ששר האנרגיה הבא (שטייניץ לוטש עיניים לתפקיד בכיר יותר בממשלה) ישכיל להבין את הצורך במעבר לאנרגיות מתחדשות ונקיות, וימשיך לקדם את המעבר לגז. ויותר מכל יש צורך בשר שמבין, כמו שטייניץ, שאם לא נפעל החיים במדינת ישראל יהפכו לבלתי נסבלים. אם לא עבורנו אז עבור ילדינו ונכדינו.
לפנייה לכתב/ת 
