קדנציה ללא חקירת ראשי רשויות? כן, זה אפשרי!

לאחד המפכל"ים לשעבר הוצע לאחר פרישתו להתמודד על תפקיד ראש הרשות המקומית שבה התגורר. כדי לשכנעו, הציגו לו סקר שתוצאותיו היו כמעט חד משמעויות. הסקר ניבא את ניצחונו. למרות זאת הוא התמיד בסירובו. לאחר מספר ימים נשאל על-ידי עיתונאי שהסיפור הזה הגיע לידיעתו: "אדוני, מדוע למרות שניצחונך נראה מובטח אתה מסרב להתמודד על ראשות העיר?". המפכ"ל לשעבר ענה: "כי אני לא רוצה לחזור למשטרה...". למרות התשובה המבודחת, היא לא רחוקה למרבה הצער מהאמת הסטטיסטית.

לפני כמה שנים הוזמנתי להרצות בכנס ראשי רשויות מקומיות. דיברתי שם בין השאר על השחיתות השלטונית. עמדתי על ההבדלים בתופעה הזו בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי. אמרתי מעט בהקצנה כי במדינת ישראל כל ראשי הרשויות נחקרו במשטרת ישראל. אחד הנוכחים באולם ניסה לתקן אותי והעיר - "לא כולם נחקרו, רק חלקם..." השבתי לו "כולם נחקרו! חלקם פשוט עדיין לא יודע...".

המקום שבו זוהתה על-ידי משטרת ישראל מגמה מדאיגה של שחיתות שלטונית היה דווקא בשלטון המקומי. מדובר בתופעה שבה שׂדרה ניהולית פקידותית מחזיקה ברשותה עוצמה אדירה וכוח המאפשר להניע או לעכב תהליכים, שבצִדם מצויות פעילויות המניבות רווח למבצעיהם. חלק מפקידות זו - הנמצאת בצמתים מרכזיים - מייצרת חסמים בירוקרטיים ההופכים את תהליך קבלת ההיתרים, האישורים והרישיונות לבלתי נסבל. היא נמצאת במחלקות ובאותם גופים אשר עוסקים במתן כסף או שווה כסף. כאשר הבירוקרטיה שנועדה במקור לייצר חסמים לשחיתות שלטונית הופכת מאמצעי למטרה מקודשת, לא זו בלבד שאינה משיגה את מטרתה אלא שהיא הופכת להיות מאיץ להתפתחות השחיתות.

משה קראדי(צילום: יח"צ)

הדרך להבקיע את המחסומים הבירוקרטיים היא באמצעות קיצורי דרך אשר בחלקם מלווים בניצול קשרים (פרוטקציה) מתוך רצון לסייע במקרה הטוב, אבל כשהקושי מתגבר ולצד קיצור הדרך מסתתר אינטרס הטומן בחובו כסף רב, סביר להניח כי תמורה נאותה תצורף לבקשה. זו תעביר את הבקשה ממרחב הרצון הטוב למרחב ההתנהגות הפלילית, שאינה תמיד תוצר של תכונה מולדת או נרכשת של מבצעה. לעיתים היא תוצר של חוסר ידע, זחיחות, יהירות או סתם נפילה למלכודת דבש.

לצערנו יש פעילויות המתבצעות בחצר האחורית שאליה המשטרה בדרך כלל לא תגיע, אלא אם אחד המעורבים ימצא לנכון מסיבותיו להכניסה לתמונה. במקרים כגון אלה גם אם ראש העיר אינו מעורב ואפילו לא היה מודע לקיומה של הפעילות, הוא ימצא את עצמו בעל כורחו נדרש להשיב על שאלות לא קלות. לא בכדי אחת התופעות אליה נחשפנו יותר בשנים האחרונות הייתה מצעד הנחקרים מקרב ראשי הרשויות.

לא כל ראשי הרשויות נגועים בשחיתות

אני רוצה לקבוע כי בניגוד לרושם שנוצר בציבור - לא כל ראשי הרשויות נגועים בשחיתות. ההיפך, רובם אינם כאלה!

באחד מביקורַי ביחידה לחקירות הונאה בעת כהונתי כמפכ"ל, הוצגו בפניי תיקי חקירה נבחרים. נחשפתי לתדהמתי לנתון שביחידה נמצאו עשרות ראשי רשויות בשלב כזה או אחר של בדיקה וחקירה. רבים מהם הכרתי אישית. התקשיתי לעכל את הנתון הזה וביקשתי להתעמק בו. סירבתי להאמין. בדיקה מעמיקה גילתה שחלק קטן ככל הנראה היה מעורב בפעילות פלילית תוך ניצול מרות ומעמד, שלחו ידם לקופה הציבורית, ואכן היה ראוי שהמשטרה תמצה את החקירה בעניינם ותעביר את המלצתה לפרקליטות.

חלק אחר התנהגו בדרך שניתן להגדירה כפלילית, אבל ספק רב אם בכלל היו מודעים לכך. הם פעלו מתוך יהירות ואפילו מחוסר ידע בסיסי של המותר והאסור אבל לא מתוך כוונה פלילית. הנתון המזעזע אף יותר היה שבמקרים הנותרים, מדובר בראשי רשויות ישרי דרך, שהגיעו לתפקידם מתוך תחושה של שליחות ציבורית אבל נכנסו לזירה שהובילה או תוביל אותם באופן מובנה לחקירת משטרה. הם ימצאו את עצמם מובלים אחר כבוד לחדרי החקירות מלווים במצלמות ערוצי הטלוויזיה, שמם ותמונתם יתנוססו למחרת בעיתוני הבוקר תחת הכותרת: "חשוד בקבלת דבר במרמה, בקבלת שוחד ובהפרת אמונים". שמם הטוב ייפגע וכעבור שנים אחדות הם ימצאו במקרה הטוב ידיעה קטנה בעמוד זניח לפיה התיק בעניינם נסגר מסיבה כזו או אחרת.

מה מביא אם כך כל כך הרבה ראשי רשויות לספסל הנחקרים ביחידת להב 433?

תפקיד ראש רשות במדינת ישראל הוא לדעתי המאתגר ביותר למחפשים שליחות ציבורית, אך בבד בבד הוא גם המסוכן ביותר. העובדה שראש רשות מחזיק בידיו סמכויות רחבות כל־כך עם מארג פוליטי חסר מנגנוני בקרה ובלימה מספיקים, בנוסף לעובדה שחלקם מגיעים לתפקיד מחוסרי ניסיון ניהולי במגזר הציבורי, הוא שילוב מסוכן. תוסיפו לכך את היריבות הפוליטית בגִזרה הזו שהיא לעיתים אכזרית, ותקבלו את התשובה.

לא גזירת גורל

נשאלת השאלה האם ניתן לסיים קדנציה בתפקיד מורכב זה מבלי להיחקר במשטרה? התשובה חד משמעית: כן!!! קדנציה ללא חקירה היא לא גזירת גורל.

לדעתי משרד הפנים חייב לבנות תוכנית הכשרה לראשי ערים ומועצות (וגם לחברי מועצה) שתועבר בפרק הזמן שבין בחירתם לבין כניסתם לתפקיד. הכשרה זו תועבר על־ידי גורמים שונים בפרקליטות המדינה, בייעוץ המשפטי לממשלה, במשטרת ישראל, ברשות המיסים ועל־ידי מומחים בשלטון המקומי.

בנוסף, אציין רשימה חלקית של פעולות שיכולות למנוע גלישה למרחב הפלילי. על ראש הרשות להציג טרם כניסתו לתפקיד הצהרת הון וגילוי נאות של כל אותם אנשי עסקים ומוסדות שהיה איתם בקשר טרם כניסתו לתפקיד, ולהצהיר על הימנעות מקבלת החלטות בעניינם, לסמן את כל אותן ועדות ותחומים העלולים להוות נקודות תורפה ולהציב מנגנון של "בולמי עבירה" תוך כדי מניעת ניגוד עניינים בהחלטותיו. זאת ועוד, עליו לשלב אנשי מקצוע ומומחים חיצוניים בהרכב הוועדות המקצועיות האמורות לקבל החלטות רגישות, לקיים בדיקה מקדמית (פרה רולינג) טרם החלטות מיטיבות עם ספקים, לחייב חתימה של היועץ המשפטי של הרשות לכל החלטה, להרחיב את היקף ביקורת הפנים ולבצע בקרה תהליכית במקומות הרגישים תוך כדי קבלת ההחלטות ולא לאחר קבלתן. עליו לחזק את מעמדו של מבקר הפנים ובנוסף למנות מבקר חיצוני לרשות.

לסיום חשוב לזכור - במקום שבו יש הרבה כוח צריך גם ריסון הכוח! כוח הוא משחית כשעושים בו שימוש לא נכון. בחינת פעילויות של משרת ציבור אינן רק בהיבט הפלילי. לא כל מה שאינו פלילי הינו מותר! נבחר ציבור נבחן גם בהיבט האתי, המוסרי והערכי, כי בסוף ערכים זה כל הסיפור!

הכותב הוא רב ניצב בדימוס קראדי משה, לשעבר מפכ"ל משטרת ישראל, כיום יו"ר ומנכ"ל דלק - חברת הדלק הישראלית בע"מ