מטפלת, גן, ספרי לימוד, טלפון נייד, בגדים, צעצועים, חוגים, טלוויזיה לחדר, משחות, תרופות, טיפולי שיניים, תספורות, שיעורים פרטיים, טיול לפולין - רגע, תנו לקחת אוויר. זה ידוע, ההחלטה להביא ילדים לעולם משפיעה כמעט על כל תחומי החיים של ההורים הטריים: הזמן הפנוי שמתפוגג לו, האחריות הכבדה, המתחים הזוגיים. אבל עבור הורים רבים, כל הרחבה של התא המשפחתי עוברת קודם כל דרך הארנק. ממחלקת היולדות הם יוצאים למסע כמעט אינסופי בין הוצאות כלכליות צפויות יותר וצפויות פחות, מינקות ועד חופשת השחרור מהצבא (במקרה הטוב).
אז ילדים זו שמחה, בהחלט, אבל על שמחה משלמים. כמה? זה בדיוק מה שיצאנו לבדוק.
בסופו של דבר, מדובר בנטל כלכלי שקשה מאוד לכמת מראש: שלא כמו משכנתה, או עלויות של רכב, ההוצאות שלנו על גידול ילדים עולות ויורדות לאורך השנים, ומעטים ההורים שיודעים להצמיד תג מחיר מדויק לילד שבילה אצלם 21 שנים. גם אחרי שנים שבהן סוגיית יוקר המחייה הפכה לאחת המוכרות והמדוברות במציאות הישראלית - הממצאים הצליחו להדהים אותנו. הבאתם לעולם שניים־שלושה ילדים? בואו נקווה שהקדמתם תרופה למכה וחסכתם כמה מיליונים.
כמה עולה לגדל ילד? ריאיון באולפן
במשך כמה שבועות ערכנו ראיונות עם 50 משפחות עם ילדים בגילים שונים, מכל רחבי הארץ, במטרה לשרטט תמונת מצב כמה שיותר קרובה למציאות של ההוצאות הממוצעות על כל ילד. הכל תועד ונרשם — גם רכישה של מד חום, משחת החתלה לתינוק, משחה לטיפול בפצעי בגרות עבור הילדים הבוגרים יותר, יישור שיניים ועוד. לכל אלו הוספנו את ההוצאות הקבועות של כל משפחה, על בסיס הראיונות שערכנו איתה. טבלאות האקסל הלכו ותפחו ככל שזרמו הנתונים, הספרות התחלפו בקצב בלתי נתפס - עד שהתגבשה השורה התחתונה.
והנה השורה התחתונה של החישוב שערכנו: 1.12 מיליון שקל לגידול בן, וכמעט 1.375 מיליון שקל לבת (יש כמה סיבות לפער, ואותן ניתן לראות בנתונים - בין היתר הוצאות על מוצרי טיפוח והיגיינה וכן מוצרי הלבשה).
כמה הערות נוספות על הבדיקה: בחצי השנה הראשונה, למשל, לא כללנו בהוצאות השוטפות העסקת מטפלת או תשלום למשפחתון. ההוצאות כמובן משתנות ממשפחה למשפחה ומעיר לעיר ואפילו משכונה לשכונה. הנתונים הם ממוצעים, וכמובן - הם לא מתאימים במאה אחוז לכל משפחה. ברוב המקרים ערכנו ממוצע בין המשפחות שהשתתפו בסקר. ישנן גם הוצאות, כמו למשל לימוד בלט קלאסי (בסביבות 20 אלף שקל בשנה), שרלוונטיות רק למשפחות מסוימות ולא רלוונטיות למשפחות אחרות. גם הסעיפים המיוחדים נכללו בשקלול. הממוצע הסופי מתייחס לסוגים שונים של משפחות בישראל - מעמד גבוה, מעמד נמוך, עירוניים, תושבי ספר, חרדים ועוד - עם הטיה מסוימת לכיוון מעמד הביניים.
כך, למשל, במשפחה חרדית שמגדלת שבעה ילדים אין כלל הוצאות על טלוויזיה וחיבור לכבלים או לוויין, וגם ההוצאות על ביגוד, אלקטרוניקה ופעילויות ותחביבים שונים קטנות בהרבה - דברים שמצאנו כמעט בכל משפחה חילונית שבדקנו (ובמשפחות הללו התמקדנו בעיקר כשחישבנו את ההוצאה הממוצעת).
די מהר התברר מהבדיקה שהשנים הראשונות נוטות להיות יקרות במיוחד - בעיקר עם הילד הראשון, החל מרכישת הציוד הבסיסי (ריהוט, עגלה, כיסא לרכב, כיסא אוכל, שידה, מיטה ועוד) ועד הוצאות שוטפות על מוצצים, בקבוקים, אוכל, ביגוד וחיתולים. לזאת מתווספת הוצאה גדולה על מטפלת פרטית אצל משפחות רבות - מה שיכול להביא את ההוצאה הכללת בשנת חייו הראשונה של הילד לכ־120 אלף שקל.
חנן אביטן, נשוי ואב לאליה בן השלוש ולאלרועי בן השנתיים, מספר שרק על הילד הראשון כבר הספיק להוציא סכום של כ־250 אלף שקל. "כשאחיו נולד, אומנם היה לנו כבר חלק מהציוד הראשוני - אבל עדיין היינו צריכים להצטייד בעוד מיטת תינוק ובעוד טיולון, כי ההפרש ביניהם לא גדול. גם מבחינת מוצצים, בקבוקים וחיתולים היינו צריכים לרכוש הכול פעמיים", הוא מוסיף.
בעגלה הראשונה השקענו כמעט 10,000 שקל - אשתי רצתה את המילה האחרונה בתחום, ועל הילד הראשון אתה מוציא בלי לעשות חשבון. אחריו הבנו שהעגלה הזו אומנם מהממת ביופיה אבל פחות נוחה להתניידות, ועם הילד השני קנינו עגלה זולה יותר. אבל בזאת לא נגמרו ההוצאות על עגלות - כי מתישהו הבנו שבשביל לצאת לחופשה למשל, כדאי להצטייד בטיולון קומפקטי שמתקפל בקלות ולא שוקל הרבה. גם אצל חברים יצא לי לראות תערוכה של עגלות - וזה רק פסיק בהוצאות.
"הסלון הפך לפארק שעשועים עם כל הצעצועים שקנינו. ואז מגיעים כל הלהיטים שסוחפים את כולם - הסליים והבייבליידס, וברור לי שעוד מעט הוא יבקש גם קלפים של סופרגול. וההוצאות האלה מצטברות ומצטברות - והורים קונים. זה שם המשחק. זה בכלל לא קשור למינוס בבנק. העיקר שלילד שלי יהיה מה שיש לילדים אחרים ושהוא יגדל שמח ומאושר".
על המשפט הזה אנחנו למעשה מגדלים את הילדים שלנו - לפחות בעשור האחרון. גנים פרטיים, חוגי שחייה ויוגה לתינוקות, אייפד לכל פעוט - מה לא נעשה בשביל הילד? ניקח אותו לראות עולם אפילו, לא משנה המחיר. "רוני כבר הספיקה לטייל בכמה מדינות בחו"ל", מספרת שירי כהן על בתה בת השנתיים. "רק בקיץ האחרון יצאנו לחופשה נהדרת ביוון במלון עם הפעלות שמתאימות לילדים קטנים", היא מוסיפה - והנה הוספנו כמה אלפי שקלים לחשבון. "גם בסופי שבוע אני דואגת לקחת אותה לפעילות כלשהי - הצגה, גן חיות, דברים כאלה. מה שאומר כרטיס בשבילי וכרטיס בשבילה. שלא לדבר על מופעי חנוכה".
על תחליף חלב הוציאו רבים מההורים יותר מ־500 שקל מדי חודש בשנתיים הראשונות - כלומר, יותר מ־12 אלף שקל בשנתיים בסך הכל. אבל זה עוד כלום לעומת ההוצאות על גן ילדים - שכן רוב ההורים שולחים את הילד לגן פרטי עד גיל שלוש. "זה אומר כ־3,500 שקל לחודש, ולזה מתווספת עלות מיוחדת על קייטנה בקיץ - זאת אומרת, עד שהוא יגיע לגן עירייה מסובסד כבר נוציא עליו יותר מ־100 אלף שקל", מציין אביטן, "וזה רק על ילד אחד. לנו יש הוצאה כפולה בגלל שיש שני ילדים די קרובים בגיל".
גם ההוצאות על ביגוד לא מבוטלות בגילים צעירים. "הבת שלנו רק בת ארבע - אבל היא כבר פאשניסטה קטנה", מספרים חנה ושלומי פנחס, שמחזיקים ברשת חנויות מתנות. "היא אוהבת ללבוש שמלות אופנתיות, ובעיקר כאלה שמסתובבות. כל יום היא לובשת שמלה לגן ועוד אחת בשקית, ומחליפה ביניהן במהלך היום. רק על השמלות שלה אנחנו מוציאים כמה מאות שקלים בחודש – וזה יכול לעלות אם יש חג באמצע. גם על נעליים אנחנו מוציאים 200 שקל בחודש כמו כלום, ועוד 100 שקל לפחות הולכים על סיכות, גומיות ואקססוריז. היה שלב שכבר הפסקנו לחשב כמה אנחנו מוציאים. מדובר בים של הוצאות - וזה לא פינוק בעיניי, זה המצב כיום בשנת 2018. לגדל ילדים משמע לתת להם חממה. עידן השפע מציף לא רק את ההורים אלא בעיקר את הצרכים לילדים, ואנחנו ההורים מגשימים להם את החלומות שלנו בעצם. שיהיה להם הכול. שלא יחסר".
ככל שהילדים גדלים, התחביבים שלהם הולכים ותופסים חלק גדול יותר בחייהם - וגם בתקציב המשפחתי. אצל אורי בן ה־11 מירושלים למשל, מדובר באיסוף אינטנסיבי וממושך של קלפי סופרגול. "הוא אוסף את המדבקות האלה כבר חמש שנים", מספר אביו, איציק זקן. "זו הוצאה קבועה של כ־200 שקל בחודש - ועוד היד נטויה. אני חייב להודות שביחס לתחביבים אחרים זה עוד לא נורא, משחק לגו אחד עולה בערך כמו ההוצאה החודשית שלנו על סופרגול, ולהרבה ילדים נמאס מערכת לגו תוך כמה ימים. ואצלנו זה גם פרויקט משפחתי שכולנו מעורבים בו - זה משחרר את כולם מהקיבעון של הטלוויזיה והטלפון הנייד. פתאום אנחנו לא מול מסכים אלא מדברים זה עם זה, כמו פעם. זה גם תורם לחיבור שלו עם ילדים אחרים".
אור חן, בן גילו של אורי, אוסף מאז גיל שלוש בובות קטנות של דמויות מסרטי דיסני וסרטי אנימציה אחרים, ומסדר אותן בתוך אולמות שהוא בונה עבורן ועורך איתן "מופעים". "יש לו מאות בובות מכל רחבי העולם", מספר אביו מיקי. "הוא רוכש אותן ב־ebay, בחנויות משחקים בארץ ובמהלך טיולים בחו"ל. כל חודש הוא מוציא על זה בערך 150 שקל. התחביב הזה הוא ממש מפעל חיים מבחינתו - הוא ממש חוקר את הנושא, מחפש ביוטיוב סרטים על צעצועים, ממציא משחקים בעצמו. זה מאוד מפתח לו את הדמיון ואת היצירתיות. אז ברור שיש לזה משמעות כספית -אבל זה מה שהילד בחר, ואנחנו איתו".
אצל יואב אינדיג בן ה־12 רוב הכסף מוקדש לתחום הכדורגל - אבל אצלו לא מדובר בקלפים, אלא בדבר האמיתי: הוא משחק בקבוצת הנוער אליצור אורנים. "אנחנו מוציאים כ־300 שקל מדי חודש על החוג, עוד כ־250 שקל בחודש על ציוד וביגוד, ובקיץ שילמנו עוד 2,000 שקל על קייטנת כדורגל", מספר אביו דביר. "חוץ מזה הרבה כסף הולך למשחקי מחשב - בערך 300 שקל בחודש. יש לו גם דמי כיס של 150 שקל בשבוע - לאוכל, סרטים ובילויים עם חברים".
הבדיקה שלנו מאשרת כי ככל שהילד גדל - כך גם ההוצאות. אומנם מגיל שלוש אפשר כבר לשלוח את הילד לגן עירייה מסובסד, מה שמקל מאוד על הוצאות משפחה. אבל מנגד, זה גם הגיל שבו הורים מתחילים לרשום את ילדיהם לחוג אחד או יותר. רוב המשפחות בחרו בכיוונים הסטריאוטיפיים - כדורגל לבנים, בלט או ריקוד לבנות. וככל שהם מתקדמים בתחום, ההוצאות הולכות ותופחות.
בנוסף לתחביבים, אצל משפחות רבות הצטרף בשלב מסוים לתקציב המשפחתי גם סעיף משמעותי של אבחונים וטיפולים להפרעות קשב וריכוז. בחלק מהמקרים זה מסתכם בעלות האבחון בלבד- כמה אלפי שקלים. אבל אצל חלק גדול מהמשפחות שבדקנו לפחות ילד אחד מקבל טיפול תרופתי לאחר מכן.
מדובר בהוצאה שוטפת לא מבוטלת, ופעמים רבות מצטרפים לכך אבחון נוסף בגיל התיכון וכן טיפולים משלימים כמו ריפוי בעיסוק, קלינאי תקשורת ועוד. ואפילו בקרב הורים לילדים שלא סבלו מבעיות כאלו, ציינו חלקם כי הם רשמו את הילדים לתוכנית הכנה פרטית לכיתה א' – בעלות של אלפי שקלים.
ובכלל, אף על פי שהמדינה אמורה "לתפוס בעלות" על תחום החינוך כבר מגיל צעיר - הרי שהיום חוק החינוך הוא בעיקר חובה - והרבה פחות חינם. במהלך 12 שנות לימוד, הוצאות ההורים רק על סעיף החינוך הסתכמו בכ־80 עד 150 אלף שקל - וזה רק על ילד אחד. שלושה ילדים? הנה הלכו להם חצי מיליון שקל, רק בשביל שיסיימו תיכון. וכל זה במקביל להוצאות השוטפות על לימודי נהיגה ולאחר מכן ביטוח, מסע לפולין ונשף הסיום.
אם זה מעודד אתכם, לפחות בצבא הילדים יעלו לכם הרבה פחות. ובסוף הם יפשטו את המדים, יעזבו את הקן וייצאו לדרכם העצמאית והנה, אפשר לנשום לרווחה. כלומר, מיד אחרי שתסיימו לשלם על תואר, חתונה ודירה.
