צל"ש וטר"ש לקטש / תוכן גולשים
תהליך ההצערה בנבחרת היה נכון וחשוב גם במחיר של אי העפלה לגביע העולם, אבל חבל שהוא לא נעשה בהדרגה. המאמן השתמש ביותר מדי שחקנים בקמפיין, אך למרות הביקורות הוא האיש הנכון להמשיך להוביל
אחרי מסע בין 16 חודשים, שכלל שישה חלונות משחקים ושני שלבי בתים, סיימה ביום ראשון האחרון נבחרת ישראל בכדורסל את מוקדמות גביע העולם, כשהיא לא מצליחה להעפיל לטורניר הגמר שייערך בקיץ הקרוב בסין. אין ספק שמדובר בכישלון שיש לו אבות רבים.
כזכור, בסיומו של טורניר אליפות אירופה 2017, שבו כשלה במשימה להעפיל לשלב שמינית-הגמר (למרות שהטורניר נערך בתל-אביב) היה ברור לראשי איגוד הכדורסל שהנבחרת חייבת לעבור תהליך של חילופי דורות. למשימה גויס מאמן העתודה דאז והפועל ירושלים בהווה, עודד קטש, שהחליף את ארז אדלשטיין.
.jpg "חומר למחשבה לקראת הבאות (צילום: FIBA.COM)")
חומר למחשבה לקראת הבאות(צילום: FIBA.COM)
האיגוד החליט שהמטרה הראשונית היא להעפיל לטורניר האולימפי בטוקיו, ואילו מוקדמות טורניר גביע העולם ישמש הכנה לצורך קליטת שחקנים צעירים. אלא שהאיגוד לא לקח בחשבון שני דברים: 1. הבלגן שנוצר בעקבות הקרע הקיים בין פיב"א ליול"ב, שהביא לחפיפה בין המשחקים בשתי המסגרות.
מצב זה הוביל לכך שרוב הנבחרות הגדולות לא הגיעו למוקדמות בסגל מלא (מה שאיפשר לנבחרות הבינוניות והחלשות "לגנוב" ניצחון פה ושם). בנוסף, התפתח ויכוח בין קטש לראשי איגוד הכדורסל עם אנשי מכבי תל-אביב לגבי אילו שחקנים ישחקו עם הקבוצה, ואילו, אם בכלל, ישחקו עם הנבחרת. דבר זה הקשה על קטש לתרגל שיטת משחק לנבחרת, היות שלא היה ברור לו מראש מי הסגל שעומד לרשותו בכל משחק בנפרד.
2: האיגוד החליט, כאמור, להצעיר את הסגל לקראת אליפות אירופה כדי שהשחקנים יצברו ניסיון, וזאת תוך לקיחת סיכון שישראל לא תעפיל לטורניר אליפות העולם. קטש הפנים את המסר, ולראיה, כבר בחלון הראשון היה אפשר לראות העדפה ברורה לשחקנים צעירים מאוד על חשבון שחקנים מוכחים, והמפתחות ניתנו מהרגע הראשון לשחקנים כמו יובל זוסמן ותמיר בלאט.
את העלייה לטורניר גביע העולם לא פיספסנו בהפסד לסרביה, אלא בזה לגרמניה בלייפציג, עם הטעות ההגנתית בסיום, וכן בשני ההפסדים לגיאורגיה, שנבעו מקבלת החלטות שגויה ברגע האמת. כמו בכל קמפיין של נבחרת או קבוצה ישראלית, בואו נציין את הנקודות הטובות והנקודות הרעות בקמפיין האחרון. נתחיל מהטובות:
1. אין ספק שמי שהרוויחו מתהליך הצערת הנבחרת היו בוגרי העתודה, דני אבדיה ויובל זוסמן, והרכז תמיר בלאט שמשחק תחת קטש בירושלים. בלאט נתן קמפיין בכורה נהדר שבו הפך לבעל הבית על הפרקט. זוסמן מראה ורסטיליות שהרבה זמן לא קיבלנו משחקן ישראלי, אבל כמו במכבי ת"א, גם בנבחרת הוא חייב להיות יותר דומיננטי. דני אבדיה, שכבר בקיץ שוב צפוי להוביל את נבחרת העתודה, עשוי להיות הכוכב הגדול הבא של הנבחרת בשנים הבאות. חשוב לראות איך יתקדמו שלושת השחקנים הצעירים האלו במדי קבוצותיהם.
2. במקביל לתהליך ההצערה לא חשש קטש לשלב בנבחרת שחקנים מבוגרים כגון גל מקל בן ה-30, גיא פניני בן ה-35, רביב לימונד בן ה-34, ואבי בן-שימול בן ה־33. שווה להתעכב על תרומתם המיוחדת של פניני וג'ייק כהן.
פניני הוא אחד השרידים האחרונים מטורניר יורובאסקט 2017. למרות שלא זומן למשחקים הראשונים בקמפיין, כאשר קראו לו לדגל הוא נתן מופת של מנהיגות משני צידי המגרש: הן בקליעה מחוץ לקשת, והן במשחק הגנה בלתי-מתפשר ובהובלת כדור. בהנחה שהוא לא יהיה חלק מטורניר אליפות אירופה הבא, צריך להגיד לו כבר עכשיו תודה על כל מה שנתת.
ג'ייק כהן, שנחשב שחקן משלים במכבי תל-אביב, הפך בנבחרת לשחקן מוביל שקולע בממוצע 15.6 נקודות ומוריד 5 ריבאונדים במשחק. הוא משמש כעוגן ההתקפי של הנבחרת, וטוב עשה איגוד הכדורסל ששינה את מעמדו משחקן מתאזרח לשחקן ישראלי.
3. במשחק מול גרמניה שנערך בהיכל שלמה שותף גלעד בני, ששימש קפטן נבחרת העתודה שזכתה באליפות אירופה שנערכה הקיץ בגרמניה. בני משחק בהפועל רעננה מהליגה הלאומית, והוא השחקן הראשון שמופיע בנבחרת שלא משחק בליגה הבכירה.
חילופי דורות. פניני ואבדיה(צילום: ראובן שוורץ)
הנקודות הרעות בקמפיין:
1. במהלך קמפיין המוקדמות השתמש קטש ב-26 שחקנים, כאשר אף שחקן לא שותף בכל 12 המשחקים. אני מעריך שדבר זה נבע בין השאר מהעימות בין פיב"א ליול"ב, אך מדובר במצב לא בריא שבו מאמן הנבחרת לא יודע מראש אילו שחקנים יעמדו לרשותו בערב נתון.
2. קטש השתמש ב-12 משחקי מוקדמות גביע העולם בשלושה מתאזרחים: הסנטר ריצ'רד האוול, הרכז ג'ון דיברתולומאו והפורוורד טי ג'יי קליין. אף אחד מהם לא הוסיף שום דבר – הן מבחינה התקפית, והן מבחינה הגנתית.
3. ניתן לראות כי תהליך ההצערה שעשה הוא נכון וחשוב. דור הביניים שלנו הוא דל מדי מבחינת כמות השחקנים, ולכן לא הייתה ברירה אלא להאיץ את חילופי הדורות ולתת את הבמה לצעירים כבר מעכשיו. אבל לצד הדעה שהתהליך היה מואץ מדי ושהיה צריך להיעשות בהדרגה, עדיין קיימים כמה סימני שאלה גדולים לגבי מדיניות הזימונים לנבחרת. כך, למשל, לא ברור מדוע התעלם קטש מהפורוורדים חואקין שוכמן ואיגור קולשוב לאורך כל הקמפיין.
שניהם עונים על קריטריון ההצערה, שניהם יכולים להביא איתם רעננות ורוח לחימה (שלא לדבר על הוויתור של קטש על אור לאומי לקראת המשחק מול סרביה, מה שהותיר את הנבחרת ללא רכז שלישי בסגל). אמנם קיימת נסיגה ביכולתו של שוכמן בהשוואה לעונה שעברה, וכן קולשוב קולע פחות טוב מחוץ לקשת (כמו גם עמית שמחון מחולון), אך היה אפשר להשתמש בהם כמשלימים.
קטש הצליח לסחוט את הלימון מהשחקנים שעמדו לרשותו, רק לא ברור למה בחר להתעלם משחקנים מסוימים שהוא או לא זימן בכלל או ניפה מהר מאוד ולא נתן להם הזדמנות להוכיח את עצמם. בכל אופן נראה שנמצא האיש הנכון במקום הנכון חרף הביקורת עליו. צריך רק לקוות שקטש ילמד מהשגיאות, ושנראה נבחרת תוססת גם במוקדמות יורובאסקט 2021.
לפנייה לכתב/ת 
קטש
צילום: ראובן שוורץ
מומלצים
