בעקבות המצוקה בביה"ח: האם הפתרון הוא טיפול בית?
בעוד ששיעור האוכלוסייה המבוגרת הולך וגדל מתריעים אנשי המקצוע על ההשלכות ההרסניות של המצוקה הגדלה בבתי החולים וקוראים לאישפוז בקהילה. "משרדי הממשלה יודעים כי יש צורך בתוכנית להתמודדות עם מצוקת האשפוז בבתי החולים" אומר ד"ר יצחק ברלוביץ' מנכ"ל ביה"ח וולפסון לשעבר "אישפוז בקהילה יכול להיות הפתרון לחולים מסוימים"
מצוקה מתמשכת שחייבת פתרון. בשבוע שעבר פורסם על הקמתה של "ועדת חקירה אזרחית" לקריסת מערכת הבריאות על ידי שורת בכירים במערכת הבריאות, בתחומי המשפט והאקדמיה ופעילים חברתיים שמסרבים להסכים עם המצוקה ההולכת וגדלה ומחפשים פתרונות.
גם הדו"ח שפורסם על ידי משרד הבריאות ובו השוואה למדינות ה-OECD מראה מצב עגום. בישראל קיים מחסור חמור במיטות אישפוז, ציוד רפואי, רופאים ואחיות מול עלייה בתוחלת החיים. "מצוקת האשפוז בבתי החולים הכללים, אם במחלקת המיון או במחלקות הפנימיות, היא מצוקה המתמשכת כבר עשרות שנים". אומר ד"ר יצחק ברלוביץ', חבר הנהלת האגודה לזכויות החולה, לשעבר מנכ"ל ביה"ח וולפסון ומי שמכיר שנים את המצוקה.
"לחולים המגיעים למיון ונדרשים לאשפוז אין מקום פיזי לשהות בו וכוח האדם שצריך לטפל בהם לא תואם לכמות החולים. משנה לשנה המספרים הולכים ונשחקים".
"בעוד ששיעור האוכלוסייה בישראל הולך וגדל בקצב של קרוב ל-2% בשנה, תוספת המיטות היא לעיתים כמחצית מכך ולעיתים אף פחות, והיו שנים בהן לא הוסיפו מיטות בכלל. אין זה פלא כי שיעור המיטות הכלליות בישראל הוא מהנמוכים בכל מדינות ה-OECD".
עוד במדור 60 פלוס:
לא לבשל כרובית במיקרוגל: 5 מזונות שאכלתם לא נכון
כך משפרת המוזיקה את איכות החיים בגיל המבוגר
אחרי 75: הנשים שפועלות כל יום למען חיים טובים יותר
להפוך לזקנה במסדרון
דניאלה אמנט (73), פסלת במקצועה, נשואה וסבתא ל-9 נכדים ונכדות מקרית טבעון חוותה את המצוקה עליה מדבר ד"ר ברלוביץ'. "כשרופא המשפחה שלי ביקש ממני לגשת למיון בבית החולים בגלל רגל אדומה ונפוחה לא האמנתי שאני אהפוך להיות הזקנה במסדרון". היא מספרת.
"אחרי יום ארוך במחלקת המיון בבית החולים, שעות של המתנה, בדיקות ושוב המתנה, נפלה ההחלטה לאשפז אותי במחלקה הפנימית, כדי שאוכל לקבל טיפול אנטיביוטי בווריד. בשעת לילה מאוחרת הגעתי למחלקה הצפופה למיטה שהוצבה במסדרון. חלקתי את גורלי עם עוד חמישה או שישה חולים אחרים שנאלצו לבלות שם את מהלך האשפוז".
"במחלקה הפנימית הבלגאן חגג, שכבתי על המיטה, מסביבי הציבו מחיצה שלא הועילה במיוחד לחסום את ההמולה, את רעש העגלות המרשרשות ואת צעדי הבאים וההולכים. עד עכשיו לא ברור לי איך מצפים מחולה שמאושפז במסדרונות להרגיש טוב יותר כשאין לו כל דרך לתפוס קצת שקט כדי להירגע ולנוח. ואני, שהייתי מותשת מהיום הארוך שנאלצתי לעבור במיון, רק רציתי לישון, ובסופו של דבר העייפות הכריעה וזכיתי לכמה שעות שינה".
כשבית החולים הופך למקום מסוכן
"כשחולים שוכבים זה לצד זה בצפיפות קשה" מתייחס ד"ר ברלוביץ' "כשלא תמיד יש מי שירחץ אותם או יפנה אותם לשירותים, וכשהעומס שמוטל על העובדים לא מאפשר להם להקפיד על כל עקרונות ההיגיינה בצורה אפקטיבית, הסיכון ללקות בזיהומים בתוך בתי החולים גבוה יותר".
"בעשור האחרון למדנו שדווקא בית החולים הוא מקום שעלול לסכן את בריאות החולה רק מעצם ההתאשפזות". אומר ד"ר איתמר עופר, מומחה למנהל רפואי ורפואת ילדים ומנכ"ל 'צבר רפואה', המובילה את תחום האשפוז הביתי בארץ ובעולם.
"קחו אדם מבוגר ובריא ושימו אותו בבית החולים וכבר אתם מעמידים אותו בסיכונים חדשים". הוא מוסיף "אנו כבר יודעים שלכל אדם מעל גיל 70 יש סיכוי של 24% לפתח דליריום, מצב של בלבול חריף וחוסר התמצאות. ברוב המקרים הם יחזרו לעצמם אבל זה ייקח כמה ימים ולפעמים גם שבועיים ובינתיים הם עלולים לנסות לרדת מהמיטה הגבוהה באופן מגוחך והלא מוכרת במחלקה, ליפול ולשבור עצם".
המחקר תומך "מחקר חדש שנעשה בחיפה מצא ששניים מכל חמישה אנשים שמתאשפזים בבית החולים לתקופה קצרה חוזרים הביתה עם התדרדרות תפקודית" מספר ד"ר עופר. "המשמעות המיידית למשפחה ולמטופל והכלכלית לקופות החולים ולמערכת הבריאות היא משמעותית, שכן הסיכון שהם יהפכו לתלויים במערכות האלו הולך ועולה".
מצוקה מוכרת שמטופלת באיטיות
"גם משרד הבריאות וגם משרד האוצר יודעים שיש צורך בתוכנית להתמודדות עם מצוקת האשפוז ובכל זאת לעם ישראל אין היום כל תוכנית אופרטיבית". אומר ד"ר ברלוביץ' "אך גם אם הייתה לדוגמה תוכנית לפתרון המחסור במיטות, היינו נדרשים להמתין בין חמש לשבע שנים מרגע קבלת ההחלטה עד לרגע בו מיטה הייתה נפתחת והופכת לפעילה".
"בעולמות הבריאות עומדים לרשותנו מגוון של כלים טיפוליים", מסביר ד"ר עופר את השינוי התפיסתי המתרחש בארץ ובעולם. "בכל פעם שאנחנו עומדים בפני בחירה בכלי טיפולי כזה או אחר, אנו בוחנים האם הוא המתאים ביותר למצבו הרפואי של המטופל מבין האפשרויות. יש להתייחס לבית החולים עצמו ככלי טיפולי, והשאלה היא האם הוא הכלי הטיפולי המתאים ביותר לכל חולה".
אישפוז ביתי: מבית החולים הביתה
דניאלה הבינה מהר מאוד שאישפוז בבית החולים אינו הפתרון הנכון עבורה, "כשהגיע הבוקר במסדרון של בית החולים הופיעו לצד מיטתי שני נציגים שהציעו לי הצעה שלא יכולתי לסרב לה" היא מספרת, "הם שאלו אותי אם אולי ארצה לצאת מהמחלקה ולהתאשפז בביתי במסגרת אשפוז אקוטי בבית".
"אחרי הלילה שעברתי לא היססתי לרגע ומיד קפצתי על ההזדמנות, רציתי להגיע לבית שלי שם ממתין לי בן זוגי, ליהנות מהשקט שלי ומהאוכל המוכר. בשעות אחר הצהריים כבר הגעתי הביתה, ואחרי זמן מה הגיעו לביתי גם הצוות הרפואי שחיבר אותי לאינפוזיה כדי שאוכל להמשיך ולקבל את האינפוזיה".
"את זמן האשפוז ביליתי בנחת, לרוב בכורסה הנוחה מול הטלוויזיה כשרגלי מונפת מעלה, ומדי פעם טיילתי בבית וחילצתי עצמות. לאחר שלושה ימים הוחלט כי אני יכולה לקבל את הטיפול בכדור במקום דרך הווריד וקיבלתי את מכתב השחרור ובכך תמה תקופת האשפוז שהתחילה במסדרון ביה"ח והסתיימה בביתי".
פתרון במימון הקופה לא לכל אחד
האשפוז הביתי לא מתאים לכל אחד "כ-20% מהמאושפזים במחלקות הפנימיות בבתי החולים עומדים בקריטריונים של אישפוז ביתי", אומר ד"ר עופר על השירות החדש שמצוי בסל במימון מלא של קופות החולים ללא צורך בהחזר או כל השתתפות עצמית מצד המטופל ומשפחתו.
"לא יאושפז מטופל שאינו יציב או שאין לו מטפל עיקרי. המערך שלנו כולל צוות מקצועי, לרבות רופאים ואחיות מקצועיות, שמגיעים לביקורים סדירים לפחות אחת ליום ומעניקים לחולה מענה מלא לצרכיו הרפואיים והסוציאליים".
"הצוות המקצועי זמין ומחויב למענה מידי לכל שאלה ולכל צורך שעולה 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע".
"כשחולה המאושפז בביתו מתקשר לאחד מאנשי הצוות הם מיד יכולים לראות את מצבו הרפואי המעודכן ואת הדיווחים של יתר אנשי הצוות בזכות תיק רפואי דיגיטלי, התיק זמין לרופאים ולאחיות וניתן לגשת אליו מכל מקום בטאבלט או במחשב הנייד, להתעדכן במצב הרפואי של החולה או לתעד מידע חדש".
צפו בדיון על אשפוז בית באולפן ynet
בשיתוף מגדלי הים התיכון
לפנייה לכתב/ת 
