מה נאכל? שהרובוט יחליט

בשיתוף תעשייה אווירית

ההתפתחות הטכנולוגית המואצת של העשורים האחרונים נחשבת ברוב המקרים למבורכת. כולנו מודים על הפיתוחים שכבר נכנסו לחיינו והפכו אותם קלים יותר, ומצפים בכיליון עיניים לקפיצות הדרך הבאות, שיכללו, כך מקווים רבים בעולם המדע, ננו־רובוטים שיתקנו את גופנו, מכוניות אוטונומיות שיחסכו את הצורך בנהיגה וימנעו תאונות קטלניות, או מזון שיהונדס במעבדה ויפתור משברי מזון ברחבי העולם.

לא רחוק היום שבו הרובוטים יתקנו אותנו(אילוסטרציה: Shutterstock)

מנגד, יש תחום טכנולוגי אחד שאליו אנו מביטים בחשש מה, אולי בגלל הסרטים שבהם הוא סיכן את עתידה של האנושות: הבינה המלאכותית (AI). מדובר בתחום שבו מעניקים למערכות מחשבים ורובוטיקה את היכולת שייחדה עד היום את האנושות - למידה וחשיבה עצמאית, או אם תרצו, סוג של תודעה.

מדובר באחד מענפי ההיי־טק הנחשבים והמרגשים ביותר, ובמסגרת פרויקט "מהנדסות העתיד 4" יצאנו להכיר את הנשים שעוסקות בו.

לירון צרפתי, מהנדסת בינה מלאכותית, "מטריקס"

לירון צרפתי

"אנו מפתחים אפליקציות שונות שמסייעות לקצר משמעותית את הזמן שלוקח לזהות אובייקטים במערכות האלה. הרעיון של התחום הוא להעניק למחשב את היכולת להחליף את פעולת המוח האנושי", היא מסבירה.

היא מגיעה מבית דתי־לאומי ולמדה באולפנת צפירה חמש יחידות פיזיקה וחמש מתמטיקה. הודות ללימודים הריאליים היא שובצה במסגרת השירות הלאומי באגף הטכנולוגי של משרד הביטחון, שם עבדה לצד מהנדסי מכונות, חשמל ותוכנה, וגילתה כי תחום הנדסת החשמל מרתק אותה במיוחד, בעיקר כל הקשור לעיבוד תמונה. "במקביל לשירות הלאומי התחלתי ללמוד תואר ראשון בהנדסת חשמל באוניברסיטת בר־אילן", היא מספרת, "ולאחר מכן עשיתי תואר שני עם התמחות בנושא עיבוד התמונה. במהלך הלימודים כל נושא הבינה המלאכותית החל לצבור תאוצה. הרעיון הבסיסי הוא ללמד את המערכת אילו פעולות לבצע, ואז לתת לה לבצע אותן בצורה אוטונומית".

לדבריה, "אם בעבר הייתי אחת משלוש בנות מתוך 15 מהנדסים באגף הטכנולוגי של משרד הביטחון, ובפקולטה להנדסה באוניברסיטה היינו רק 15 בנות מתוך 100 תלמידים, כיום רואים שיפור. בצוות שלי במטריקס יש קרוב ל־50 אחוז בנות, כך שהכיוון הוא חיובי ואני מברכת על כך".

אילנה ריין, מנהלת תחום מיצוי מודיעין ותובנות, "אלתא"

אילנה ריין(צילום: אריאל ריין)

אילנה (58) עובדת בתעשייה האווירית מזה 31 שנים. היא אחראית בין השאר על פיתוח אלגוריתמים אוטומטיים המסוגלים על ידי למידה עקבית לסנן כמויות מידע גדולות מאוד מחיישנים, ולאתר אובייקטים מבוקשים בקצב מהיר בהרבה מזה של המוח האנושי. הדבר משמש לאפליקציות ביטחוניות ואזרחיות, בין השאר לאיתור ניצולים מתחת להריסות מבנים באסונות טבע, פיתוח שבו לקחה ריין חלק משמעותי. היא גם מובילת קהילת ידע של machine learning בתעשייה האווירית.

"לאלתא הגעתי בגיל 27 כעולה חדשה מארצות־הברית לאחר שעבדתי בחברות ביטחוניות אמריקאיות בתחום המכ"מים. כשעליתי לארץ ביקשתי לעבוד בתעשייה ביטחונית וכך הגעתי לחברה. תמיד אהבתי מתמטיקה, מדע, מדע בדיוני וחלל, וידעתי שאלה תחומים שבהם אעסוק בקריירה שלי", היא מספרת.

כנערה בקליפורניה היא סיימה תיכון במגמה ריאלית, שבה למדה פיזיקה, כימיה ומתמטיקה. את התואר הראשון עשתה באוניברסיטת UCLA, שם למדה תחום המשלב הנדסת חשמל, אלקטרוניקה ומערכות. בהמשך הדרך השלימה תואר שני ב־USC (אוניברסיטת דרום קליפורניה). לא פעם, היא הייתה האישה היחידה בכיתה.

"מאחר שהתחום היה מאוד גברי, תמיד המליצו לי לחפש עבודה במקומות שבהם לא אהיה אישה יחידה, וכך עשיתי. דווקא כשהגעתי לארץ הייתי האישה הראשונה בתחום שלי באלתא. כשעניתי לטלפון חשבו שאני המזכירה. בשנים האחרונות טיפס שיעור הנשים בתחום הבינה המלאכותית לכ-30 אחוזים, ובקהילת הידע שאותה אני מובילה בתעשייה האווירית הנשים הן המובילות, ואני שמחה על כך".

גל פתאל, מהנדסת בינה מלאכותית, "לייטריקס"

גל פתאל(צילום: רועי ברקוביץ)

גל (26) עובדת בשנה האחרונה בחברת לייטריקס, המפתחת אפליקציות לעריכת תמונות ווידיאו בטלפון הנייד. במסגרת תפקידה היא עובדת בצוות מחקר ופיתוח שתפקידו להגות שימושים חדשים לשימוש בטכנולוגיה ולבדוק את ההיתכנות שלהם. "אנו עוסקים בפיתוח אלגוריתמים חכמים שיכולים לבצע פעולות שלאנשים רגילים ייקח זמן רב לעשות אותם, אם הם בכלל יצליחו", היא אומרת, "אחד הפרויקטים שבהם נטלתי חלק היה זיהוי של שיער בתמונה. באופן כללי, זיהוי של שיער הוא מאוד קשה כי הוא מגיע בהמון גוונים וצורות. מה שקשה לבני אדם לזהות - לאפליקציה זה דבר פשוט שאותו היא עושה בזמן מהיר ביותר. אפשר להשתמש בזה במגוון צורות כמו הוספת צבע לשיער, הוספת תנועה לשיער בתמונה וכל מה שאפשר בעצם לדמיין".

לתפקידה הנוכחי היא הגיעה היישר מהתואר הראשון באוניברסיטה העברית, שם למדה מדעי המחשב ומדעי הקוגניציה. נכון להיום היא במשרה חלקית תוך כדי לימודי תואר שני. היא למדה במגמה מדעית בתיכון אֹהל שם ברמת־גן, שכללה חמש יחידות פיזיקה וחמש יחידות במדעי המחשב. בצה"ל שירתה בחיל המודיעין, שם עסקה בפיתוח לומדות ותוכנות עבור החיל. במסגרת לימודי התואר הראשון היא הדריכה בפרויקט שנקרא Queen B, שהוקם על ידי סטודנטיות למדעי המחשב ושם לו למטרה להעלות את הייצוג הנשי במקצועות הטכנולוגיים.

"הפרויקט הזה מעודד את קהילת הסטודנטיות בתחומים הטכנולוגיים, אבל הפעילות העיקרית שלו היא התנדבות של סטודנטיות עם נערות בגיל 14, שאותן מלמדים תכנות ושפת קוד. אנחנו מנסות להנחיל להן תחושות של מסוגלות. זה פרויקט מאוד יפה שמאוד נהניתי לעשות אותו, ודרכו גם הכרתי את החברה שבה אני עובדת כיום, שהייתה שותפה בו".

לדבריה, "אני חושבת שנערות שמוצאות את הנושאים הטכנולוגיים כמעניינים, לא צריכות להיות מונעות מחשש או מסטיגמות לגבי התחומים האלו. הרבה פעמים שווה פשוט לנסות, כי מגלים עולם חדש ורואים שהדברים אינם כפי שהציגו אותם".

כיתובים:

גל פתאל | צילום: רועי ברקוביץ'

לירון צרפתי

אילנה ריין | צילום: אריאל ריין

בשיתוף תעשייה אווירית