שמים פיקוח: חוק הגמ"חים החדש
לאחר תקופת מעבר בת שלושה שנים גמ"חים בהיקפים שונים יהיו נתונים לסוגים שונים של רגולציה. כל הפרטים
בשיתוף מימון ישיר
בתחילת השנה עבר בקריאה שנייה ושלישית בכנסת חוק הגמ"חים, הנועד להסדיר את מעמדם ופעילותם של מוסדות הגמ"ח. גמ"ח, ראשי תיבות של "גמילות חסדים", הוא מוסד יהודי-בנקאי ותיק, המאפשר לנזקקים שונים לקבל הלוואות - וזאת מבלי לעבור על איסור ריבית, ממנו מזהירה התורה בכמה וכמה מקומות. גם כיום פועלות קרנות גמ"ח, רובן המוחלט בקרב הציבור החרדי ומיעוטן בקרב הציבור הדתי והחילוני.
להבדיל מהכסף שניתן במסגרת מצוות מתן צדקה, הכסף שמועבר באמצעות מצוות גמילות חסדים נדרש להשבה לבסוף. על כן, ובדומה לבנקים, קרן גמילות חסדים דורשת מהלווים להציג ערבויות שונות, ובכללן ערבים בעלי יכולת החזר ותלושי משכורת. עוד בדומה לפעולת ההלוואה מול הבנק, גם הגמ"חים יכולים לנקוט בסנקציות שונות כנגד לווה שלא החזיר את כספו. כך, הן עלולות לשלוח ללווה משתמט הוצאה לפועל, גובי חובות או למנוע ממנו קבלת הלוואות עתידיות.
אילוסטרציה(צילום: shutterstock)
עד כאן, הכל טוב ויפה, ממש עולם הלוואות אידאלי מצד הצרכן. עם זאת, טרם החלת החוק, חוסר הפיקוח על הגמ"חים - צעד שנמנע בשל לחץ המפלגות החרדיות - סייע לחשודים כאלה ואחרים להלבין הון באמצעות הכלי. כך, במהלך השנים עלה החשד כי גמ"חים שונים משמשים למעשה מכבסת כספים, כשכסף שחור עובר אליהם כפיקדונות ממלבנים שונים - ולאחר מכן חוזר אל אותם אנשים באמצעות הלוואות שלא מושבות, או בדרכים אחרות ומסורבלות יותר. למעשה, חוסר השקיפות בגופים אלו פעל בחלק מהמקרים כמסווה לפעילות פלילית.
מי שלבסוף גרם למפלגות החרדיות לפעול למציאת פשרה, ולהסדיר את פעילות הגופים, הוא הממשל האמריקני. החל מ-2016, מוסדות זרים המסייעים לאזרחים אמריקנים להלבין הון נתונים לסנקציות שונות, ובכך גם בנקים ישראלים המנהלים את חשבונות הבנק של קרנות גמ"ח שונות. הבנקים הישראלים דרשו מקופות הגמ"ח להסדיר את מעמדם מול רשות המסים הישראלית כמוסד בנקאי, במה שדחק את המפלגות החרדיות להגיע להסדר עם משרד האוצר.
על פי החוק שעבר בתחילת השנה, וייכנס לתוקפו רק לאחר תקופת מעבר בת שלוש שנים, גמ"חים בהיקפים שונים יהיו נתונים לסוגים שונים של רגולציה. כך, גמ"ח בעל היקף פעילות של עד מיליון שקלים יהיה פטור מפיקוח; גמ"חים בעלי היקף פעילות של עד שמונה מיליון שקלים יהיו נתונים לפיקוח; ואילו גמ"חים המנהלים מעל לשמונה מיליון שקלים ידרשו לפיקוח מחמיר יותר. עוד על פי החוק, באם יוקם בישראל גמ״ח המנהל מעל לשלושה מיליארד שקלים - הוא יהיה נתון לחוקי הבנקאות המלאים הקבועים בישראל.
עוד נקבע במסגרת החוק כי על הבנקים בהם מנוהלים חשבונות הגמ"חים לוודא כי לגרומים המזרימים כספים לגמ״ח עבר פלילי נקי בתחום הפיננסי. בנוסף נקבע כי רשות שוק ההון תפקח על הקופות ותהיה רשאית להטיל עליהן סנקציות, וכי במקרה ולקוחות הגמ״חים יפנו לערכאות משפטיות – אלו יתבררו בבית דין במסגרת דין תורה.
בשיתוף מימון ישיר
לפנייה לכתב/ת 
אילוסטרציה
צילום: shutterstock
מומלצים
