שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    ולדימיר ניצל מידי הנאצים והחל לצייר את חייו
    הוא ברח ברגע האחרון עם משפחתו מהעיר שבה גרו, אך איבד את אביו בלחימה עם הנאצים. ולדימיר מספר כי הוא נמנע מלצייר את זיכרונתיו מהשואה: "זה מביא זיכרונות קשים". בזכות מורה לתקשורת, ציוריו יוצגו בתערוכות

     

    הריאיון עם ולדימיר באולפן ynet    (צילום: אלי סגל)

    הריאיון עם ולדימיר באולפן ynet    (צילום: אלי סגל)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    ולדימיר ליברמן היה בן 10 כשמלחמת העולם השנייה פרצה. משפחתו הייתה האחרונה לצאת מהעיר גומל שבבלארוס. הוא איבד את אביו במלחמה, והחל לצייר את חייו. ולדימיר מודה כי הוא "מנסה לצייר דברים יפים: טבע, פרחים, עצים, תפוחים. דברים שלא מזכירים לי את השואה, זה מביא זיכרונות קשים".

     

    הוא נזכר בתקופת השואה וסיפר כי "הנאצים נכנסו לעיר והם ברחו. אבא שלי נכנס לבית וראה אותי ואת אמא יושבים. הוא התחיל לצעוק, למה אתם עדיין פה. ברחובות הקרובים הנאצים כבר הגיעו, הוא לקח אותם שם אותם במשאית והם ברחו יחד עם עוד אנשים".

    ציורים של ולדימיר ליברמן ניצול שואה יום השואה ()
    ציור של ולדימיר ליברמן

    הוא הוסיף כי מלבדו ואמו, ברחו נשים וילדים נוספים במהלך שהותם בסטלינגראד. "היו עוד הרבה נשים עם ילדים שברחו בתוך העיר, אבל הנאצים נכנסו גם מקדימה וגם מאחורה. אבא שלי היה במשאית, לקח נשים עם ילדים והביא אותם למקום בטוח", שחזר.

     

    "הייתי בסטלינגראד עד שפינו אותנו. לפני כן איבדתי את אמא שלי וחיילים אימצו אותי, ועזרתי לחיילים הקרביים להביא נשק", הוסיף. הוא איבד את אביו, שנפצע במהלך הלחימה, ב-1943. ולדימיר ואמו הסתתרו אצל קרוב משפחה עד סוף המלחמה.

    ציורים של ולדימיר ליברמן ניצול שואה יום השואה ()

    על הבחירה בציור דברים שאינם זיכרונותיו מהשואה, סיפר ולדימיר: "אני מרגיש יותר קל, אני אוהב את הטבע. אבל אני עדיין לא יכול להוציא את זה מהזיכרון, אני זוכר הכל, כל רגע, ואת הרעב שהיה באזור".

     

    מאירה ברודנר, מורה לתקשורת שגילתה את ציוריו של ולדימיר סיפרה: "הגעתי עם קבוצה של תלמידות לתעד את ולדימיר כניצול שואה במסגרת פרויקט שאנחנו עושים בבית הספר יחד עם יד ושם. נכנסתי יחד עם הבנות לביתו. נדהמתי, חשבתי שאני נכנסת למוזיאון קטן".

    ציורים של ולדימיר ליברמן ניצול שואה יום השואה ()

    "ראיתי ציורים ואמרתי שמפה אני לא יוצאת. הבנות התחילו לתחקר, וגילינו שהוא מצייר להנאתו. אני חייבת לומר שתחקרתי את הגברת מרינה ושאלתי איך הוא מתקיים ושורד יום-יומית. מסתבר שקשה לו לשרוד, והחלטתי שמפה אני מאמצת אותו".

     

    על התגובות של התלמידים סיפרה ברודנר כי הן "נהדרות. במיוחד מאלה שיוצאים לפולין השנה. הרגישו רצון ושיח של מפגש שהוא נכון וחיבור בין התלמידים. אני מפה יוצאת בקריאה, החלטתי לאמץ את ולדימיר כאבא שני שלי, משהו בעיניים שלו במפגש הראשון איתו, הזכיר לי את אבא שלי, שגם הוא בעצמו ניצול שואה יחיד ממשפחתו, והחלטתי שאני רוצה להפיק לו תערוכות. אני פונה פה לציבור הרחב, אני מחפשת מקומות שבהם נוכל להציג את המקומות שלו, נוכל למכור אותם כדי שוולדימיר יוכל לשרוד כלכלית".

     

    ולדימיר סיפר כי הוא מרוצה מאוד מהעובדה שעל רקע סיפורו יוצגו התמונות שצייר ואמר: "זה נותן לי סיפוק גדול".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים