החתיכה החסרה

העיסקה בה עבר דיקמבה מוטומבו לפילדלפיה היא מסוג העסקאות שאפיינו את ג'רי ווסט בשנות השמונים, העשור הגדול של הלייקרס: ווסט, שהפאזל שלו היה מבוסס על שניים מגדולי השחקנים בהיסטוריה (מג'יק וקארים), ועוד סופרסטאר של זמנו (וורת'י), ידע תמיד להביא בזמן את החתיכה החסרה, ולהשלים מעשה מרכבה ששווה אליפות. מייקל תומפסון ובוב מקאדו היו הדוגמאות המובהקות למיומנות הזו, שעזרה לייקרס לזכות בחמישה תארים בתשע שנים.

הרווח

מוטומבו הוא החתיכה החסרה עבור הסיקסרס והבאתו מעידה על כך שבפילדלפיה הפנימו שיש להם סיכוי אמיתי ללכת עד הסוף. עד עכשיו היתה תחושה, שלמרות שפילי היא בעלת המאזן הטוב בליגה ושלאחרונה היא מנצחת גם קבוצות מהמערב, היא לא מסוגלת ללכת עד הסוף. אפילו לארי בראון לא ממש מאמין שבפלייאוף, שם אתה לא גובר על קבוצות בריצה, אלא צריך לטחון אותן בסדרות של שבעה משחקים, זה יספיק. אבל באמצע העונה, שניות לפני סיום עונת ההעברות, הסתכלו הסיקסרס מסביב, בחנו טוב טוב איך נראות היריבות הפוטנציאליות, והחליטו שלמה לא הם.
מוטומבו הוא האיש היחיד ממזרח למיסיסיפי שנותן פייט בהגנה ובריבאונד לשאקיל, דאנקן, סאבוניס ומי שהמערב לא יביא. הוא מצוי בשלב הנכון בקריירה: אחרי שעמל הרבה שנים בשירות קבוצות בינוניות ולמטה מזה, ולא ראה את סידרת הגמר אפילו במשקפת. הוא לא יבקש מאייברסון לחלק איתו זריקות ותהילה, הוא לא יכעס על דקות הספסל שלו, הוא ייתן הכל כדי להגיע פעם בחיים לגמר. הוא אינטליגנטי, נחמד, מנוסה. בדיוק מה שבראון, שניצח אלף משחקים אבל גם הוא עוד לא הביא הביתה טבעת אנ.בי.איי, מבקש כדי להגשים את החלום.

המחיר

השחקן החשוב עליו ויתרה פילי בעיסקה היה תיאו ראטליף, שהיה יכול להיות פאואר פורוורד מושלם על יד דיקמבה (גם טיירון היל יעשה את זה לא רע בכלל). טוני קוקוץ', שספק אם יישאר באטלנטה אחרי הקיץ, כבר לא יהיה שחקן NBA חשוב. יכול להיות שבשנה הבאה נראה אותו באירופה.
קוקוץ' הוא חלומם של מנהלי קבוצות והסיוט של מאמנים. המנהלים רואים פוטנציאל, המאמנים רואים מה שיש. המנהלים משתגעים על שחקן של 2.10 מ' שיודע לכדרר, למסור ולקלוע שלשות. המאמנים רואים את הפרצוף החמוץ, ההתנהגות האוטיסטית והסירוב לקחת הזדמנויות בשתי ידיים ולרצות באמת להיות מוביל ומנהיג. אני מעריץ של קוקוץ' עוד מימי ספליט, אבל צריך להודות שלא ראינו ממנו בליגה של הגדולים את מה שהיה לו כאן. בסופו של דבר הוא הגשים רק את כל הדעות הקדומות על השחקן האירופי: מלא פוטנציאל אבל לא מוכן להקרבה הנחוצה כדי לעשות את זה על המגרש האמיתי.