הרנסאנס של אנשי האשכולות
בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל-אביב, מפתחים את מקצועות העתיד בהתבסס על אנשי האשכולות מתקופת הרנסאנס
העולם החדש והמתפתח מזניק אותנו ללא ספק קדימה, אבל הוא גם יוצר מצב של חוסר ודאות. הטרנספורמציה הדיגיטלית שעוברת על העולם, מהווה סוכן שינוי, אשר משבש את כל המסגרות והמבנים המוכרים והקיימים לנו.
כך, למשל, אם פעם די היה ללמוד מקצוע שנחשב לנחשק או יוקרתי, כמו: רופא, מדען, מהנדס, עו"ד, מוסיקאי ואף לעשות ממנו קריירה עד לפנסיה - בעידן הנוכחי, בו הכל קורה, משתנה ובקצב מסחרר, זה כבר לא מספיק. במילים אחרות: אם המקצועות הללו לא יעברו מתיחת פנים או שינוי רציני, הם עוד עלולים למצוא את עצמם בתחתית טבלת השכר, ואפילו בסיכון קיומי.
אחד ההסברים לכך, נעוץ בעובדת היווצרותם של מקצועות חדשים, עכשוויים יותר, ואף רלוונטיים יותר לרוח התקופה הנוכחית. מדובר במקצועות שלא היו קיימים כלל עד לפני עשור. כמו למשל: מפתחי אפליקציות, מנהלי מדיה חברתית, מומחים לתקשורת חזותית או מומחים למחשוב ענן ועוד.
נשמע מסובך? לא בהכרח. אז איך בכל זאת מתכננים את הקריירה קדימה, ובוחרים מה ללמוד בעולם שקיימת בו אי ודאות כל־כך גדולה? גם מוסדות האקדמיה, הנחשבת לשמרנית ומסורתית, הבינו שאין ברירה וחייבים לשנס מותניים כדי להתגבר על הסוגיה. הפתרון שהם מצאו בסופו של דבר לא היה בשמיים: יש לשנות את דפוסי החשיבה הנהוגים. כלומר: התמקצעות בתחום ספציפי - out, והרחבת אופקים - In.
ואיך מיישמים את זה בפועל? כל מוסד אקדמי בחר לעצמו את הדרך ואת השיטה שלו בה הוא בוחר להתמודד עם המצב. כך, בעוד שבאוניברסיטת חיפה למשל, מפתחים את "המולטי־תואר", באוניברסיטת תל־אביב, מתכוונים להכשיר את אנשי ונשות המחר שלהם "כאנשי אשכולות" - דווקא בהשראת דמויות מהעבר. כן, כן, מה ששמעתם.
לדברי מפתחי התוכנית, במבט לאחור, מתברר שכבר בתקופת הרנסאנס (תנועת תחייה תרבותית, פילוסופית ואמנותית שנמשכה מהמאה ה־14 ועד למאה ה־17), נולדה ועוצבה דמותם של אנשי האשכולות, בהם: אדריכלים, פסלים או ציירים, שהבולטים ביניהם היו: רפאל, לאונרדו דה וינצ'י, מיכלאנג'לו ועוד. אומנם הידע היה הדבר המרכזי בחייהן של אותן הדמויות, אבל בניגוד להיום, הם לא הכניסו את תחומי הידע שלהם למגירות, אלא עברו בין התחומים השונים ואף איחדו ביניהם.
ואיך כל זה יתורגם לאקדמיה? פנינו לברר את התשובה לכך אצל פרופסור ליאו קורי, דיקן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל־אביב. פרופסור קורי, הוא מי שייתן חסות לגישה החדשה של הפקולטה, שתתורגם לתוכנית לימודים חדשה במוסד החל משנת הלימודים הקרובה. קורי, איש רנסאנס בעצמו, התחיל את הקריירה האקדמית שלו בתחום המתמטיקה, ובנוסף להיותו דיקן הפקולטה, הוא משמש גם כמרצה להיסטוריה. לדבריו, "הדמויות הבולטות מתקופת הרנסאנס, מדגימות את העיקרון של התוכנית המדוברת, בצורה ממש ברורה. כך, למשל, לאונרדו דה וינצ'י היה אמן גדול - אבל הוא היה גם מהנדס, ממציא ואיש מדע. ואילו גלילאו גליליי היה מדען, אבל גם מוזיקאי ומשורר".
פסי-כו-לו-גיית רובוטים
דמותו של בעל מקצוע "מומחה" - זכתה להערכה רבה בחברה, מאז המהפכה התעשייתית במאה ה־19 ועד לעת האחרונה. מצד אחד, האיש הכי טוב בתחומו, אבל מצד שני, אחד שנדרש להתמקצע בתחום צר מאוד. ובמילים אחרות: יודע כמה שיותר, על כמה שפחות.
שיטת ה"התמחות" שלטה בתרבות שלנו במשך הרבה מאוד שנים. כך, למשל, רופאים למדו בין שנה לשלוש שנים להתמחות־על או לתקופת התמקצעות נוספת, עורכי הדין התעמקו בדינים ותקנות - כדי להיחשב למומחים בתחום משפטי מסוים, מתכנתים שיכללו את כישוריהם - עד לרמה שבה נחשבו למומחים בשפת תכנות כזו או אחרת. וכך הלאה במקצועות נוספים.
אלא שלאחרונה הדברים משתנים. העולם נע כאמור בקצב מסחרר, כמות המידע בו הולכת ומכפילה את עצמה, ומנגד, הידע הזה גם הופך להיות נגיש לכל. עד כמה שזה נשמע אולי טוב, למי שמומחה רק בתחום צר - זה רע.
קחו למשל רופא המומחה לאף אוזן גרון: אם בכל שנה מתפרסמים כ־2.5 מיליון מאמרים אקדמיים בתחומו, מה הסיכוי האמיתי שלו לקרוא את כולם ולהישאר מעודכן? הדבר נכון גם לגבי עו"ד שניחן בזיכרון פנומנאלי לחוקים ולפסקי דין ותקדימים. מה היכולת הזאת תעניק לו בפועל, אם אפשר היום להשיג באמצעות חיפוש בגוגל תוצאות טובות ואף מהירות בהרבה?
בעולם שבו צצים חדשות לפרקים מקצועות חדשים - כמו בוטים בתקופת הבחירות, מה הסיכוי של מומחה מחשבים שהתמקצע לפני עשר שנים בתחום, להתמודד בראיון עבודה מול מדעני מידע (Data Scientists) או מומחי מחשוב ענן וכו'.
הבעיה הזאת גדולה אף יותר, מאחר והיא נכונה גם לגבי העתיד. בקצב הזה לא מן הנמנע, כי בין המקצועות המבוקשים בעשור הבא יככבו גם תחומים לא מוכרים ומקצועות חדשים לגמרי. אפשר רק לדמיין איך כל אמא ואבא ישמחו אם ילדיהם יביעו עניין בפסיכולוגיית רובוטים, בשידוך אפליקציות או ייעוץ תדמית להולוגרמות. האמת היא, שגם אם זה מסקרן ואפילו מפחיד, אנחנו פשוט לא יודעים.
הכה את המומחה
מאחר ובמציאות של ימינו כבר לא פרקטי להיות רק פרקטי, דווקא בסיס רחב ואיתן של ידע, יכול להכין אותנו בדרך הטובה ביותר לעתיד שאיתו נידרש להתמודד. לא מן הנמנע כי העובדים המבוקשים ביותר בעתיד, יהיה עובדים בדמותם של איש או אשת אשכולות בעלי אופקים רחבים, מה שנקרא היום "מולטי־טאלנט" - כיוון שהם ייחשבו לעובדים שיכולים להסתגל.
"ההכשרה המקצועית הצרה שייכת כבר לעולם הישן", מסביר פרופ' קורי והוא מפרט: "בעולם החדש ההשכלה הגבוהה צריכה לכוון להכשרה רבת־מימדים של בני האדם. לפיתוח היכולות שלהם ולמתן כלי ניתוח למבט רחב ומעמיק על העולם".
"במסגרת זאת", הוא אומר, "סטודנטים שנמשכים לתחומים של מדעי הרוח, או למסלולים דו־חוגיים אשר ישלבו את מדעי הרוח עם תחומים אחרים, כמו עם מדעים מדויקים, מדעי החיים, או מדעי החברה - יקבלו בדיוק את ההכשרה הזאת ואת המבט הזה. שהרי בכך אנחנו עוסקים – ברוח האדם".
- תסביר מדוע?
"בעיקרון, סטודנטים שהסקרנות הטבעית שלהם והנושאים המעוררים בהם עניין אינטלקטואלי מובילים אותם לבחור בלימודי מדעי הרוח - יסיימו את לימודיהם כשהם מצוידים במשקפיים תואמים. כלומר, בכלים אינטלקטואלים אשר יאפשרו למי שמרכיבים אותם, לראות את המציאות באופן עמוק ורב־מימדי. הם יהיו מסוגלים להטיל ספק, לשאול שאלות ולקרוא תיגר על קונבנציות קיימות. על הבסיס הרחב הזה, אפשר לבנות ידע מקצועי ספציפי וכך ליהנות מכל העולמות".
לגישה החדשה שמאמצת הפקולטה למדעי הרוח עבור הסטודנטים שלה, יש כבר קבלות בשטח. אלו הן בדיוק התכונות שבזכותן זכתה ישראל לכינוי "אומת הסטארט־אפ". מתברר כי יכולות התכנות של המתכנתים הישראלים כנראה טובות, אבל לא רק בזכותן התפתחה בישראל תעשיית הייטק ענפה. הרבה מזה נזקף לטובת היזמים, שהמציאו דרך אחרת להסתכל על העולם וגם לפתור בעיות או צרכים שמתעוררים, באופן שאף אחד לפניהם לא עשה.
את ההוכחה לכך אפשר למצוא במחקר שהתפרסם במגזין PitchBook Data האמריקאי. המחקר דירג 50 אוניברסיטאות מובילות בעולם, אשר הקימו חברות סטארט־אפ וגייסו הון ואוניברסיטת תל־אביב דורגה שם במקום התשיעי המכובד בעולם. אם מעיינים ברשימת הבוגרים שמככבים שם, מתברר כי 20% מהם למדו בפקולטה למדעי הרוח. המחקר של מגזין PitchBook Data, מוצא ביטוי הלכה למעשה, בעניין ההולך וגובר של חברות מסחריות בבוגרים של הפקולטה למדעי הרוח. גוגל היא מהסמנים הבולטים ביותר של המגמה העולמית, לאחר שהחליטה לשנות את מדיניות הגיוסים שלה ולגייס גם בוגרי מדעי הרוח. זאת בעקבות מחקר מקיף שהיא ערכה בעצמה, ולפיו הכישורים המנבאים יותר הצלחה בחברה, הם לא כישורים טכנולוגיים, אלא כישורים
"רכים" (soft skills), כמו עבודה בצוות ויכולת לגלות אמפתיה כלפי עמיתים.
הקול החלוצי בנושא גיוס הבוגרים של הפקולטה למדעי הרוח של אוניברסיטת תל־אביב עוד לפני כעשור, היה עמוס שפירא - לשעבר מנכ"ל סלקום, ומאז הצטרפו אליו מאות מנכ"לים המכירים בערכם וחשיבותם של מדעי הרוח גם בעולם העסקי. כמובן שלא מדובר אך ורק בתעשיית הייטק, שבה למדעי הרוח יש יתרון מובנה, אלא בעשרות משרות ועיסוקים – חלקם נמצאים בפריחה גדולה.
כך, אין צורך להכביר במילים על מקומה המרכזי של הכרת שפות ותרבויות (כמו מזרח אסיה) - בכלכלה הגלובלית; או על חשיבותם של אופקים רחבים ומיומנות בקריאה ובכתיבה - לעוסקים בחינוך ובתוכן. המשמעות של חשיבה מחוץ לקופסה, היא לכל מי שיוצר או שצריך להביא רעיון חדש.
דלת לעתיד
הביקוש לבוגרי הפקולטה למדעי הרוח בשוק העבודה זה אומנם דבר נפלא, אבל גם הוא לא יחזיק ימים לאורך זמן, אם יקפא על שמריו ולא יתאים את עצמו לקצב המסחרר והמשתנה של החיים. ההתמודדות אולי לא קלה, אבל מקשיים רק צומחים. העולם החדש הציב בפועל בפני הפקולטה למדעי הרוח, את האתגר לצאת מחוץ לקופסה ולמצוא מתכונת חדשה, שבעזרתה היא תוכל להכין את הבוגרים שלה לעולם המשתנה. פרופ' מלאת שמיר, סגנית הדיקן לענייני הוראה, הייתה אמונה בפועל על בניית התוכנית החדשה.
- איך באמת בונים תוכנית לימודים כזאת מאפס?
פרופ' שמיר: "ישבנו לדון בנושא הזה כל חברי הסגל - צוות של אנשים אכפתיים, וחשבנו כיצד נוכל לשמר את כל מה שטוב בפקולטה שלנו, ועדיין לייצר שינוי משמעותי והתאמה למגמות העולמיות. דמיינו את דמות הבוגר האידיאלי של מדעי הרוח כמי שהוא צריך להיות היום: כזה שהוא בעל אופקים רחבים, חשיבה יצירתית וביקורתית, ושלל מיומנויות הבעה - לצד התמחות בתחום מוגדר. החלטנו להביא את זה לידי מימוש, על־ידי שכלול תוכנית הלימודים שכבר תתחיל לפעול החל משנת הלימודים הקרובה".
- מה התוכנית הזאת תכלול?
"אנחנו מחלקים את תוכנית הלימודים לשלושה חלקים: בתור התחלה, הסטודנטים החדשים יעברו דרך דלת לעושר ההומניסטי ויתוודעו לאופני חשיבה פילוסופיים, היסטוריים וספרותיים. מדובר בשלב אשר יפרוץ את הגבולות בין תחומי הידע במדעי הרוח, ויאפשר לסטודנטים לעסוק בשאלות גדולות ורחבות כמו: איך ציוויליזציות קמות ונופלות? מה מקומן של הדתות בעולם? או מה עתידה של הדמוקרטיה הליברלית?
בשלב השני, כל סטודנטית וסטודנט יידרשו, כמו בעבר, לבחור תחום עניין מרכזי אשר בו הם יתמקדו. הבחירה שלהם יכולה להיעשות מתוך תוכניות הלימוד המסורתיות בפקולטה, כגון: ארכיאולוגיה, ספרות, היסטוריה, יהדות, פילוסופיה ועוד, או מתוך רשימת שילובים מסקרנת, בהם השכילה אוניברסיטת תל־אביב לנצל את אחד היתרונות הגדולים שלה, שכן זו האוניברסיטה היחידה בארץ שבה מלמדים את כל תחומי הידע, בקמפוס אחד, ברמה בינלאומית".
- באלו תחומי ידע מדובר?
"לאחרונה נפתחו שילובים שיתנו לסטודנטים את המיטב מכמה עולמות: החל ממחשבים ובלשנות, עבור להייטק ורוח, או פסיכולוגיה ופילוסופיה, משפטים ורוח ועוד".
- ומה מכיל השלב הבא?
"החלק האחרון של הלימודים פותח דלת לעתיד. הסטודנטים יוכלו להתנסות כבר בזמן לימודיהם בתחומי העיסוק שמסקרנים אותם בעולם המקצועי. לצורך כך יוכנסו לתוכנית הלימודים גם קורסים בנושאי כתיבה יצירתית, יזמות, שפות, לימודי הוראה, כתיבת תוכן באינטרנט, תרגום, עריכת תוכן ועוד".לדברי פרופסור קורי, "דלתות הפקולטה פתוחות בפני כל הסטודנטים שרוצים להצטרף לרוח החדשה".
- מה אתה צופה לבוגרי התוכנית החדשה?
"מי שילמד פה, יוכל לצאת בביטחון לעולם המשתנה והמתעדכן, ולהשתלב בהרבה תחומים של עשייה".
לפנייה לכתב/ת 
