שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    י-ם: 927 אלף תושבים - 36% מהיהודים הם חרדים

    מנתוני הלמ"ס המפורסמים לרגל יום ירושלים עולה כי ההגירה השלילית מהעיר נמשכת, שאחוז התושבים החילונים ממשיך לרדת ושהמשפחות בבירה הן גדולות מהממוצע הארצי. וגם: כמה עולה דירה ממוצעת בירושלים ואיפה עובדים תושבי הבירה?

     

    מרכז בגין, יום ירושלים (צילום: משה כהן)
    61.2% מתושבי הבירה - יהודים(צילום: משה כהן)
     

    מתקרבים למיליון:  ירושלים היא העיר הגדולה במדינה וכיום עומד מספר התושבים בבירת ישראל על כ-927 אלף תושבים. כך עולה מנתונים שפרסמה היום (יום ד') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) לרגל יום ירושלים שיחול בשבוע הבא. 62.1% מהתושבים בבירה הם יהודים ו-38.9% ערבים. מדובר בנתונים עדכניים לחודש זה. יתר הנתונים בדו"ח מתייחסים לשנים 2017 ו-2018.

     

    בקרב היהודים בני 20 ומעלה בבירה, 35.6% מגדירים את עצמם חרדים; 20.5% - דתיים; 10.2% - מסורתיים-דתיים; 14.5% - מסורתיים לא כל כך דתיים ו-18.6% בלבד אומרים כי הם חילונים. לעומת זאת, בכלל האוכלוסייה היהודית בישראל, 10.1% מגדירים את עצמם חרדים; 11.3% - דתיים; 12.8% - מסורתיים דתיים; 22.2% - מסורתיים לא כל כך דתיים ו-43.2% - חילונים.

     

    בלמ"ס מצאו כי מאז 2002 גדל חלקה של האוכלוסייה החרדית והדתית בירושלים, חלקה של האוכלוסייה המסורתית-דתית נותר ללא שינוי וחלקה של האוכלוסייה המסורתית לא כל-כך דתית והאוכלוסייה החילונית הצטמצם.

     

    מנתוני הלמ"ס עולה עוד כי ההגירה השלילית מירושלים נמשכה גם ב-2017. במהלך אותה שנה גדלה אוכלוסיית ירושלים בכ-18,700 תושבים, מתוכם כ-9,800 יהודים ואחרים וכ-8,900 ערבים. לאוכלוסייה נוספו קרוב ל-21,000 איש כתוצאה מריבוי טבעי ועוד כ-4,000 איש כתוצאה מהגירה אל העיר.

    כיצד השתנתה מידת הדתיות של יהודים בירושלים ב-17 השנים האחרונות? ()

    ממוצע נפשות למשק בית בערים גדולות ()

    מקורות גידול בירושלים לפי קבוצות אוכלוסייה, 2017 ()

    אוכלוסיית ירושלים 2018-1948 ()

    6,000 איש נגרעו מאוכלוסיית העיר כתוצאה ממאזן הגירה פנימית שלילי - כלומר מספר העוזבים את ירושלים ליישובים אחרים בישראל עולה על מספר העוברים אל ירושלים. 

     

    משק בית ממוצע בבירה: 3.91 נפשות

    על פי הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כ-11,100 תושבים חדשים נכנסו לעיר מישובים אחרים בישראל, לעומת כ-17,100 תושבים שעזבו. הנכנסים והיוצאים דומים בהרכב הגילים שלהם - כ-50% מהם שייכים לקבוצת הגיל 34-20, וכ-25% הם ילדים עד גיל 14. בני ברק, בית שמש ותל אביב-יפו הן היישובים העיקריים שמהם מהגרים לירושלים. תל אביב-יפו, בית שמש וביתר עילית הם היישובים העיקריים שאליהם עוברים העוזבים את העיר.

     

    במהלך 2017 נולדו לתושבי ירושלים 24,704 תינוקות. מתוכם 15,790 לנשים יהודיות ואחרות (כ-64%) ו-8,914 לנשים ערביות (כ-36%). התינוקות שנולדו לתושבי ירושלים היו 13.5% מסך התינוקות שנולדו בישראל במהלך שנה זו. בלמ"ס אומרים כי אחוז זה גבוה מחלקה של אוכלוסיית ירושלים באוכלוסיית המדינה (כ-10%).

    ההגירה השלילית מהעיר נמשכת. שכונת הר חומה בבירה  (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
    ההגירה השלילית מהעיר נמשכת. שכונת הר חומה בבירה (צילום: גיל יוחנן)
     

    הודעה על מחאת החרדים (צילום: אוהד צויגנברג)
    35.6% מגדירים עצמם חרדים. הפגנה בירושלים (צילום: אוהד צויגנברג)

    ב-2017 עמד שיעור הפריון הכולל בירושלים (מספר הילדים הממוצע שאישה צפויה ללדת במהלך חייה) על 3.90 ילדים בממוצע לאישה. שיעור זה גבוה מהממוצע הארצי (3.11). שיעור הפריון הכולל בקרב נשים יהודיות ואחרות בירושלים עמד על 4.27 ילדים בממוצע לאישה, גבוה מהממוצע הארצי של יהודיות ואחרות - 3.05. גם שיעור הפריון הכולל של הנשים הערביות בירושלים (3.33) היה גבוה מהממוצע הארצי של הנשים הערביות (3.16). בלמ"ס הוסיפו כי רמת הפריון מושפעת, בין היתר, מהגיל שבו החלה האישה ללדת. ב-2017 היה גיל האם הממוצע בירושלים בלידה ראשונה נמוך בשלוש שנים מהממוצע הארצי (24.6 לעומת 27.6, בהתאמה).

    ביקור שכונה ירושלים שכונה נדלן (צילום: אלי מנדלבאום)
    כ-9% מכלל משקי הבית בישראל. שכונה בירושלים (צילום: אלי מנדלבאום)

    עוד עולה מהנתונים כי המשפחות בירושלים גדולות יותר. ב-2018 היו בירושלים כ-226,200 משקי בית - כ-9% מכלל משקי הבית בישראל. משק בית ירושלמי מונה 3.91 נפשות בממוצע, בהשוואה ל-3.28 נפשות בממוצע הארצי, והוא גדול גם ממשקי הבית בערים הגדולות האחרות. גודל משק בית ממוצע באוכלוסייה היהודית בירושלים עמד על 3.38 נפשות למשק בית (3.09 נפשות בממוצע הארצי). גודל משק בית ממוצע באוכלוסייה הערבית בירושלים עמד על 5.29 נפשות למשק בית (4.49 נפשות בממוצע הארצי).

     

    ערך דירה ממוצע בבירה: יותר משני מיליון שקל

    בלמ"ס גם בדקו מה המצב הכלכלי של המשפחות בירושלים. מהנתונים עולה כי ההכנסה הכספית ברוטו היא 15,469 שקל. 71.5% מהכנסה זו - מקורה בעבודה ו-28.5% מקורה בקצבאות ותמיכות, פנסיה וקופות גמל והון. ההכנסה הכספית נטו היא 13,351 שקל.

     

     

    הרב הראשי של י-ם דורש: בלי דגלי גאווה בעיר    (צילום: אלי סגל, אלכס גמבורג)

    הרב הראשי של י-ם דורש: בלי דגלי גאווה בעיר    (צילום: אלי סגל, אלכס גמבורג)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    ההוצאה הכספית למשק בית בבירה היא 11,711 שקל. מבין שמונה הערים הגדולות (המונות יותר מ-200,000 תושבים), בירושלים נמצא ההפרש הקטן ביותר בין ההכנסה כספית נטו להוצאה כספית נטו (14%). מבין הערים הגדולות, בירושלים מספר הנפשות הממוצע במשק בית הוא הגבוה ביותר (4.1 נפשות). לכן ההוצאה הכספית לנפש בירושלים היא הנמוכה ביותר ועומדת על 2,870 שקל לנפש.

     

    בתחום הדיור נמצא כי בירושלים 51.5% גרים בדירה שבבעלותם, 34.1% גרים בדירות שכורות והיתר - בדירות חינם (דירות שאינן בשכירות ואינן בבעלות), במעונות סטודנטים ובדירות בדמי מפתח. בירושלים ממוצע ערך הדירה בבעלות - 2,018,000 שקל וממוצע שכר הדירה החודשי - 3,308 שקל. מדובר בנתונים הגבוהים מהממוצע הארצי (1,801,000 ש"ח ו-3,183 שקל, בהתאמה).

     

    עוד מתברר מהנתונים כי אחוז המשתתפים בכוח העבודה בירושלים ב-2018 היה 52.0%, לעומת 63.9% בממוצע הארצי. באוכלוסייה היהודית בירושלים הגיע אחוז המשתתפים בכוח העבודה ב-2018 ל-58% בהשוואה ל-67.8% באוכלוסייה היהודית בכלל הארץ. באוכלוסייה הערבית היה אחוז המשתתפים בכוח העבודה בירושלים 40.7%, לעומת 45.9% בקרב כלל האוכלוסייה הערבית בארץ.

     

    תושבי ירושלים העובדים לא יוצאים מהעיר. 89.2% מהמועסקים תושבי ירושלים עובדים ביישוב מגוריהם, לעומת 67.5% מתושבי חיפה, 63.8% מתושבי תל אביב-יפו, 55.8% מתושבי אשדוד, 45.5% מתושבי פתח תקווה ו-40% מתושבי ראשון לציון.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים