שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    סימנים של רוע: האם הרשע הוא מולד?
    האם האדם נולד טוב מטבעו או רע בבסיסו? בשאלה זו עסקו לא מעט מומחים מתחומים שונים במהלך של דורות רבים כדי לקבוע האם יש תשובה חד משמעית, בין היתר, נבדקו הבדליים פיזיים במבנה המוח. לאונרדו דניאל לוקח את השאלה צעד קדימה ובוחן את הקווים בכפות ידיו של אדולך אייכמן כדי לבדוק האם גם שם ניתן למצוא סימנים מוקדמים לרוע

    האם אדם נולד רשע או שהוא נהיה רשע כתוצאה מהתניות חברתיות וחוויות חיים מעצבות? כבר במאות ה-17 וה-18 התחבטו אנשי הרוח בשאלה האם האדם הוא טוב מטבעו או נולד רע בבסיסו. הפילוסופים הידועים של אותם ימים הציגו עמדות מנוגדות לגבי הטבע והמוסר האנושי: הובס טען שהמצב הטבעי של האדם הוא בהיותו "מתבודד, נבזי ואכזרי". מצד שני, הפילוסוף רוסו האמין שכולנו נולדים טובים מטבענו, וזאת הציוויליזציה והחברה שהופכת אותנו לרשעים.

     

    אדם נקרע בין השטן למלאך (צילום: Shutterstock)
    יצר האדם רע מנעוריו?(צילום: Shutterstock)
      

    האם הבדלים ביולוגיים ופיזיולוגיים יכולים להסביר את הרשע האנושי? מחקרים אחרונים במדעי המוח מוכיחים ששינויים במבנה המוח יכולים להסביר תופעות של נטייה לאלימות בלתי מרוסנת. במאמר של אליסון קופר, שפורסם באתר crimereads.com ביולי 2018, ובחן את ההיסטוריה והנוירולוגיה של רוצחים סדרתיים, מצוין כי הוכח שלרוצחים סדרתיים יש 5-10% פחות תאים אפורים באזור המערכת הלימבית במוח, שם מעובדות הרגשות.

     

    הבדל משמעותי נוסף שנמצא אצל רוצחים סדרתיים הוא בגודל האמיגדלה, הנמצאת בבסיס המוח ואחראית לתגובה של "לברוח או להילחם" (Fight or Flight).

    גודל האמיגדלה נמצא קשור ליכולת להביע אמפתיה כלפי האחר ופיקוח על רמת הפחד - אצל רוצחים סדרתיים האמיגדלה היא קטנה יותר ביחס לאדם "נורמאלי", וגדולה יותר מהרגיל אצל אנשים שפועלים מתוך אלטרואיזם ואהבת הזולת.

     

    האם ניתן להסיק מכך שכל התנהגות אלימה או מרושעת ניתנת להסבר על ידי פערים פיזיולוגיים או הבדלים במבנה המוח של האנשים? האם כל הרוצחים סובלים מבעיות במוח? האם יתכן שגם אנשים "נורמאליים" יכולים לבצע מעשים "לא נורמאליים" בנסיבות מסוימות בלי קשר לחסך כזה או אחר במערכת העצבים המרכזית?

     

    ניסוי מילגרם (1961) יכול, אולי להשיב לשאלה האם גם אנשים רגילים יוכלו לבצע מעשים נפשעים. הפסיכולוג סטנלי מילגרם מאוניברסיטת ייל תכנן ניסוי חברתי שמטרתו הייתה לבדוק את מידת הציות לדמויות בעלות סמכות מצד אנשים רגילים. משתתפי הניסוי היו אמורים לבצע פקודות שהיו מנוגדות לכאורה עם מערכת הערכים שלהם.

    האם הרוע הוא מבפנים או השפעה חיצונית? (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    האם הרוע הוא מבפנים או השפעה חיצונית?(צילום: shutterstock)
     

    למשתתפי הניסוי נאמר שהמחקר חוקר את מידת ההשפעה שיש לענישה על תהליך הלמידה והזיכרון. כל משתתף, ששיחק את "המורה" היה אמור לשאול שאלות זיכרון ל"תלמיד" שישב בחדר אחר. הוא יכול היה לשמוע את "התלמיד", אבל לא לראות אותו. אותו "תלמיד" היה חלק ממתכנני הניסוי והיה בסוד העניינים.

     

    על כל תשובה לא נכונה של התלמיד, "המורה" שהיה המשתתף בניסוי היה אמור לתת מכת חשמל בתור עונש חינוכי על תשובה לא נכונה. מכות החשמל נעו החל מ-5 וולט על ל-400 וולט, עוצמה שיכולה להיות קטלנית. התלמידים, שלא באמת קיבלו מכת חשמל והיו "שחקנים" בניסוי, עשו קולות של כאב וצעקו כאשר היו מקבלים, לכאורה, את מכת החשמל.

     

    משתתפי הניסוי היו בטוחים שמכות החשמל היו אמיתיות. אחראי הניסוי שישב ביחד עם משתתף הניסוי עודד אותו כל הזמן להמשיך ולחשמל את התלמיד אם היה עונה תשובות שגויות.

     

    לפני הניסוי שאל מילגרם שאל את עמיתיו למקצוע, וכן סטודנטים לפסיכולוגיה, מה הם חושבים שיהיו תוצאות הניסוי. כולם אמרו שרק אחוז מאוד קטן (1-3%) יסכים לתת מכת חשמל למי שעונה תשובות לא נכונות בניסוי.

     

    תוצאות האמת היו מפתיעות במיוחד - 65% ממשתתפי הניסוי נתנו את המנה המקסימלית של מכות חשמל של 400 וולט! וכולם, הגיעו עד לרמה של 300 וולט. גם כשמשתתפי הניסוי הביעו תהיות והתנגדות במהלך הניסוי, הם המשיכו לציית לאחראי הניסוי שהורה להם להמשיך לחשמל את ה"תלמידים" שענו תשובות לא נכונות. נמצא שהציות לדמות סמכותית היה מוחלט.

     

    ניסוי הכלא של סטנפורד (1971) בוצע גם הוא על מנת לבדוק האם אנשים בעלי מדדים שנחשבים בגדר הנורמה יכולים להפוך לאנשים אלימים וסדיסטים. הפסיכולוג פיליפ זימברדו מאוניברסיטת סטנפורד בחר ב- 24 סטודנטים ללא עבר פלילי וללא בעיות פסיכולוגיות ידועות. כל אחד מהם קבל 15 דולר ליום על הניסוי שהיה אמור להימשך שבועיים.

     

    24 הסטודנטים חולקו לשתי קבוצות: 12 סטודנטים ששיחקו תפקיד של אסירים בבית כלא, ו-12 סטודנטים ששיחקו תפקיד של סוהר בבית כלא שהוכן מראש בתוך האוניברסיטה והיו בתוכו 6 תאים של אסירים. המטרה הייתה לבדוק האם תנאי הסביבה יכולים להשפיע על האדם. עד מהרה הסוהרים התחילו להראות התנהגות נצלנית ואלימה והאסירים התחילו לגלות סימנים של דחק ולחץ גדול מאוד.

     

    למרות שהאסירים והסוהרים היו יכולים לתקשר בכל דרך שהיא, ההתנהגות הפכה להיות אלימה ואפילו לא אנושית. הניסוי, שהיה אמור להימשך שבועיים הופסק לאחר 6 ימים בלבד היות שרוב האסירים החלו להראות סימנים של מצוקה קשה. תוצאות הניסוי מוכיחות שאנשים רגילים שנמצאים בעמדה של כוח וסמכות יכולים להתנהג בדרכים שלא היו מתנהגים במצבים רגילים.

     

    הרוע של אדולף אייכמן: מולד או נרכש?

    אדולף אייכמן נולד במרץ 1906 בגרמניה. ממכונאי וסוכן מכירות בצעירותו הפך להיות חייל וקצין באס.אס והגיע לדרגת סגן אלוף במערכת הרצח המשומנת של המשטר הנאצי. ב-20 בינואר 1942 היה בין הוגי הפתרון הסופי של יהודי אירופה בוועידת ואנזה, והיה אחראי בפועל על הוצאתה לפועל של תכנית ההשמדה ועל הרצח של מיליוני יהודים במהלך השואה. בשנת 1960 הוא הובא למשפט בישראל לאחר שנחטף על ידי המוסד בארגנטינה – שם הוא חי בשם בדוי בתור ריקרדו קלמנט.

     

    במהלך משפטו נשלח אייכמן להסתכלות פסיכיאטרית ואבחונים פסיכולוגיים רבים. אנשי המקצוע שבדקו אותו לא מצאו סימנים לפתולוגיה אישיותית חמורה שיכלה להסביר את המעשים הנתעבים שלו במהלך מלחמת העולם השנייה.

     

    חנה ארנדט, הפילוסופית היהודייה שנכחה במשפט אייכמן ציינה: "כולם יכלו לראות שאיש זה הוא לא מפלצת." היא טענה שאייכמן היה "ממוצע,'נורמלי', לא חלש, ולא ציני". עוד ממשיכה חנה ארנדט וכותבת לאחר משפט אייכמן: "לא היה בו שום סימן של אמונות אידיאולוגיות מוצקות או של מניעים רשעים במיוחד, והמאפיין היחיד הבולט שהיה אפשר לזהות בהתנהגותו בעבר כמו גם במהלך המשפט ובמהלך הבדיקה לפני המשפט היה משהו שלילי לחלוטין: זה לא היה טיפשות אלא חוסר מחשבה."

    משפט אייכמן ()
    משפט אייכמן
     

    הפסיכולוגים הישראליים שאיבחנו את אייכמן בתאו בכלא לפני המשפט – שושנה ואהרון קולקסר - כתבו שהוא " חלש וצייתן בליבה של הנפש שלו, אך נשלט על ידי הקוד המוסרי הנאצי שלא איפשר להביע כל חולשה. כדי להסתיר את חולשותיו מעצמו ומאחרים, הוא למד לשחק את תפקידו של אדם חזק, אשר מעולם לא היה פסיבי ולא נזקק לעזרה מאחרים. עם זאת, הוא נאכל על ידי תוקפנות, שגרמה לו חרדה."

     

    בראיון לטלוויזיה ששודר בערוץ 12 לפני מספר שבועות, אמר רפי איתן, שהיה סוכן המוסד האחראי לחטיפתו של אייכמן בארגנטינה והבאתו לישראל, שהתכונה הבולטת ביותר שראה אצל אייכמן בזמן שהיה נתון בשבי הישראלי, זה רמת הציות הגדולה שלו לכל סמכות, אפילו להוראות שהיה מקבל מאנשי ביטחון ישראלים. איתן ציין שאייכמן היה ממושמע בכל רמח איבריו.

     

    האם ניתן לבחון בדרכים נוספות את הלך רוחו של אדם ואת התנהלותו בחיים – בין שיבחר ברשע ובין בטוב? בישראל, בזמן מעצרו לקראת משפטו, נלקחו טביעות ידיו של אייכמן על ידי המשטרה, לכן, ככירולוג ביקשתי לבחון האם ניתן באמצעות צילומי כפות ידיו של אייכמן לרדת לעומקם של המניעים שלו ושל אישיותו שהביאה אותו לבצע מעשים מן הסוג הנתעב ביותר.

     

    הכירולוגיה הפסיכודיאגוסטית הבוחנת את כפות הידיים על ידי חלוקת כף היד לשני חלקים: כף היד והאצבעות. כף היד כוללת, לפי הגישה, ייצוג של יצרים, דחפים והפוטנציאל הבסיסי של האדם, בעוד האצבעות מייצגות את דעותיו, דפוסי התנהגותו ומערכות האמונה שלו.

     

    ניתוח אופי של אדם רק לפי הדפס כפות ידיו מאפשר הבנה של כ-30-25% בלבד מאישיות האדם. האחוזים הנוספים לקביעת דפוסי האישיות מתקבלים מבחינה של המרכיבים המורפולוגים של הידיים (צורת האצבעות, הגמישות, מרקם וכו'), וכן טביעות האצבעות המספקות עוד נדבך מסוים לאישיותו המולדת. מתוך הדפס הידיים בלבד לא ניתן לזהות תכונות שניתן לבחון מתוך מבט ומישוש של כפות הידיים עצמן.

      

    לפי ההדפס של כפות ידיו של אדולף אייכמן, שקיבלנו את אישורו של "יד ושם" לצורך פרסומו, ניתן לומר את הדברים הבאים: המספרים להלן תואמים את המספרים שעל תמונת ההדפס:

      

    ניתוח כירולוגי של כפות ידיו של אדולף אייכמן (צילום: באדיבות
    ניתוח כירולוגי של כפות ידיו של אדולף אייכמן(צילום: באדיבות "יד ושם")

     

    1 . אצבע מורה נמוכה מהקמיצה. מדובר במרכיב נפוץ מאוד בקרב אחוז ניכר מהאוכלוסייה. אצבע מורה שנמוכה מהקמיצה מדברת על חוסר ביטחון כתוצאה מחסך אב וצורך לקבל הכרה מהחברה. חסך אב אינו מצבעי בהכרח על כך שאין אב נוכח בחייו. עובדתית. חסך אב יכול להתבטא בכך שהילד, למרות קיומו הפיזי של האבא בחייו, לא ממש היה שם בשבילו ולא ממש הזדהה עם צרכיו ורצונותיו. הסימן הזה מוסיף מרכיב של חוסר ביטחון לאישיותו של הנושא אותו אך יחד עם זאת, מעודד את האדם להצטיין בכל עיסוקיו על מנת לקבל הכרה ולהראות את שוויו ברבים.

     

    2. זרת גבוהה - אדם בעל יכולת רטורית טובה. יכול להתבטא בצורה טובה בעל פה ולהציג את עמדותיו. אם המפרק העליון של הזרת בולבוסי ומפותח, האדם ייטה להקצנה ברטוריקה שלו ויתכן מאוד לפי סימני ההדפס שלאדם זה הייתה זרת בולבוסית.

     

    3. קו לב מפוצל. מצד אחד, הוא מגיע לאזור האצבע המורה, דבר המראה מנעד רגשי מאוד גבוה. אין ספק שעבור אנשים שהיו מאוד קרובים אליו הוא ידע להעניק תשומת לב. היה בו רצון לרצות ורגישות גבוהה כלפיהם. מהצד השני, הרגש העז מתועל בקו הלב בפיצול לכיוון קו הראש. הדבר מרמז על קנאות, חוסר אמון, בעיקר במין הנשי וחוסר ביטחון בקשרים בין אישיים. דבר שיכול להעלות את רמת התגובות הקיצוניות מתוך מנגנון התגוננות.

     

    4. גבעת ונוס וקו חיים רחב. אנרגיה גבוהה להוציא את התכניות שלו אל הפועל. ליבידו ומיניות גבוהה. ראו להלן מה זה אומר כאשר הליבידו הזה לא מוצא דרכי ביטוי נאותות.

     

    5. גבעת ירח מלאה אבל ריקה מקווים כמעט. הדבר מרמז שתשוקות, תאוות ורצונות שלא יכולים לבוא לידי ביטוי - אין מנגנון שכלי שיהווה ווסת לתשוקות מה שיביא את האדם לביצוע מעשים לא מחושבים, כמו נקיטה באלימות, הימורים, התפרצויות או הקצנה. יחד עם הקנאות וחוסר אמון זה יכול להוות פצצת זמן מתקתקת.

     

    6. אצבע אמה גבוהה וישרה. מדובר באדם רציני, "כבד" ומלנכולי, עם משמעת עצמית גבוהה ומסוגר בתוך עצמו.

     

    7. טבעת ונוס נקראת לפי הכירולוגיה הפסיכו-דיאגנוסטית "Near Death Experience" - מדבר על חוויית ילדות מוקדמת של סכנת חיים. יכול להיות כתוצאה מלידה קשה, מחלה קשה או תאונה בילדות המוקדמת שסיכנה את חייהם. אנשים כאלה מרגישים שכל חייהם מתנהלים "על תנאי" כאילו שכל רגע יכול להיות הרגע האחרון, מה שמיצר חוסר משמעות וקושי להרגיש שמחה וסיפוק.

     

    אם נחבר את כל המרכיבים לסיפור אחד קוהרנטי נוכל לומר שמדובר באדם שמגיל צעיר מרגיש שאין לו הרבה משמעות ושגם ככה חייו אינם ודאיים וחסרי תוחלת. היה לו חסך בדמות אב שגרם לו להרגיש חסר ביטחון חברתית, אבל מצד שני, היה בעל רצון מאוד גדול להצטיין ולהתבלט. אדם רציני, מלנכולי, ממושמע ומסתגר. רמה רגשית מאוד גבוהה שיחד עם הרצון למצוא חן בעיני האחר והמשמעת הגבוהה יוביל אותו לבטא את הרגש בצורה מוקצנת גם בגלל חוסר האמון והקנאות הגדולה שלו, בעיקר כלפי המין החלש.

     

    יש לו אנרגיה גבוהה להוציא תכניות מהכוח אל הפועל, ליבידו גבוה שלא מרוסן כהלכה אלא אם כן יקבל הוראה מגבוה. ברגע שהוא יהיה בעמדת החלטה הוא יכול לאבד רסן מאוד בקלות ולא יהסס לבצע כל פקודה שיקבל.

     

    ואלה, כאמור, רק 25% מאופיו של אייכמן. רוב המרכיבים המצוינים קיימים בצורה זו או אחרת אצל המון אנשים, אבל החיבור של מרכיבים אלו יחד לסיפור אחד, יכול לספק מבט מעמיק יותר על אופיו, לפחות בצורה חלקית מאוד. עם זאת, גם כך, היינו מתקשים לקבוע חד משמעית, רק מההדפס עצמו, שמדובר באדם שאחראי לאחת הזוועות הנוראיות בתולדות האנושות.

     

    תודה ל"יד ושם" על האישור שניתן להשתמש בתמונת הדפס ידיו של אייכמן.

     

    לאונרדו דניאל - מרצה ומאמן בינלאומי להעצמה אישית, ומומחה לאבחון אישיותי לפי מדע הכירולוגיה

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    בוחרים להיות רעים?
    צילום: shutterstock
    צילום: דני בכר
    לאונרדו דניאל
    צילום: דני בכר
    מומלצים