שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    ירקות מעזה ומטורקיה נמכרים יחד עם ירקות מישראל

    תוצרת של חקלאים ישראלים מעורבבת בארגזים לא מסומנים עם יבוא מטורקיה ומעזה, כדי להוריד את המחירים הגבוהים. הבעיה: שורה של זיהומים נתגלו לאחרונה, אבל אף אחד לא יכול לדעת מאיפה הגיעו הירקות הנגועים, באילו מים הושקו ובאילו חומרים רוססו. משרד החקלאות: "רואים את המקרה בחומרה"

    כל מי שעושה קניות מכיר את השלט הזה: ירקות בתפזורת. אנחנו אוספים מתוך ארגזים גדולים עגבניות ומלפפונים בלי לדעת בעצם מאיפה הגיעו ובאיזה שדה גודלו. בזמן שבעולם נהוג לתעד את קורותיו של כל ירק ולכתוב את מקור הגידול על הארגזים - אצלנו התמונה שונה. ישראל עומדת בראש טבלת צריכת הירקות והפירות בעולם, עם ממוצע של ‭ 193‬ק"ג ירקות לנפש בשנה, לעומת 118 ק"ג באירופה ו-‭123‬ ק"ג בארצות הברית. אבל האם אנחנו מחויבים להגנה על הלקוחות כפי שנהוג במדינות המערב? התשובה היא לא.

     

    בדיקת "ידיעות אחרונות" מגלה ממצאים מטרידים במיוחד: ארגזי ירקות מלוכלכים מגיעים אלינו ללא שיוך או סימון החקלאי המגדל. כך שלמעשה עגבניות ומלפפונים תוצרת ישראל מעורבבים עם יבוא מטורקיה ומעזה מבלי שיש פיקוח אמיתי כדי שהצרכן ידע באיזו אדמה גודלו, באילו מים הושקו ובאילו חומרים רוססו. ולמרות שמשרד הבריאות מכיר בתופעה ומשרד החקלאות רואה את המקרה בחומרה - שום דבר לא נעשה לתיקון הבעיה בפועל.

     

    מאיפה הם מגיעים? (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    מאיפה הם מגיעים?(צילום: shutterstock)

     

    "הירקות שאנחנו אוכלים לא בטוחים", אומר אברהם דניאל, יו"ר התאחדות החקלאים החדשה בישראל שנפתחה באיגוד לשכות המסחר. דניאל מכיר היטב את התופעה, ואומר בכאב: "האדמה בעזה מזוהמת, את לא יכולה להשוות את המצב שם מבחינה תברואתית לשום דבר שקורה בארץ. וזאת עוד הבעיה הקטנה. הבעיה הגדולה היא שמחסלים את החקלאות בארץ".

     

    אין פיקוח?

    "יש לך שליטה על איך מגדלים את הירקות בטורקיה? אין פיקוח. שום פיקוח. שום דבר. לצערי הרב אנחנו בבעיה גדולה. לוקחים את כל הירקות מכל המקומות ומערבבים אותם בארגז אחד. הצרכן שמקבל אותם חושב שהוא אוכל תוצרת ישראלית כי זה מה שנתנו לו להרגיש. אין פיקוח ראוי כפי שמפקחים עלינו. להיפך - הפיקוח הרציני הוא על הירקות שאנחנו מגדלים ליצוא. כל היבוא לארץ הוא כמעט ללא פיקוח. לא משנה אם מסמנים או לא מסמנים, אין פיקוח".

     

    אז למה לא מסמנים?

    "כי אם יסמנו אנשים יחשבו פעמיים אם לקנות או לא לקנות. לא מסמנים בכוונה. אין להם שום עניין לסמן. המטרה היא להוריד את יוקר המחיה, הם לא מצליחים אבל אחת הדרכים היא לא לסמן. אם לקונה יש אפשרות לבחור בין מוצר מעזה, ישראל או טורקיה - במה יבחר?!"

     

    "הבלגן בענף חוגג"

    תחילתו של הסיפור המטריד הזה לפני כמה חודשים. אז הגיעו ארגזי ירקות מחקלאים בעזה לאחד מהמרכזים הלוגיסטיים המפזרים את הירקות למוסדות מסעדנות בארץ - חדרי אוכל של חברות, בתי חולים, בתי מלון, מסעדות, אולמות אירועים, ועוד. הארגזים אמנם הגיעו עם שמם המלא של החקלאים, אך ללא המסמכים המאמתים את מקור הירקות ואת הבדיקות שעברו.

     

    התקלה הדליקה נורה אדומה אצל המפקחים בתחנות ההסעדה השונות בארץ. שאלות שנשאלו חשפו את הכשלים ואת הסכנות בכך שהירקות לא מסומנים. אז גם התברר שלא מדובר במקרה יחידי: במקביל נפוצו עוד ועוד ארגזים כאלו ללא שום סימון או שיוך למקור שממנו הירקות הגיעו.

     

    מלפפונים בתפזורת ()
    מלפפונים בתפזורת

     

    המקרה החמור הזה מבהיר עד כמה "הבלגן בענף חוגג", כפי שאמר לנו אחד המפקחים. "משרדי הבריאות והחקלאות חייבים לפקוח עיניים ולהשתמש בכל האמצעים שיש להם כדי לעצור את התופעה שמסכנת את הציבור".

     

    "לשני המשרדים כשל נרחב ומקומם, והגיע הזמן שיימצא פתרון הולם לכל הבעיה החמורה הזו", מסבירה עו"ד טלי גרנות, ראש תחום כימיקלים ובריאות בארגון "אדם טבע ודין". "לאן הגענו? זה אבסורד. תוצרת של חקלאים ישראלים המיוצאת לחו"ל עומדת בפיקוח, בתקנים מחמירים מאוד במדינות היעד - ארה"ב ואירופה. מדובר בתוצרת מסומנת, איכותית, ללא חשש לקיום שאריות חומרי הדברה מעבר לתקן והבטחה שהירקות, למשל, לא הושקו במי ביוב".

     

    גרנות מסבירה כי בעבר התפרסמו מקרים שבהם תוצרת חקלאית מעזה, מירדן ואפילו מאירופה הכילה חומרי הדברה מסוכנים וחיידקים צואתיים עקב השקיה במים מזוהמים. "אי אפשר להתעלם ממשבר המים בעזה וממקרים שנחשפנו להם לא פעם, בהם תוצרת חקלאית שגדלה בשדות הרצועה, הושקתה במי ביוב ולא הייתה ראויה למאכל", היא אומרת. ועדיין, למרות כל האזהרות, לא השכילו במשרדי הממשלה לחייב בחוק את סימון מקור הגידול של כל התוצרת החקלאית.

     

    "למה הצרכנים בישראל לא יכולים ליהנות מסחורה שגדלה כאן בארץ, ולהיות בטוחים שהיא תעבור אותו הליך פיקוח מחמיר שעוברת הסחורה המיועדת ליצוא כבר משלב הגידול בשדה ועד שהירקות מגיעים לסלט שלנו?", זועמת גרנות. "בשורה התחתונה, המחדל הוא בעובדה הכואבת שנכון להיום הגידולים מתוצרת מקומית והגידולים המיובאים, בין היתר מעזה, מתערבבים בתפזורת על המדף".

     

    "יש תקנות ברורות כיצד צריך לגדל ירקות עבור מערך האבטחה של השוק המוסדי", אומר מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום (אבו) וילן. "הירקות חייבים להיות מסומנים, הרי בעזה יש מים מזוהמים וצריך להיזהר. חייבים לבדוק את התוצרת, והארגזים חייבים להיות משויכים. התקנות תקפות גם לחקלאים בארץ - לכל ערכה שמגיעה יש סימון ואפשר לדעת מאיזה משק זה מגיע".

     

     

    תוצרת עזה ()
    תוצרת עזה

     

    החוק תקוע

    יש הבדל גדול בין התוצרת המיועדת לשוק המקומי לבין זאת המיועדת ליצוא. החוק החל על תוצרת חקלאית ליצוא מחייב בדיקת איכות של הירקות טרם שליחתם. מדובר בבדיקה מדגמית של לפחות שני אחוזים מהמשלוח. לעומת זאת, החקיקה הישראלית לא מחייבת את המגדלים או המשווקים בשוק המקומי בבדיקת שאריות חומרי הדברה. הבדיקות לניטור רעלים מחולקות בין משרד החקלאות למשרד הבריאות, באופן שבו הראשון עוסק בפיקוח ברמת החקלאים בשדות הגידול עד בתי האריזה, ואילו האחרון מפקח על התוצרת כאשר היא נמצאת כבר במרכזים הלוגיסטיים, בשווקים וברשתות השיווק. ומה לגבי הניטור? אם שואלים את אנשי אדם טבע ודין - "הוא מוגבל ביותר".

     

    "סימון מקור הגידול חשוב בין היתר למאמצי הפיקוח והאכיפה שעורך משרד הבריאות בקרב משווקים", מסבירה גרנות. "במקרה שמתגלות חריגות אי־אפשר לתקן את הליקויים במקור שממנו הם באו. אי־אפשר לדעת מכל כמות העגבניות או המלפפונים שנמצאים בארגז מה שייך למה ואיזה בית גידול הוא המקור לזיהום. אסור לנו להשלים עם המצב אבסורדי הזה".

     

    מה צריך לעשות מלבד סימון מקור גידול הירקות? 

    "לחייב שימוש בהדברה משולבת ופחות כימית, צעד שצריך לבוא יד ביד עם משרד החקלאות ומשרד הבריאות. אנחנו לא יכולים לדעת מאיפה הירקות שלנו מגיעים. כל המלפפונים וכל העגבניות בתפזורת נראים אותו הדבר ולא ניתן להתחקות אחרי המקור שלהם. גם אם באחת העגבניות נמצא חריגות לא נוכל לחזור למגדל ולעצור את הגידולים שלו".

     

    הניסיון להסדיר את התקנות בחוק מתעכב כבר שנים. "חוק הסטנדרטים", שנועד לפקח על ייצור הצמח ושיווקו, עבר בקריאה שנייה ושלישית כבר ב־2011, אך מאז נתקע בגלל מחלוקות בין המשרדים השונים. בינתיים מקיים משרד הבריאות דגימות לירקות ופירות שנמצאים בתפזורת בשווקים. בחלק מהבדיקות כבר נמצאו חריגות במוצרים מודברים, ועל כן הגיש ארגון אדם טבע ודין בקשה למשרדי החקלאות והבריאות לקבל את הנתונים מתוכנית הדיגום בשקיפות מלאה.

     

    "התשובה הראשונה שקיבלנו הייתה שבכל הקשור לתוצרת מקומית אין לדעת מה מקור הירקות כיוון שאין עקיבות שנדרשת בחוק", מסבירה גרנות. "זו תשובה שאינה מספקת ואינה מעידה על אחריות לבריאות הציבור. לעתירה שהגשנו בנושא ובה דרישה לקבל נתונים חריגים הם צריכים להגיב עד סוף החודש".

     

    אורי צוק-בר, סמנכ"ל בכיר למחקר כלכלה ואסטרטגיה במשרד החקלאות, מאשר את נחיצותו של "חוק הסטנדרטים" ומודה שלו החוק היה עובר, הכאוס היה נמנע. "החוק תקוע במשרד המשפטים כבר שמונה שנים. לו היו נכנסות לתוקפן התקנות, הכל היה נראה אחרת. היה מעקב אחר כל גידול של ירק ופרי, הצרכנים היו מקבלים בשקיפות מלאה את כל המידע על מי שעומד מאחורי כל גידול, ולמפקחי משרד הבריאות והחקלאות היה קל יותר לפקח".

     

     

    עגבניות. מאיפה באו? ()
    עגבניות. מאיפה באו?

     

    תגובות

    ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "משרד החקלאות רואה את המקרה המתואר בחומרה, אך מדגיש כי הפיקוח על שאריות חומרי הדברה בפירות ובירקות מיובאים, כמו גם פירות וירקות הנמצאים במרכזים הלוגיסטיים ובמדפי החנויות ורשתות השיווק - נמצא באחריות משרד הבריאות. משרדי החקלאות והבריאות פועלים ככל הניתן כדי שהפירות והירקות המגיעים לצרכן יהיו טובים ובריאים לו. בתוך כך, כלל הפירות והירקות המשווקים בישראל מפוקחים ונדגמים הן על ידי משרד החקלאות והן על ידי משרד הבריאות. מטרת הבדיקות היא להבטיח כי התוצרת שמגיעה אל הצרכן תהיה בריאה, טרייה ואיכותית על ידי בדיקת שאריות חומרי הדברה והיבטים נוספים. כך, לדוגמה, מממצאי הסקרים האחרונים של משרד החקלאות, הכוללים אלפי דגימות של פירות וירקות מזנים שונים, עולה כי כ־90 אחוזים מהדגימות עומדות בתקן.

     

    "לעניין יבוא פירות וירקות, כל הנוגע לבדיקות שאריות חומרי הדברה בסמכות משרד הבריאות, פרט לפירות ולירקות המיובאים משטחי יהודה ושומרון ומפוקחים על ידי משרד החקלאות. במסגרת הפיקוח, כל תוצרת המיובאת לישראל נבדקת פעמיים: האחת, נבדקות דגימות של משווק המעוניין לשווק לישראל את תוצרתו החקלאית. רק לאחר שהדגימות תקינות, ניתן אישור למשווק לשווק את תוצרתו. השנייה, בעת הכנסת הסחורה לשיווק בישראל מפקחי יחידת הפיצו"ח במשרד החקלאות בודקים כל משלוח שעתיד להיכנס לשטחי ישראל. במסגרת זו נדגמת הסחורה הן מבחינת שימוש בחומרי הדברה, הן מבחינת מי ההשקיה, ועוד. מעבר לפעולות הללו משרד החקלאות פועל במישורים וולונטריים נוספים שיסייעו בסימון הפירות והירקות ויאפשרו עקיבות. בין היתר: יוזמה לאריזה של ירקות תוך זיהוי מקורם באריזות ידידותיות לסביבה, יוזמה בשיתוף משרד הכלכלה לסימון פירות וירקות בתו כחול־לבן, מיתוג הפירות והירקות באמצעות אזורים גיאוגרפיים, כגון גבינה צפתית או דבש של יד מרדכי, ועוד".

     

    ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "החקיקה בישראל איננה מחייבת כיום סימון של שם החקלאי ומקור הירק. מתוכננת חקיקה כזו בעתיד. משרד הבריאות עורך ביקורת לתוצרת המיובאת והמשווקת בישראל. כיום מותר להעביר לשיווק בישראל מעזה רק חצילים ועגבניות. כל משלוח נבדק לבטיחות המוצר".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים