שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    בת"א בוחנים: בתי ספר עם חדרי שירותים פתוחים
    ל-ynet נודע כי בבית ספר חדש שייפתח בשנה הבאה נבנים חדרי שירותים ללא דלתות, כלומר: מרחב הכניסה לתאים הסגורים יהיה חשוף ופתוח. המטרה: להגביר את תחושת הביטחון. התומכים טוענים כי המהלך ימזער פגיעה ואלימות; המתנגדים: "עדות לכישלון מערכת החינוך בהגנה על הילדים"

     

    שירותים ללא דלתות בבתי ספר בתל אביב: ל-ynet נודע כי בימים אלה עיריית תל אביב-יפו מוציאה לפועל פיילוט ראשון מסוגו במערכת החינוך בישראל, שבמסגרתו חדרי השירותים של תלמידים בבתי ספר חדשים שייבנו בעיר יהיו פתוחים - ללא דלתות כניסה. סיבת המהלך: הגברת תחושת הביטחון של התלמידים - שלא יוכלו להיפגע במרחב החשוף.

     

    בשנת הלימודים 2020 ייפתח לראשונה בצפון העיר בית ספר תיכון חדש ע"ש חנה רובינא, ובו יוצבו תאי השירותים בשטחי המסדרון כך שהחלל יהיה פתוח לגמרי. שני בתי ספר נוספים בהליכי בנייה, אחד בצפון העיר והשני בדרומה, ייבנו על פי תוכנית זהה. בנוסף, במהלך חופשת הקיץ תיבחן האפשרות להסיר את דלתות הכניסה לחדרי השירותים בכמה בתי ספר קיימים בעיר. יש להדגיש כי המהלך הנרקם נוגע אך ורק לדלתות הכניסה לחדרי השירותים, ולא לתאים עצמם.

     

    נציגי מנהל החינוך בעיריית תל אביב-יפו נחשפו לרעיון במהלך סיור בבתי ספר בלונדון שבבריטניה בחודש נובמבר האחרון. הסיור נערך כחלק משיח בנושא המתקיים בשנים האחרונות, בעיקר בארצות הברית ובממלכה הבריטית.

     

    תכנון של בית ספר ללא דלתות בשירותים שנציגי מנהל חינוך של עיריית תל אביב ראו במהלך הסיור שלהם בלונדון ()
    בי"ס ללא דלתות שירותים כפי שהוצג בסיור בלונדון
     

    בית הספר חנה רובינא בצפון תל אביב (צילום: לקנר אדריכלים)
    ישתתף בפיילוט: בי"ס חנה רובינא בת"א(צילום: לקנר אדריכלים)

    "ראינו שחדר השירותים בנוי מתאים סגורים ושהוא נמצא באמצע המסדרון כך אפשר לראות את כל מה שקורה בו", סיפרה שירלי רימון, ראש מנהל החינוך בעיר. "כששאלנו את מנהלי בתי הספר מדוע זה כך, הם השיבו כי הדבר נוצר מתוך תפיסה של מוגנות. התעמקנו בנושא היטב, וגילינו מעדויות של בני נוער וממחקרים כי בחללי השירותים בבתי הספר קיימת רמת פגיעות גבוהה כאשר הכוונה היא לפגיעות מיניות, אלימות ותוקפנות. 

     

     

    "מקומות סמויים מן העין מועדים לבעיות ולאלימות, ובשיטה זו אנחנו מנסים למזער את הפגיעות הללו", הסבירה רימון. "כשחזרנו לארץ החלטנו לשנות תוכניות של כמה בתי ספר בהקמה ולהסיר את הדלתות. אני מניחה שהורים יברכו על כך, כי גם הם רוצים להגביר את תחושת הביטחון של הילדים. לגבי בני נוער - כנראה שיהיו כאלה שיאהבו ויהיה מי שפחות, אבל נקיים הסברה".

      

    המהלך החדש זכה כאמור לתגובות חיוביות לצד ביקורת. "אני מכירה את הטרנד העולמי הזה", אמרה ד"ר אתי גלעד, מרצה במכללה האקדמית אחוה ומומחית למגדר וחינוך. "יש לו יתרונות וחסרונות, אבל היתרונות והתועלת רבים יותר. המטרה היא לעזור בעיקר לתלמידות להיכנס לחדרי השירותים. במצב של דלת פתוחה, או כשהיא לא קיימת, אפשר למשל לשמוע את התלמידה זועקת לעזרה, וזמן מתן התגובה של אנשים שעוברים במסדרון הוא מהיר יותר.

     

    "ההגיון הוא שגם במקום האינטימי ביותר יש עין בוחנת", הוסיפה גלעד. "זה עשוי להרתיע אנשים שאולי מתכננים או זוממים להרע לתלמידים. עם זאת, חשוב ליזום תהליך חינוכי לקראת מהלך כזה".

     

    לעומתה, ד"ר אינה בן אורי, ראש התוכנית לתואר שני לייעוץ חינוכי במכללה האקדמית בית ברל, מתנגדת בתוקף למהלך. "יש פה שני היבטים: הראשון קשור לרווחה הנפשית ולזכויות הילד, והשני הוא חינוכי. בכל הקשור לזכויות הילד ורווחתו הנפשית - בעיניי יש כאן פגיעה מהותית בזכות הבסיסית לפרטיות. בהיבט החינוכי, ההחלטה מוכיחה שבעצם לא נמצאו דרכים חינוכיות נכונות, מותאמות, לטפל בבעיה".

     

    לדברי בן אורי, המהלך הוא עדות לכשל המערכת החינוכית בהתמודדות עם התנהגויות מטרידות שייתכן ומסכנות את רווחת התלמידים. "הדלתות האלה הן גם גבול פיזי וגם מנטלי", הסבירה, "אני לא חושבת שאנחנו צריכים לאמץ את הדבר. הוא עשוי לעזור נקודתית, אבל עלינו לפעול באופן נרחב ככל האפשר כדי לייצר סביבה שבה קיימת חוויה מטבית של מוגנות. חינוך זה עניין מתמשך ולא הורדה של דלתות השירותים".

     

    בתקשורת הבינלאומית פורסמו בשנים האחרונות כמה מקרים של בתי ספר שהחליטו להסיר את דלתות הכניסה לשירותים בשל אותה מטרה. מהלכים דומים שבוצעו במדינות טקסס, אילינוי ומרילנד הובילו לשיח סוער על הגבול שבין הזכות לפרטיות לבין תחושת ביטחון בבתי ספר, וזכו גם כן לתומכים נלהבים - ולמתנגדים.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים