שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    נמל אשדוד זוהם - איש לא הורשע

    נציגי חברה שפעלה בנמל אשדוד זוכו מחמת הספק מזיהום הים באוגוסט 2012. "בהיעדר הקביעה מהיכן נשפך הנוזל לא ניתן לייחס אחריות לבעליו או קברניטיו של כלי השיט או האחראי למתקן", קבעה השופטת

    בית משפט השלום באשקלון זיכה מחמת הספק את חברת סארפ אוניקס ישראל בע"מ, מנכ"ל החברה ועובדיה, וחברת צ. כץ קבלני שאיבה בע"מ ועובדיה - מעבירות של שפיכה של שמן למי ים, לכלוך רשות הרבים ועבירה של אחריות נושא משרה בתאגיד, בטענה שלא פיקחו ולא עשו די על מנת למנוע את זיהום הים בנמל אשדוד, כל אחד לפי חלקו.

     

    על פי כתב אישום, שהוגש נגד החברה, עובדיה ונגד חברה קבלנית נוספת, הם גרמו לשפיכת שמן על רציף בנמל אשדוד, שגלשו למי הים בחודש אוגוסט 2012. כתב האישום הוגש שלוש שנים לאחר האירוע. זאת, לאחר שחברת "סארפ" התקשרה עם נמל אשדוד בהסכם למתן שירותי איסוף ופינוי מי שיפוליים מכלי שייט וממכלי איסוף וריקונם. באישום נטען כי במעשיהם ובמחדליהם שפכו הנאשמים מי שיפוליים למי ים ונתנו לו לזרום לסביבה. בכתב האישום נטען עוד כי עבודתם של הנאשמים בנמל אשדוד החלה מבלי שהם או מי מטעמם עברו הדרכה מתאימה מנציגי הנמל או מבלי שנקטו באמצעי זהירות מתאימים.

     

     

    הזיהום בנמל אשדוד (צילום: פרד ארזואן, המשרד להגנת הסביבה)
    זיהום בנמל אשדוד. ארכיון(צילום: פרד ארזואן, המשרד להגנת הסביבה)

    סניגוריהם של הנאשמים כפרו בעבירות שייוחסו להם. הם טענו שלא ננקטו הליכים פליליים כנגד מי מאנשי נמל אשדוד, שבשטחו אירעה הנזילה. לטענתם, נמל אשדוד הוא האחראי היחידי או העיקרי לזיהום. עוד נטען להפעלת שיקולים זרים בהליכי החקירה וניפוחו מעבר לכל קנה מידה סביר בהתחשב בהיקפו המצומצם.

     

    השופטת דינה כהן קבעה כי המדינה לא הוכיחה מהיכן השמן נשפך, האם מאחת המשאיות או שמא מקובייה שהייתה בנמל. "התמונות שהוגשו לא מצביעות באופן חד משמעי על מקור הנזילה", קבעה השופטת. "המאשימה לא הוכיחה את היסוד העובדתי לעבירה של שפיכת שמן למי ים, שכן בהיעדר הקביעה מהיכן נשפך הנוזל לא ניתן לייחס אחריות לבעליו או קברניטיו של כלי השיט או האחראי למתקן". השופטת התייחסה לטענת הנאשמים, לפיה המשרד להגנת הסביבה אכף את החוק בצורה בררנית וציינה כי "ייתכן, ואיני קובעת מסמרות בעניין, על שהיה מקום לאמץ ולו נגזרת של טענה זו".

     

    בנוסף, טענו כי היה צורך להורות על זיכויים - שכן לא ננקטו הליכים פליליים כנגד מי מעובדי הנמל. מנגד, המדינה טענה כי לעובדי הנמל לא היה קשר ישיר לאירוע. השופטת כהן ציינה כי "משמיעת הראיות עולה חלקו הרלוונטי של הנמל, שהאירוע אירע בשטחו. המדובר בשמן שנשפך בעת שאיבת מי שיפוליים שהוחזקו בקוביה שהחזקתה באחריות הנמל. אחריות הנמל רלוונטית לכאורה גם נוכח נהלי הכניסה המוקפדים לנמל".

     

    יחד עם זאת קבעה השופטת כי התוצאה שאליה הגיעה - אין בה כדי לקבוע ממצאים או אמירות ביחס להתנהלות נמל אשדוד. מהראיות עולה כי לאחר הנזילה ניתן היה לנקוט באמצעים שהיו עשויים למנוע את זליגת השמן לים. "נסיבות עניינו מלמדות על מספר גורמים, שכל אחד מהם יכול היה להביא למניעת זליגת השמן לרציף ולים, ולאו דווקא הנמל לבדו".

     

    עו"ד מאיר הלר ממשרד א' לנדוי, שייצג את הנאשמים העיקריים בתיק, מסר בתגובה: "הזיכוי במשפט הושג בזכות עמידתם העיקשת של מרשתי ומנהליה על חפותם, ובזכות עבודת הגנה חסרת פשרות שהניבה ראיות מזכות שבית המשפט בחן לעומקן ועל בסיסן החליט לזכות את הנאשמים כולם. מצער שמלכתחילה מרשתי ויתר הנאשמים הם שהועמדו לדין ועברו עינוי דין במשך שבע שנות התדיינות, בעוד שאחריותו של הנמל ומנהליו לארוע הזיהום, ברורה לדעתינו. משום מה הנמל ומנהליו לא הועמדו לדין. מעורבותם והשפעתם של גורמים אינטרסנטיים שפעלו בנמל, על ניהול החקירה צריכה עדיין בירור, ובבית המשפט הובאו ראיות מטרידות בעניין זה".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים