שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    קירות מדברים: אל תשכחו להשאיר מקום לתמונות
    בעלי דירות רבים שמשפצים את ביתם מגלים בשלב מאוחר מדי שלא נותרו להם קירות או פינות פנויים לאמנות - ונדרשים למיני שיפוץ שכולל חיזוקים בקירות גבס, תזוזות של גופי תאורה ופשרות מעצבנות. כיצד ניתן למנוע זאת בקלות? אתר "המקצוענים" עם המדריך שיחסוך לכם כסף ויכניס המון השראה לבית

    רוצים לתלות אמנות וגוף התאורה ממוקם בדיוק באמצע הקיר? שכחתם לדאוג לספוטים מראש? אין לכם קירות פנויים? גם אם לא נשאר לכם תקציב לאמנות בשלבי השיפוץ או הבנייה, כדאי שתדאגו מראש לפחות לתשתית.

     

    אחרת, תיאלצו להתפשר או לשלם על שינויי תאורה, עבודות גבס וסגירת פתחים מיותרים. מהן כל הטעויות שכדאי שתימנעו מהן, ואשר ימנעו כאב ראש ובזבוז מיותר של כסף בסיום השיפוץ? לפניכם המדריך.

    להאיר את האמנות (צילום: יח
    לא רק בסלון: המסדרונות שאנו חולפים על פניהם מדי יום יכולים להיות בדיוק המקום לתליית אמנות (צילום: יח"צ באדיבות קמחי תאורה)

    משפצים דירה? אל תמקמו שקעים וגופי תאורה במרכז הקיר

    "בשלב התכנון כדאי לתכנן קירות 'נקיים' שיאפשרו תלייה של יצירות אמנות עליהם", ממליצה נורית זלצמן, יועצת לרכישת אמנות ישראלית. "זו טעות נפוצה למקם במרכז הקיר מפסקים, שקעים וגופי תאורה שקועים מסוג אפ-אנד-דאון שמבליטים אמנם את הקיר, אבל מאוד מגבילים מבחינת תליית תמונות בייחוד בקירות הסלון ובמסדרונות הבית".

     

          (צילום: באדיבות לימור סידי)
    בגרם המדרגות וליד פינת האוכל: אל תמהרו לתלות גופי תאורה במרכז הקירות (צילום: באדיבות לימור סידי)

          (צילום: מורן רגב)
    אל תהפכו את כל קירות הסלון לקירות זכוכית, תשאירו גם קירות לאמנות (צילום: מורן רגב)

    לא רק בסלון: גם במסדרונות, במטבח, בשירותים ובחדרי השינה

    בשנים האחרונות יש מודעות גדולה יותר לתליית אמנות בכל חללי הבית, ולא להסתפק רק בהצגתם לראווה ליד פינת האוכל בפינת הישיבה בסלון", מסבירה זלצמן. "ניתן ורצוי לשלב אמנות גם במקומות פחות מרכזיים כמו שירותי אורחים, מטבח, מסדרונות, חדר העבודה וחדרי השינה של דיירי הבית. בבתים פרטיים עם 2 מפלסים, גרם המדרגות הוא מקום מצוין למיקום אמנות".

     

    לדבריה, "זהו קיר שחולפים על פניו פעמים רבות ביום, וזה בהחלט מוסיף עניין ואף נשקף מנקודות אחרות בסלון".

     

          (צילום: וסוי, באדיבות קמחי תאורה)
    גם אם אתם טיפוסים סולידיים, אפשר לבחור באמנות עם קווים מינימליסטיים(צילום: וסוי, באדיבות קמחי תאורה)

     

          (צילום: מורן רגב)
    לא חסרות פינות לא מנוצלות בבית, שאנו חולפים על פניהם בקביעות(צילום: מורן רגב)

    מתכננים לתלות תמונה גדולה? דאגו לקונסטרוקציה מראש

    "אם אתם יודעים מראש שאתם מתכננים לתלות תמונה בעלת משקל גדול במיוחד, כמובן שעדיף לתלות אותה על קיר בלוקים ולא על קיר גבס", ממליצים במוקד השירות של אתר "המקצוענים". "אם אין ברירה, ניתן להוסיף חיזוקי קונסטרוקציית עץ מאחורי קיר הגבס, כך שחלוקת המשקל תהיה טובה יותר והתלייה תהיה בטיחותית לאורך זמן. אם היצירה במשקל כבד במיוחד, ניתן אף להקים קונסטרוקציה מברזל".  

     

    תאורה עושה את ההבדל: הצמדת פסי צבירה לתקרה תאפשר גמישות

    הטעות הנפוצה היא לתלות גופי תאורה צמודי קיר (המכונים גופי Up and Down) במרכז הקיר, במקום לתכנן פס צבירה מהתקרה. "לתאורה תפקיד חשוב בהדגשת עצמת היצירה האמנותית", מסבירה זלצמן. "בעזרת תאורה נכונה, ניתן לייצר אפקט דרמטי יותר. הטעות הנפוצה של מעצבי פנים ואדריכלים היא שהם מתכננים גופי תאורה צמודי קיר, בגובה של 1.60 או 1.80 מהרצפה. זאת, לצורך הארת תמונה עתידית, אבל בפועל הם רק מונעים את האפשרות לתלות עבודה גדולה ומשמעותית על הקיר".

     

    כיצד ניתן להכין תשתית תאורה מראש, אם לא יודעים היכן בדיוק ימוקמו היצירות?

    "הדרך הטובה ביותר היא לתלות פס תאורה על התקרה הסמוכה לקיר", אומרת זלצמן. "כך, התאורה תאיר את היצירות מהתקרה, בצורה הטובה ביותר. מספר גופי תאורה על פס צבירה עדיפים על פני גוף תאורה אחד, שכן הם מאפשרים פיזור אור טוב יותר על היצירה. מומלץ למקם את פס הצבירה על התקרה, במרחק של 70-90 ס"מ מהקיר".

     

    לדבריה, "פס התאורה יכול להיות שקוע בתקרה, כחלק מעבודת השיפוץ או הבנייה. ואולם, קיימים כיום פסי תאורה חיצוניים שרק מצמידים את התקרה. המגוון בשוק רחב, פסי התאורה מגיעים בגוונים שונים, ומאפשרים הצמדה של גופי תאורה למסילה בקלות רבה. אין צורך לבחור את גופי התאורה מראש. קיימים גם פסי צבירה מגנטיים, שמאפשרים להזיז ברקע את גופי התאורה המוצמדים אליהם, בהתאם לצורך".

     

          (צילום: מורן רגב)
    (צילום: מורן רגב)

    קודם בוחרים את יצירת האמנות ורק אז צובעים את הקיר בהתאם

    בחללים רבים נהוג לבחור "קיר כוח" אחד ולהבליט אותו. זה יכול להיות בגוון שונה, בטקסטורה שונה, בחיפוי עם אריחים מעניינים או עם טפט. את מיקומו של קיר הכוח ניתן לבחור מראש, כך שיהיה מספיק גדול, ללא פתחים (חלונות או דלתות) וכך שהוא יהיה הקיר שהעין 'נופלת' עליו מיד כשנכנסים לחלל. ואולם, פרט למיקומו, הרי שלרוב לא יודעים מראש מה יהיה אופי יצירת האמנות. לכן, קשה לבחור גוון מסוים לקיר.

     

    ואולם, גוון של קיר הוא דבר שקל יחסית לשנות אותו גם בשלב סופי של השיפוץ. זלצמן: "לאחר בחירת התמונה ניתן לבחור בגוון או במרקם ייחודי, אשר ישמש כרקע מתאים עבורה".

     

    עוד כתבות בנושא:

    קונים דירה מיד שנייה? הכינו כסף לשיפוצים  

    המדריך הגדול לשיפוץ קטן  

    שיפוץ הבית המשותף

     

    התאמת רהיטים וטקסטיל לאמנות: כן או לא?

    "יצירות אמנות לא צריכות להתאים לגוונים של הספה, או להתכתב עם הכריות והשטיח", אומרת זלצמן. "יחד עם זאת, הן צריכות להשתלב בהרמוניה, לא להיות 'זרות' לחלל שבו הן ממוקמות ולא ליצור עומס ויזואלי בעיניים".

     

          (צילום: מורן רגב)
    פסלים שמשתלבים בצורה הכי טבעית שיש בסלון (צילום: מורן רגב)

     

          (צילום: יואל אליווה, באדיבות אלוני)
    בין אמנות לעיצוב: חומרים חדשים תופסים את מקומם בחלל הביתי (צילום: יואל אליווה, באדיבות אלוני)

    התקדמנו: לא רק ציורי שמן ופסלי ברונזה – חומרים חדשים נכנסו לעולם האמנות, והם על התפר שבין אמנות לעיצוב 

    "יצירת אמנות טובה היא כזו שממשיכה להיות רלוונטית במבחן הזמן", מסבירה זלצמן. "אין לה תאריך תפוגה, ולא מדובר בטרנד חולף כמו שיכול להיות בעולמות האופנה והעיצוב. ואולם, לאורך השנים נוספו חומרים חדשים, שלא היה נהוג להשתמש בהם בעבר. עולם התעשייה הכניס לשימוש חומרים כמו פלסטיק, חומרים פולימריים, דבקים, עיסות נייר, אלומיניום, שעווה וכו'. לא עוד רק ציורי שמן ופסלי ברונזה שראינו במוזיאונים כשהיינו צעירים".

     

    בנוסף, התפתחות הטכנולוגיה והשתלטות הדיגיטל על חיינו, הכניסה לעולם האמנות גם את השימוש בווידאו-ארט. זלצמן: "כיום, המגמה היא ליצור בית אקלקטי שמשלב ציור, רישום, צילום, פיסול ווידאו".

     

    בונים בית פרטי? אל תהפכו את כל הקירות החיצוניים ל'שקופים'

    "כיום הנטייה של אדריכלים היא לתכנן בתים פרטיים עם מפתחים מאוד גדולים בקירות, או עם קירות לגמרי שקופים", מסבירה זלצמן. "זאת, כדאי להכניס את החוץ אל תוך הבית. ואז פעמים רבות, קורה שבסיום הבנייה, לא נותקו מספיק קירות לתליית אמנות.

     

    "לכן, כדאי מראש לתכנן שילוב של אמנות מראש, כבר בשלב התוכניות הראשוניות, כדי שלא יהיה צורך ב'פשרות' בהמשך. כך, לא רק הגינה והנוף יהיו חלק מהבית, כי אם גם האמנות שבו. מומלץ להשאיר לפחות קיר אחד גדול ודומיננטי, שעליו תהיה יצירת אמנות דומיננטית ש'תעשה את העבודה' ותמלא את החלל בעניין ובהשראה".

     

          (צילום: מורן רגב)
    (צילום: מורן רגב)

          (צילום: מורן רגב)
    בין אמנות לגרפיטי: מי אמר שאי אפשר למקם יצירה גם בחצר?(צילום: מורן רגב)

    ומה עם חדרי ילדים? גם הם זקוקים להשראה

    דווקא בעידן ויזואלי שבו כל תמונה אצלכם בכף היד ברגע,  חשוב שהתפאורה של הילדים לא תהיה גנרית, אלא אמנותית. אם בעבר הסתפקו בציורי "אווירה" כלליים ובהדפסים לעיטור הקירות, הרי שבעשור האחרון עבר עולם האמנות גלובליזציה מואצת, והפך לסצנת אמנות פעילה והרבה יותר נגישה לכולם", אומרת זלצמן. "לי באופן אישי לאורך השנים היה מאוד חשוב שהילדים שלי יחשפו לאמנות. הם יודעים להעריך אותה, לשמור עליה וזה חלק מהשפה בבית. אין שום סיבה שנסתפק בתליית אמנות בסלון, אלא שגם נעשיר את החלל הפרטי של הילדים ביצירות אמנות".

     

    "אני זוכרת שרק התחלתי את 'צבע טרי' ואפשרתי לבן שלי לבחור איזו יצירה שהוא רוצה לעצמו", מוסיפה יפעת גוריון, מייסדת יריד 'צבע טרי' לאמנות ישראלית. "הוא בחר יצירה שהזכירה לו אף של ליצן, ומאז בכל שנה אני משאירה להם את הזכות לבחור אמנות. כשהוא היה צעיר הוא שאל אותי: 'אמא, אולי במקום יריד 'צבע טרי' תעשי יריד צעצועים, ואז אני אוכל לבחור איזה צעצוע שאני רוצה?'. בגלל שהוא גדל לתוך אמנות, הוא חי ונושם את זה, אז זה ברור לו מאליו, ואני שמחה שזה כך".

     

          (צילום: באדיבות לימור סידי)
    גם לילדים מגיע ליהנות מהשראה: כדאי להתייעץ איתם ולאפשר להם לבחור בעצמם(צילום: באדיבות לימור סידי)
     

    וכמובן שאפשר לקחת זאת צעד אחד קדימה, לתלות את היצירות שלהם בצורה שתרגיש להם משמעותית יותר מאשר לחבר אותה עם מגנט אל דלת המקרר. בימים אלו מתקיימת במוזיאון נחום גוטמן תערוכה שנקראת "מאחורי קירות המוזיאון", ואשר מציגה את כל תהליך האוצרות, מסבירה מהי יצירת אמנות, מהם שלבי הבחירה ולאורך הסיור מאפשרת לילדים להתנסות בציור דיוקן עצמי, בהעתקת רישומים מציוריו של נחום גוטמן, במסגור של הציורים ובתלייתן על קירות המוזיאון.   

     

    "ממש כפי שילדים מאזינים למוסיקה ולומדים לרקוד, כך הם צריכים להיות חשופים לאמנות", אומרת מוניקה לביא, מנכ"לית ואוצרת מוזיאון נחום גוטמן לאמנות. "יש לכך חשיבות גדולה, שפותחת אותם לעולם שלם של יצירה והשראה. כילדה אני זוכרת שהיו תלויות אצלי בבית יצירות אמנות והייתי בוהה בהן שעות ארוכות, וזה בהחלט השפיע עלי מאוד. אמנם אמנות היא דבר יותר יקר, ולא תמיד יש לזוגות צעירים תקציב לכך, אבל כדאי לכל הפחות לחשוף את הילד לאמנות במוזיאונים. יש מספיק ימים בשנה שבהם המוזיאונים הם ללא עלות, ונגישים לכולם".

     

    אבל כילדים, חלק מהסיורים במוזיאונים זכורים לנו כמשעממים, על גבול ה'עונש'. לא תמיד זו חוויה שזכורה ככיף גדול.

    "נכון, אבל זה משפיע על הילדים בכל זאת. יש הבדל בין ללכת למוזיאון עם כל הכיתה ולהיות עסוק בעיקר בשאר התלמידים, לבין ללכת למוזיאון לבד עם ההורים או עם סבא וסבתא. החוויה נתפסת אחרת. הבן שלי למשל, כשהיה בן שש ביקש שאקח אותו שוב לראות תערוכה, שבועיים אחרי שביקר בה. הוא מאוד היה עצוב כשהוא שמע שהתערוכה כבר הסתיימה. הוא זכר את החוויה בחלל הזה כמאוד עוצמתית, ורצה לחוות זאת שוב".

     

          (צילום: מורן רגב)
    שב וצייר דיוקן של עצמך: פינה עם כיסאות ומראות, שבה ילדים מציירים דיוקן של עצמם, במסגרת תערוכת 'מאחורי קירות המוזיאון' במוזיאון נחום גוטמן(צילום: מורן רגב)

          (צילום: מורן רגב)
    אחד מציוריו של נחום גוטמן הודפס וחולק ל"חתיכות" שניתנות להרכבה מחדש על-ידי הילדים, כדי לחבר אותך לתהליך היצירה (צילום: מורן רגב)

    ואולי עברו המון מים בנהר, והמוזיאונים של ימינו מציגים תערוכות מודרניות, חלקן מגיעות מחו"ל ומשקפות משהו אחר מביקור במוזיאונים שמציגות אמנות קלאסית של פעם. ללא ספק, המוזיאונים כיום יותר נגישים ומציעים חוויה יותר אינטראקטיבית עבור ילדים. כמו כן, מגוון אפשרויות הצילום והחללים הצבעוניים שהפכו להיות תפאורה למבקרים, שמות לא רק את יצירות האמנות במרכז. היצירות וחללי התצוגה כמו מבקשים להיות מתועדים ומתויגים ברשתות החברתיות. לא עוד אמנות סגורה בחלל למבקרים בלבד.

     

    לדברי לביא, "זה לא משנה אם הילדים אוהבים את הביקור במוזיאון או לא. הם צריכים לדעת שיש חלל שמוקדש לאמנות, וכשרוצים לקבל השראה הולכים אליו. כמו שהולכים לקופת-חולים כשחולים, למסעדה כשרעבים ולבית-הספר כדי ללמוד, כך הולכים למוזיאון כדי לקבל השראה ולהיחשף לאמנות".

     

          (צילום: מורן רגב)
    גם אם אין לילד כישרון: אפשר לפתח אותו תחילה באמצעות 'העתקה' על משטח מואר(צילום: מורן רגב)

    עד כמה את חושבת שיש מקום למסגור הציורים של הילד ולהאדרת היצירה שלו בגיל צעיר?

    לביא: "אני חושבת שיש מקום לתלות ציורים בצורה שמכבדת את היצירה של הילד. כשילדים קטנים, כולם מתנסים בהכל, הם אוהבים לשיר, לרקוד ולצייר. כשהם גדלים, הם בוחרים לעצמם את התחומים שהם אוהבים יותר, ופחות. חשוב לא 'לכבות' את הילד, אלא לעודד אותו לצייר, גם אם נדמה לנו שאין לו כישרון. בהחלט יכול להיות שהוא מפתח שפה משלו בציור, שאנו כהורים לא מזהים עדיין כקו אמנותי ייחודי. לפני מספר שנים הייתה במוזיאון רמת-גן לאמנות ישראלית תערוכה שבה הוצגו ציורי ילדות של 18 אמנים ישראלים. התערוכה עסקה בשאלה האם ניתן לזהות מי מהילדים יהיה אמן והאם ניתן למצוא קשר רעיוני או צורני בין היצירות של האמן הבשל לבין הציורים שצייר בילדותו".

     

    ואיך ההורים ידעו לזהות שמדובר בילד שיגדל להיות אמן והקפידו לשמור את היצירות שלו?

    "אני מניחה שבגיל מסוים ההורים שמו לב שהילד הפגין רצון עז להמשיך ולצייר, ושציוריו התלבטו במיוחד ביחס לשאר בני גילם. גם אצלנו במוזיאון, רואים ילדים שמציירים בגיל 7-8 עם כישרון מיוחד, עם ירידה לפרטים ושבהחלט מתבלטים ביחס לשאר הילדים".

     

    צריכים קבלן שיפוצים? לחצו כאן

     

    ynet הוא שותף באתר "המקצוענים"


    פורסם לראשונה 30/06/2019 11:25

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים