אני לוזר? הקריירה האדירה של רובן
אם נשים בצד את החמצות הפנדלים בגמר מונדיאל 2010 ובליגת האלופות ב־2012, רובן ייזכר כשחקן ההולנדי הגדול ביותר במאה ה־21. אנחנו כבר מתגעגעים למהירות המסחררת, השבירה המפתיעה שמאלה והבעיטה המושלמת לפינה הרחוקה של השער. פרידה מהקשר שחוץ משיער על הראש היה לו הכל
בילדותנו אמא תמיד אמרה לנו לשפר את מה שאנחנו פחות טובים בו, אבל מאמא רובן חשבה אחרת, ואריין לקח את הדבר שהוא הכי טוב בו ושיפר אותו עד שביצע אותו הכי טוב בעולם, הריצה בימין עם המהירות המסחררת וההחלטה בשבריר שנייה לחתוך שמאלה, ולבעוט ברגל שמאל לפינה הרחוקה.
בדרך כלל זה נגמר בשער. המהלך של רובן, בזכותו הפך לאחד השחקנים הקטלניים בעולם, מדהים ממספר בחינות. ראשית, המהירות האדירה של שחקן שנחשב לפציע וקרע את הרצועה אינספור פעמים (בהולנד קיים אתר בשם "האם אריין רובן פצוע?" והוא היה להיט גדול שנים רבות). שנית, השמירה על הכדור צמוד לרגל. והשלישית, אפקט ההפתעה – המגן אף פעם לא ידע מתי רובן יחליט לחתוך שמאלה ואז כמובן הבעיטה המושלמת לשער.
אריין רובן יורד מהמגרש(צילום: רויטרס)
מרבית השחקנים שעושים את המהלך בועטים לפינה הקרובה, רובן נהג לבעוט לפינה הרחוקה, וכמעט תמיד כבש. ובכל השערים היה ידוע שזה מה שרובן יעשה, המגן שמולו, הקשר שבא לעזור, הבלם שיוצא לקראתו, השוער שמתכונן לבעיטה, המאמן שהכין את הקבוצה, האוהד ביציע וההוא שצופה בטלוויזיה, ועדיין אף אחד לא הצליח למנוע מרובן את השער.
במהלך הקריירה הוא כונה לוזר. מה שנשמע מופרח מאוד, הרי רובן הוא ספורטאי על שזכה בכל תואר אפשרי. אולי בגלל ההחמצות מול איקר קסיאס בגמר מונדיאל 2010, אולי החמצת הפנדל בגמר ליגת האלופות הביתי ב-2012, אולי בשל הפציעות שהשביתו אותו בהרבה משחקים. אבל רובן כלל לא היה לוזר, ברבע גמר יורו 2004, בדו קרב הפנדלים נגד שוודיה, רובן בעט במצב של 4:4, כבש ושבר את רצף ההפסדים של הכתומים בפנדלים. שנה אחרי שפישל נגד האקסית צ'לסי, רובן בישל למנדז'וקיץ' והכריע בעצמו את גמר ליגת האלופות של 2013 דקה לסיום המשחק, וגם ב-2014 הוא סגר חשבון עם 1:5 על קסיאס וספרד כשהוא בעצמו כובש צמד.
"איש הזכוכית" רשם 96 הופעות בנבחרת והוביל אותה בשישה טורנירים, ונשאר בטופ יותר זמן מכולם. מונדיאל 2010 היה בעיקר של סניידר, אבל ב-2014 רובן היה אדיר, עם שלושה שערים ובישול. הקריירה של הקשר שהגיע מעיירה ליד כרונינגן הייתה מעניינת במיוחד, הוא כבש 151 פעמים בעונה אחת בילדים, החסיר פעימה מאומה שלמה כשלפני המונדיאל היה חשש שהוא חולה בסרטן, זכה באליפות בכל מדינה בה שיחק, והוביל את נבחרתו כנגד כל הסיכויים לחצי גמר המונדיאל. בקיצור, היה לו הכל חוץ משיער.
רובן לא ברמתם של קרויף, ואן באסטן ואפילו לא ברקאמפ, אבל הוא ההולנדי המצליח ביותר במאה ה-21. הוא תמיד היה חדור מוטיבציה על המגרש, עם רצון עז לשחק ולנצח, המאבק התמידי נגד הגוף שלו, ומעל הכל הפעולות המושלמות בצד שמאל הפכו אותו לשחקן שאף אחד לא הצליח לעצור.
לפנייה לכתב/ת 
רובן
צילום: EPA
מומלצים
