עונש רדיוס: האצטדיונים הבעייתיים של קבוצות ליגת העל

כשמדברים על הבעיות של הכדורגל הישראלי, ולא חסרות כאלה, אחד הנושאים שעולה מיד לדיון הוא המתקנים. אז נכון, בשנים האחרונות יש שיפור בגזרה הזאת בזכות אצטדיונים שגורמים לנו להרגיש באירופה כמו טדי וסמי עופר, אבל בדיקה מעמיקה מגלה שהבעיה עדיין קיימת ותורגש היטב גם בעונה הבאה.

נס־ציונה, הפועל חדרה, הפועל רעננה והפועל כפר־סבא הן ארבע הקבוצות שיפתחו אותה בלי בית אמיתי. 14 קבוצות משחקות בליגת העל, אבל עונת 2019/20 תחל בשמונה מגרשים בלבד: רמת־גן, המושבה, סמי עופר, נתניה, טוטו־טרנר, אשדוד, קריית־שמונה וטדי.

אצטדיון לויטה בכפר סבא(צילום: ראובן שוורץ)

נס־ציונה, למשל, לא תשחק במגרש המקומי ותארח את משחקי הבית שלה במושבה. אבל האצטדיון העירוני לא יישאר נטוש העונה, ושתי הקבוצות שכן ישחקו בו הן הנוער של מכבי ת"א וביתר ת"א, שאפילו ייהנו מלוח תוצאות אלקטרוני חדיש שמותקן שם בימים אלה. העירייה הבטיחה להתחיל בקרוב בבניית יציע נוסף בתקווה שזה, בין היתר, מה שיאפשר את אישורו של האצטדיון למשחקים בליגת העל (אם נס־ציונה תישאר בליגה עד אז).

"הנדידה פגעה מאוד בקבוצה"

כמו שזה נראה כרגע, תמונת המצב בליגת העל בכל הקשור לאצטדיונים לא תשתנה באופן דרמטי. העונה מכבי ת"א, מכבי נתניה והפועל חדרה אירחו בנתניה, הפועל רעננה העדיפה את אצטדיון רמת־גן המיושן, ואילו הפועל ת"א, בני־יהודה ומכבי פ"ת שירדה ללאומית בחרו במושבה. העולות החדשות כפר־סבא ונס־ציונה יפתחו את העונה ללא מגרש ביתי, מה שיאלץ גם אותן לנדוד למושבה מגרש שיארח שלוש קבוצות לפחות עד שאצטדיון בלומפילד המחודש ייפתח וישחרר לחץ, מה שלא יקרה ככל הנראה עד מועד פתיחת הליגה ב־24.8 כפי שהצהירו בעיריית ת"א. עד שזה יקרה והתל־אביביות יחזרו הביתה, נוצר מצב מוזר בו שש מהקבוצות ישחקו בשני מגרשים.

האצטדיון העירוני בנס ציונה(צילום: ראובן שוורץ)

את העומס יוצרת, שלא במתכוון, המינהלת. האצטדיונים שהיא אינה מאשרת לא עמדו בדרישות ובקריטריונים על פי חוק, ומי שמשלמות את המחיר הן הקבוצות. אחת הדוגמאות לכך היא קריית־שמונה, שנאלצה לנדוד לפני כשנה לעכו. המינהלת הגישה בקשה לערוך בו תיקונים אבל השיפוץ נדחה שוב ושוב, ובסופו של דבר יצאה הודעה לפיה הקבוצה לא תפתח את העונה עד שהעבודות יושלמו. תאי העיתונאים נזקקו לשיפוץ מסיבי, לצלמים לא היה מרחב עבודה, לא היה לוח תוצאות והיה מחסור בתאי שירותים לנשים. גם בני־סכנין נאלצה לשחק בעכו במשך כמעט שנה. "אין ספק שהנדידה הזאת פגעה מאוד בקבוצה ובאוהדיה", הודו בסכנין. "איבדנו לא מעט נקודות מהסיפור הזה".

האצטדיונים הגדולים הם ללא ספק ברמה גבוהה, אבל העובדה שלעתים נערכים בהם שלושה משחקים בשבוע פוגעת בכר הדשא, ולא פעם נשמעו תלונות על כך. ככל שמשחקים יותר על מגרש, נדרשת השקעה גדולה יותר בחומרים, השקיה, טיפוח ובאופן כללי הטיפול בו. "באופן עקרוני, מגרשי כדורגל לא בנויים לכמות כזאת של משחקים בהם", מסביר אילן יבלוקובסקי (יבלו), מנהל האצטדיון בנתניה, שם מוחלפת מערכת ההשקיה בימים אלה בעלות של כחצי מיליון שקל.

האצטדיון של הפועל רעננה(צילום: ראובן שוורץ)

אבל לצד החסרונות והבעיות, באירוח מספר קבוצות באצטדיון אחד יש גם יתרון בהיבט הכלכלי. במצב כזה "יש רווח כספי שמאפשר להשתמש בכסף לשיפור האצטדיון", מוסיף יבלוקובסקי. "אצטדיון במדינת ישראל אינו מאוזן מבחינה תקציבית, ויש קושי להחזיק אותו באופן עצמאי. עיריית נתניה יכולה להיות מרוצה בסך הכל מאירוח שלוש קבוצות".

ל"ידיעות אחרונות" נודע כי עלות התפעול השנתית של האצטדיון בנתניה עומדת על כחמישה מיליון שקל. ההערכה היא שהאצטדיון מכניס מהמשחקים של מכבי ת"א כ־1.5 מיליון שקל, ומהפועל חדרה ומכבי נתניה בסביבות מיליון במצטבר. בנוסף, האצטדיון נהנה מההכנסות של האזורים המסחריים ומאירוח אירועים חיצוניים, כמו אליפות שחמט שהתקיימה שם לא מזמן.

הכניס למכבי ת"א 1.5 מיליון שקל למשחק. האצטדיון בנתניה

ואיזה מסכנים האוהדים

נס־ציונה, כפר־סבא, חדרה ורעננה גם ככה סובלות ממיעוט אוהדים. בלי מגרש ביתי, האוהדים מגיעים במספרים נמוכים הרבה יותר, כי כל משחק הופך למעשה למשחק חוץ. מאמן הפועל רעננה, מנחם קורצקי, התייחס לכך: "זאת נקודה כואבת. בלי אצטדיון ביתי יהיה קשה להביא אוהדים. לנדוד למגרשים אחרים, זה קשה לכל אוהד. אני יכול להבין אמא שלא תרצה לשלוח ילדים לרמת־גן. זה בהחלט לא לעניין ולא הגיוני, וזאת אחת הסיבות שלא מגיעים אוהדים ולא קונים מנויים".

במינהלת מודעים היטב לבעיה. גורם בכיר בארגון מסביר: "עד לא מזמן ראו את האורווה ואמרו: 'בושה שמשחקים כדורגל באצטדיון כזה בשנות האלפיים'. הרעיון הוא לייצר תנאים מינימליים ב־2019". הכוונה היא לדאוג לכך שבכל אצטדיון יהיו תנאים בסיסיים ברמה יחסית גבוהה, החל מתאי שירותים לגברים ולנשים ועד למקומות לנכים. 

האצטדיון בחדרה(צילום: אלעד גרשגורן)

מאחורי הקלעים של אצטדיון לויטה בכפר סבא(צילום: ראובן שוורץ)

הדרישות של המינהלת מחייבות בין היתר תאורה בסנדרט מסוים ומזנון באורך מוגדר. במגרשים של כ־12 אלף מקומות, ההערכה היא שלוח תוצאות סטנדרטי, למשל, יעלה 350 אלף שקל, ואילו גנרטור וקרוסלת

 כניסה 700 אלף שקל כל אחד. מי שלוקחות על עצמן את העבודות במתקנים (וגם נושאות בעלויות הללו) הן לא הקבוצות, אלא העיריות שלהן שייכים האצטדיונים. המינהלת, כמובן, מאפשרת לבצע שיפוצים גם במהלך העונה.

ממינהלת הליגה נמסר בתגובה לכתבה: "מתוך רצון ואחריות להעניק תנאים טובים יותר לשחקנים, לשופטים, לעיתונאים ולאוהדים במגרש, מינהלת הליגה מובילה זה שלוש עונות תהליך של שדרוג האצטדיונים הוותיקים במגוון היבטים כגון: מזנונים ותאי צפייה תקינים לגברים ונשים בכל יציע ובכמות מספקת, לוח תוצאות, יציע עיתונאים המאפשר תנאי עבודה נאותים, חדרי הלבשה ראויים לשחקנים, לצוות המקצועי ולשופטים, ובליגת הבורסה לניירות ערך אנו דורשים עמדת צילום מול היציעים.

במסגרת תהליך זה שופצו ושודרגו האצטדיונים בסכנין, קריית־שמונה, אשקלון ואשדוד, וכעת משופצים האצטדיונים בנצרת־עילית ועילוט. במקרים בהם לקבוצות שעלו ליגה אין אצטדיון העומד בדרישות המינימליות, אנו מסייעים ככל שניתן בין אם זה במתן הקלות לאצטדיון הביתי בעונה הראשונה, ובין אם זה במציאות אצטדיון חלופי. חובתנו כמינהלת הליגה לוודא ולהקפיד שכל האצטדיונים עומדים בסטנדרטים הבסיסים לליגות המקצועניות".