שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מחאת העדה האתיופית מתרחבת גם לעולם הספרות
    לקראת אירוע "זעקת אחים" במסגרתו סופרים ומשוררים אתיופים יקריאו מיצירותיהם בערב הזדהות עם מחאת הקהילה, סופרים מהעדה מספרים על הקושי של החברה לקבל את האמנות שלהם - "לחברה הישראלית יש מה להרוויח מהסיפור של יהודי אתיופיה", אומר הסופר דניאל בלטה

    הסופר דניאל בלטה פירסם עד כה 17 ספרים, הוא מרצה בפני קהלים ואף זכה בפרסים על עשייתו בתחומי החינוך והכתיבה. ובכל זאת, כשהוא מציג את עצמו בפני אנשים כסופר, לא פעם הם מרימים גבה. לבלטה אין ספק שהגורם לכך הוא צבע עורו. "אני הולך להרצאות, או לכל מקום שאני מוזמן אליו, ואנשים שואלים אותי: 'מה, אתה כתבת 17 ספרים? אתה?' אני עונה להם 'כן'. אני צריך לשכנע אותם שאני יודע להחזיק עט, שאני יודע לכתוב ולהתבטא", הוא מספר, "בתחושה שלי, וזה דברים שאני חווה שנים ארוכות, אנשים חושבים - 'בסדר, הוא אתיופי, אין מה ללמוד ממנו'".

     

     

    דניאל בלטה (צילום מסך, מתוך עמוד היוטיוב
    דניאל בלטה(צילום מסך, מתוך עמוד היוטיוב "מעשה-ב70")

    אירועי השבועות האחרונים - מותו של סלומון טקה בן ה-18 והמחאה הנרחבת של בני העדה האתיופית בתגובה, לא הפכו את בלטה לאופטימי יותר. הוא חש כאב לא רק על עצמו, אלא גם על ילדיו, שמשתפים אותו בחוויות יומיומיות המשקפות את התמודדותו של הדור הצעיר עם הדעות הקדומות וגילויי גזענות. "יש פתגם שאומר, 'שיר במדינה אחת נשמע כבכי למדינה אחרת'. כשהתחלתי לכתוב, הרגשתי שזה נכון".

     

    "בשנים האחרונות הרגשתי שאולי שיר ממדינה אחרת מתחיל להישמע גם כמו שיר במדינה הזו - אבל עכשיו אני לא יודע". לטענתו, גם בישראל של היום, "אנשים קודם כל מופתעים שאתיופי כתב ספרים".

     

    כשבלטה, שכתב בין היתר את הספרים "ראש וראש" ואת קובצי הפתגמים "עשן ואמיץ", נשאל האם הוא יכול לדמיין שתוך עשר שנים סופר אתיופי יוכל לזכות בפרס ספיר, הוא לא נשמע אופטימי. "תשמע, הדרך עוד ארוכה. אני עובד מאוד קשה. כל החיים אני משקיע בנושא הכתיבה. אחת המטרות שלי זה לנסות לשכנע את החברה הישראלית שיש המון מה להרוויח מהסיפורים של יהודי אתיופיה. ובמקביל אני מנסה לשכנע את החבר'ה שלנו כמה חשוב להיות צמוד לעבר שלנו, להיסטוריה ולתרבות שלנו. אני מאמין שאדם שמחובר לעצמו, למורשת שלו, להיסטוריה שלו, יהיה לו קל לשכנע את האחר גם".

     

    בנסיבות אלו יתקיים במוצאי השבת הקרובה, בשעה 21:00 בבית הסופר בתל אביב, ערב הזדהות עם יוצרים מהקהילה תחת הכותרת "זעקת אחים". באירוע, שיזמה אגודת הסופרים העברים, ישתתפו סופרים, משוררים ואמנים שיקריאו מיצירותיהם לקהל. הכניסה לאירוע תהיה חופשית לציבור הרחב. בין היתר ישתתפו באירוע בלטה, אביבה נגוסה טרי, אלמז זרו, אספו ברו גבאי, וובעלם טוזו מקונן ואחרים.

     

    אלמז זרו ()
    אלמז זרו

    האם יהיה זה ערב ספרותי או התכנסות לצרכי מחאה? "גם וגם", אומר יושב ראש אגודת הסופרים, צביקה ניר. הוא משער שברבים מהקטעים שהמשתתפים יקראו באירוע "תהיה הבעת מחאה והבעה של כעס", ומוסיף: "זו דרך להוציא את הקיטור בדרכים תרבותיות. נכון שקצת כואב לי שאנחנו עושים את זה על רקע מה שקרה, אבל יותר טוב כך מאשר בכלל לא". ניר מסביר כי האירוע מתיישב עם תפיסתו לפיה "אגודת הספרים לא יכולה להתכנס במגדל שן ולעסוק רק בשירים שהסופרים והמשוררים כותבים אחד לשני, או מפרסמים בכל מיני כתבי ספרות - הם צריכים גם להשמיע קול".

     

    הסופרת אלמז זרו אומרת שקיומו של האירוע חשוב בין היתר על מנת להראות צד נוסף שקיים בקרב הקהילה, ונעדר מהתודעה הישראלית. "לצערי הרב, בדרך כלל יוצאי אתיופיה נמצאים בפרונט רק כשמדובר באירוע שלילי", היא אומרת, ומביעה תקווה שהאירוע יהיה מעין סנונית ראשונה למגמה שתפתח דרך ותעניק חשיפה לסופרים מהקהילה.

     

    מחאת יוצאי אתיופיה בכיכר רבין בתל אביב (צילום: דנה קופל)
    מחאת הקהילה האתיופית בכיכר רבין(צילום: דנה קופל)

    על אף שעלתה בגיל צעיר מאוד, זרו מוצאת יתרון בכתיבה כמהגרת. "יש לי כמה זוגות עיניים. אישה שחורה, אתיופית, ישראלית - יש לי הרבה זוויות שונות שאני יכולה להביא לידי ביטוי בכתיבה שלי ומישהו אחר לא יכול להביא", היא מסבירה. עם זאת, לא מדובר בעניין של בחירה: "זה נוכח בכתיבה שלי גם בלי שאני רוצה, זה חלק מהזהות שלי, מהמהות שלי. גם אם אנסה להתכחש לזה, לא אוכל לברוח מזה, כי זה כל הזמן שם". לאחרונה פירסמה ספר על ההיסטוריה של יהודי אתיופיה מהמאה ה-19 ואילך, תחת השם "קפו קן", שמשמעותו "ימים נוראים".

     

    הסופרת ואשת החינוך וובעלם טוזו מקונן, מחברת הספר האוטוביוגרפי "המסע" על עלייתה לישראל, מאמינה שכסופרת שהגיעה מאתיופיה, התנאים שאיתם היא יוצאת לדרך שונים משל השאר. "נקודת הפתיחה שלי היא הרבה יותר נמוכה, לא בגללי אלא בגלל תפיסות הקדומות שיש בחברה. במבחן המציאות, אני צריכה להוכיח פי כמה מאחרים כדי להראות כמה אני מוכשרת, שגם אני טובה וגם אני יכולה לתרום לאחרים." גם היא מסכימה שיש עוד עבודה רבה עד שבני הקהילה יחושו שהם זוכים לשוויון בתרבות הישראלית.

     

    "אני חושבת שגם אנחנו כיוצרים בני הקהילה וגם החברה הכללית, צריכים לעבור תהליך של גדילה והתפתחות. יש אנשים מאוד מוכשרים, ויש להם הרבה מאוד מה להביע, לא רק כקהילה סגורה, אלא גם לחברה הכללית בכלל. הסיפור של הקהילה שלי הוא סיפור שמתאים לכולם. אפשר להרוויח ולצמוח מזה".

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים