שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    הפתרון לבעיית האנושות נמצא בים
    עד שנת 2024 אוכלוסיית העולם תמנה למעלה משמונה מיליארד בני אדם. הגידול העצום באוכלוסייה מביא איתו למיצוי כמעט מוחלט של משאבי האדמה, ולכן בשנים האחרונות חוקרים מחפשים פתרונות לבעיה. יש המשוכנעים כי עתיד האנושות נמצא דווקא בים. הנה שש סיבות מדוע עתיד האנושות נמצא בים

    בשיתוף ביה"ס למדעי הים ע"ש לאון צ'רני - אוניברסיטת חיפה 

     

    מרבית שטח כדור הארץ - 70 אחוזים ליתר דיוק - מורכב מימים ומאוקיינוסים, ורובם הם תעלומה גדולה שהאנושות עדיין לא הצליחה לפצח. לפי התחזיות, על היבשה יחיו בשנת 2024 למעלה משמונה מיליארד בני אדם. לשם השוואה, בתחילת המאה העשרים אכלסו את כדור הארץ כמיליארד אנשים וחצי. אין ספק שמדובר בגידול מואץ שמאיים על משאבי האדמה.

     

    בשנים האחרונות, חוקרים טוענים כי עתיד האנושות נמצא באותם 70 אחוזים לא מנוצלים. בעקבות זאת, טכנולוגיות ופיתוחים שונים פורצים את הדרך בחקר הים על מנת לממש את הפוטנציאל הגלום בו. אז מה הים יכול להציע לנו?

     

    המים טובים לכלכלה

    לאורך ההיסטוריה הים היה הנתיב הגדול ביותר לגילוי יבשות ולהעברת סחורות. מתברר שגם בעידן השמיים הפתוחים של ימנו, המצב לא שונה בהרבה. הידעתם? 99.3 אחוזים מהייבוא והייצוא של מדינת ישראל מגיעים דרך הים.

    ספינת המחקר החדישה של ישראל – ספינת הבת גלים אשר מנוהלת ע
    ספינת המחקר החדישה של ישראל – ספינת הבת גלים אשר מנוהלת ע"י חיא"ל וזמינה למחקר ימי לכל חוקרי הים בישראל.(צילום: חיא"ל )

     

    "הכל למעשה עובר דרך הים, ולכן אין דבר יותר חשוב ממנו. בלי הים, למדינת ישראל אין גישה לעולם", פוסק פרופ' צבי בן אברהם, חתן פרס ישראל, ראש ומייסד המרכז הישראלי לחקר הים התיכון, מייסד בית הספר למדעי הים ע"ש צ'רני, אוניברסיטת חיפה וראש המרכז לחקר ים המלח באוניברסיטת תל אביב.

     

    הים יהפוך להיות מקור השתייה העיקרי

    בשקט בשקט, כמעט מתחת לרדאר, עוברת ישראל בעשור וחצי האחרונים מהפכת מים די מדהימה. ממדינה שנסמכת בעיקר על הכנרת בתור מקור למי שתייה, היא הפכה למעצמת התפלה - חמישה מתקנים גדולים להתפלת מי ים קיימים כיום בישראל, והיד עוד נטויה.

    מתקן התפלת מים בחדרה (צילום: EPA)
    מתקן התפלת מים בחדרה(צילום: EPA)

    "כשישים אחוזים מהמים השפירים לכלל השימושים בישראל (כולל מי שתייה) מגיעים מהתפלת מי ים ובשנים הקרובות הם צפויים להגיע ל-75", מציינת פרופ' אילנה ברמן-פרנק, אוקיאנוגרפית ביולוגית וראש בית הספר למדעי הים על שם צ'רני באוניברסיטת חיפה. "כדור הארץ מתחמם ויותר אזורים נמצאים בסכנת מדבור, לכן רק התפלת מים יכולה להוות את עתודת מי השתייה למדינות רבות, ואנחנו רואים היטב איך זה קורה בישראל".

     

    בריאות מהים: הסופר פוד הבא נמצא במעמקים

    רבות מהסביבות היבשתיות שסיפקו לאדם מזון - בייחוד חלבון - משתנות כתוצאה מפיצוץ אוכלוסייה, דלדול משאבים טבעיים ושינויי אקלים. "החקלאות היבשתית נעשית יקרה, והים הוא משאב שיכול לשמש מקור חיוני ליצירת חלבון נוסף", אומרת פרופ' ברמן-פרנק ומוסיפה שכבר היום משקיעים בעולם מיליארדי דולרים בפיתוח חקלאות ימית. "בישראל אנו בתחילת הדרך מבחינת השקעות גדולות בתחום".

    חקר הים. חוקרי בית הספר למדעי הים על שם צ'רני (צילום: חגי נתיב)
    הכל למעשה עובר דרך הים, ולכן אין דבר יותר חשוב ממנו. (צילום: חגי נתיב)

    "מארג המזון הימי מורכב משכבות שונות של יצורים. בבסיס המארג הצמחים והאצות, אותם אוכלים הסרטנים הקטנים, שאותם אוכלים הדגים. כבר שנים רבות משמשות האצות מקור מזון איכותי. יש להן תכונות מעולות, הן עשירות בחלבון ובחומצות שומן והן גם משמשות בתור חומר גלם לתרופות ולקוסמטיקה".

     

    להפיק חשמל מגלי הים: מאנרגיה ירוקה לאנרגיה כחולה

    בשנים האחרונות המונח "אנרגיה ירוקה" מתגלגל על לשוננו וחודר להרבה תחומים בחיים שלנו - מחומרים ידידותיים לסביבה ועד בניינים ירוקים שמפיקים אנרגיה ממקורות מתחדשים.

     

    מתברר שגם הים הוא מקור אדיר של אנרגיה מתחדשת, והעולם בהחלט הולך אל עבר הכיוון הזה, בין היתר הפקת חשמל מאנרגיית רוח ואנרגיית גלי ים.

    אנרגיה מגלי הים. טכנולוגיה של חברת אקו-וויב הישראלית (צילום: אקו-ווויב) (צילום: אקו-ווויב)
    אנרגיה מגלי הים. טכנולוגיה של חברת אקו-וויב הישראלית(צילום: אקו-ווויב)

     

    פרופ' בן אברהם מציין את אנרגיית הגז, שתופסת בשנים האחרונות מקום מרכזי בים. האנרגיה הימית היא מבורכת, אבל חשוב שהיא תיעשה בשיתוף אנשי מקצוע ואקדמיה, הוא מסייג. "זיהום הוא אחת התופעות הלא רצויות בתחום הזה. ראינו מה קרה ב-2010 עם אסון דליפת הנפט במפרץ מקסיקו. אנחנו לא רוצים שדבר כזה יחזור על עצמו, לכן לשילוב האקדמיה בפיתוחים מסוג זה יש חשיבות עצומה. דרך אגב, לפי כל הסימנים והתחזיות ישנם מאגרי נפט גדולים ועמוקים בים התיכון".

     

    פרופ' ברמן-פרנק מוסיפה: "אנחנו בתור מדענים מבינים שפיתוח המשאבים הימיים הוא בעייתי לאיזון האקולוגי ומנסים למצוא את הדרך האופטימלית והטובה ביותר לגרום למינימום נזק. יש חשיבות רבה גם בשימור חלקים של הסביבה הימית והכרה בהם בתור שמורות ימיות, בהם אסור לגעת. על פי תכנונים קיימים חיוני לשמר לפחות 20 אחוזים מכלל שטח המים הריבוניים של ישראל בים התיכון". 

     

    עתיד הרפואה נמצא בים

    "כמעט כל אפשרויות המרפא מוצו והמקום היחידי שבו נותרו מינים ביולוגיים, שמהם אפשר למצות תרופות חדשות הוא הים", אומרת פרופ' ברמן-פרנק. "היום אנחנו מכירים מעט מאוד ממגוון המינים בים, רוב המינים המוכרים נמצאים בשכבות העליונות. בעומק הים ישנם יצורים שעברו אבולוציה והסתגלות של מאות מיליוני שנים ללחצים גבוהים ולטמפרטורות קיצוניות. יצורים אלו יכולים לסייע רבות בעולם הרפואה".

    חקר הים. חוקרי בית הספר למדעי הים על שם צ'רני (צילום: חגי נתיב)
    חקר הים. חוקרי בית הספר למדעי הים על שם צ'רני, אוניברסיטת חיפה. (צילום: חגי נתיב)

    אחד הפיתוחים המלהיבים בתחום בשנים האחרונות הוא הדבק הביולוגי, שמחליף את התפרים המסורתיים. הדבק מקורו בין היתר באצות והוא מאפשר להדביק איברים וחתכים תוך שניות. "יש עוד הרבה חומרים טבעיים שמשתמשים בהם בתעשיות המזון, האלקטרוניקה והקוסמטיקה ואנחנו רק בתחילת הפיתוח בתחומים אלו".

     

    •	גידול אצות לתעשיית האגאר העולמית - זנזיבר.  (צילום: אילנה ברמן-פרנק)
    גידול אצות לתעשיית האגאר העולמית - זנזיבר. (צילום: אילנה ברמן-פרנק)

     

    האם נדל"ן ימי הוא הדבר הגדול הבא?

    ישראל היא המדינה הצפופה ביותר באירופה ועד שנת 2025 היא תגיע למקום השני או השלישי ברשימה השנויה במחלוקת הזו. אם ישראל תרצה להתרחב ולהתפשט, האופציה היחידה שלה תהיה רק באמצעות בניית איים מלאכותיים מול חופי ישראל.

    הרעיון הזה יושם בהצלחה בכמה מקומות בעולם, בין היתר בסינגפור וביפן.

     

    "סינגפור היא חצי אי וקרקעית הים שלה היא רדודה. על מנת ליצור בה איים בנו סכרים וייבשו את האדמה", מציין פרופ' בן אברהם. "בישראל המצב קצת שונה. כנראה שנצטרך להשתמש בסלעי כורכר או בכלונסאות. מדברים על הפתרון הזה כמה שנים, ועם קצב גידול האוכלוסייה לא נוכל להימנע מכך".

    הצוללת האוטונומית של אוניברסיטת חיפה  (צילום: ד''ר גיל גמבש)
    הצוללת האוטונומית של אוניברסיטת חיפה (צילום: ד''ר גיל גמבש)

    פרופ' בן אברהם ופרופ' ברמן מדגישים כי כל הפיתוחים המלהיבים שיהפכו את הים למשאב חשוב בעבור האנושות, אפשריים רק על ידי הקצאת משאבים מתאימים לחקר הים. "כדי להגיע לעומק הים צריך לרדת בערך 5 קילומטרים מתחת פני המים. מדובר בפעילות שדורשת משאבים כספיים גדולים. רק כדי לסבר את האוזן - הפעלת ספינת מחקר עולה 100 אלף שקל ביום", מבהיר פרופ' בן אברהם.

     

    "על הירח הלכו 12 אנשים. לשקע מריאנה (MARIANA TRENCH) באוקיאנוס השקט, הנקודה העמוקה ביותר הידועה לנו כיום, הגיעו רק שלושה. אנחנו יודעים היום הרבה יותר על החלל מאשר על קרקעית הים התיכון. אנשים חייבים להבין שחקר הים חשוב לא פחות מחקר החלל".

     

    חקר הים. חוקרי בית הספר למדעי הים על שם צ'רני (צילום: חגי נתיב)
    המצוף המחקרי של אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת טקסס / A&M מצוף עם מכשירים המודדים מדדים שונים המאפיינים את עמודת המים כגון טמפרטורה, זרמים, מליחות וכו'. (צילום: חגי נתיב)

     

    בשיתוף ביה"ס למדעי הים ע"ש לאון צ'רני - אוניברסיטת חיפה

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים