שתף קטע נבחר

איך מפעל מתפקד מול סוללת טנקים?

איך הייתם מרגישים לו הייתם פותחים את חלון המשרד וצופים בסוללת טנקים שיורה פגזים בקצב של 6-7 בדקה? עבור 150 עובדי מפעל ישרלייזר שבקיבוץ רעים בעוטף עזה זו מציאות כמעט יומיומית. לאחרונה נכנס המפעל לתכנית TechFactory שנועד להגדיל את הפריון. מה השתנה מאז?

בשיתוף Google

 

תארו לכם עוד יום עבודה רגיל בחברה בה אתם עובדים. מוקדם בבוקר אתם יוצאים מהבית, מזדחלים בפקקים האין סופיים ולאחר שעה קלה ועצבנית משהו בכבישים אתם מגיעים למשרד ומתחילים במשימותיכם היומיות. יחד עם כוס הקפה הראשונה של הבוקר אתם פותחים את חלון המשרד לנשום אוויר צח ונרגעים לאיטכם מול סוללת טנקים שיורה פגזים בקצב של 6-7 יריות בדקה.

 

נשמע קפקאי קצת, נכון? ובכן עבור עובדי מפעל ישרלייזר שבקיבוץ רעים בעוטף עזה זו הייתה המציאות ההזויה אותה חוו באחד ממבצעי הצבא לא נגמרים, בחזית הדרומית האלימה. איך מצליחים לתפקד במציאות כזו ולקיים מפעל משגשג? כנראה שדרושים לכך אנשים ציוניים ונחושים במיוחד. "קרו מקרים אמנם שבהם המפעל השבית את הפעילות לפרק זמן קצר בהוראת הצבא, אך יחד עם זאת, זו המציאות שלנו ואנו רגילים כבר לעבוד כך. על אף המציאות הזו בה אנו צריכים לחיות ולהתחרות כלכלית במפעלים אחרים, ישרלייזר הוא מפעל משגשג ובעל יציבות פיננסית", אומר מוטי ליזרוביץ', מנהל מערכות מידע בחברה.

ישראלייזר  (צילום: יח
היה הראשון בארץ שרכש מכונת לייזר מתקדמת לייעודים שונים. ישראלייזר (צילום: יח"צ)

מפעל ישרלייזר הוקם בתחילת שנות ה80 על ידי קיבוץ רעים והוא נמצא עד היום בבעלותו. תחומי פעילותו העיקריים של המפעל הם ייצור חלקי מתכת שונים לצרכי מיגון לרכבים קרביים (כמו נגמ"שים למשל) וכן ייצור חלקים ומכלולים ממתכת וחומרים נוספים עבור חברות אזרחיות כמו למשל חלקי טרקטורים עבור חברת ג'ון דיר. כ-60 אחוז מנתח פעילות החברה מופנה לתעשיות ביטחוניות כמו משרד הביטחון, רפאל והתעשייה האווירית ו-40 אחוז הנותרים עבור חברות במגזר האזרחי.

 

"את פרסומו הגדול קנה המפעל עוד בימי הקמתו לאור העובדה כי הוא היה הראשון בארץ לרכוש מכונת לייזר מתקדמת לייעודים שונים, בעיקר לחיתוך מתכת" מספר ליזרוביץ. "ממכונה אחת גדלנו לשש מכונות לייזר כיום ובנוסף יש לנו מחלקת חיתוך במים, מחלקת הרכבות, עיבוד שבבי, מכונות כיפוף, ריתוך ועיבוד משלים. ביכולתנו לתת ללקוחותינו פתרונות עד לרמה של TURN KEY."

 

כמה עובדים יש במפעל?

"כ -150 עובדים, ביניהם גם אנשים עם מוגבלויות, שמגיעים מאזור הדרום והמרכז, מעט מהם מהקיבוץ עצמו. רוב העובדים הם תושבי הסביבה - שדרות, אופקים, באר שבע, אשקלון ועוד".

 

אתם חשים בקושי בגיוס עובדי ייצור כיום לעומת שנות העבר?

"בהחלט. אנחנו חשים בהזדקנות או ההתבגרות של דור העובדים הוותיקים והדבר מהווה אתגר מבחינתנו. אם בכל התעשייה נהיה קשה למצוא עובדי ייצור אז אצלנו אפשר להוסיף לזה גם את המיקום הבטחוני המאתגר, את העובדה שתחנת האוטובוס הקרובה ביותר אלינו נמצאת במרחק של 10 ק"מ מהמפעל, ואת הרצון שלנו בגיוס עובדים בעלי יכולות מקצועיות מוכחות בתחומי הריתוך, הכיפוף וכיו"ב. כל הדברים האלו מצמצמים לנו מאוד את כח האדם הפוטנציאלי שיכול לעבוד במפעל. זהו אתגר שאנו מתכוונים ששמנו לעצמנו להתמודד איתו בתקופה הקרובה".

כוונות צה
הנוף מחלון המשרד. גבול עזה(צילום: בראל אפרים)

על אף האתגרים בהם הוא צריך לעמוד, במפעל לא קופאים על השמרים ומפתחים יכולות המאפשרות לו להישאר תחרותי ומתקדם בענף. זה גם מה שהוביל את ישרלייזר לקחת חלק במהלך 2018 בתוכנית TechFactory מיוזמת Google והתאחדות התעשיינים שנולדה במטרה להגדיל את הפריון של מפעלי תעשייה בישראל בעזרת שימוש בנתונים, חדשנות וכלים טכנולוגיים. עד סוף השנה הנוכחית צפויים לקחת חלק בתוכנית כ-50 מפעלים המתווספים ל-10 מפעלים שעברו אותה כפיילוט בשנת 2018. במסגרת התוכנית מוצמד לכל מפעל מנטור מומחה מהתעשייה המלווה את ההנהלה בצרכים אותם היא מעלה ובנוסף עובדים נבחרים מהחברה יוצאים להכשרות מקצועיות בתחומים של ניתוח נתונים, שיווק וניהול ההון האנושי.

 

"לתוכנית הגענו די במקרה", מספר ליזרוביץ, "שמענו על תוכנית בשם תעשייה 4.0 של משרד הכלכלה והבענו התעניינות. במהלך שיחה עם נציג המשרד הוא סיפר לנו על תוכנית חדשה בשם TechFactory וביקשנו להירשם אליה. למזלנו הצלחנו להיכנס כבר למחזור הראשון של התוכנית וכמנתח מערכות המידע בחברה נשלחתי לקורס של ניתוח נתונים. הקורס התקיים במשך שלושה חודשים והוא היווה עבורי מקפצה מאוד גדולה בעבודה השוטפת. באמצעות הקורס למדתי על כלים חדשים ומתקדמים שנתנו לי את היכולת להנגיש בצורה ויזואלית את המידע הקריטי של הארגון למנהלים ובהמשך גם לעובדי רצפת הייצור".

ישראלייזר  (צילום: יח
כ-60 אחוז מנתח פעילות החברה מופנה לתעשיות ביטחוניות. ישראלייזר (צילום: יח"צ)

מה היה המצב קודם לכן?

"האתגר המרכזי של המפעל היה ריבוי המידע והנגשתו לעובדים בזמן אמת ולא בדיעבד. חוסר הנגישות לעובדים גרם לדיווחים שגויים שהשפיעו על אופן בו הם מתמחרים את המוצרים. אם ניקח כדוגמא את נתוני המכירות הרי שאם בעבר היינו משתמשים בטבלאות אקסל לצורך בחינת תוכנית המכירות לעומת המכירות בפועל, עבודה שהייתה לוקחת מספר ימים, הרי שכיום בתוך מספר דקות יש לי את הנתונים האלו מול העיניים בזמן אמת. כבר כיום אני מוציא מדי יום דו"ח נתונים לכל החברה שעל פיו אפשר לקבל החלטות מושכלות ונבונות יותר. לשמחתי אני מרגיש שאנחנו מקצרים תהליכים וזה גורם לאנשים להפסיק לבזבז את הזמן על הדברים הפחות חשובים ולכן התפוקה עולה".

 

מה השלב הבא מבחינתך?

"השלב הבא והמאתגר יותר הוא תמחור בפועל כדאי לבדוק מה אחוז הרווח שלנו מעבודה מסוימת. לצורך הניתוח היינו מעסיקים בעבר אדם במשרה מלאה שתפקידו היה לאסוף את כל עלויות הידיים העובדות, לצרפם עם מחיר חומר הגלם ולסכם הכל לצורך תמחור יחידה אחת של פריט. כעת אני עובד על פיתוח של כלים שיעשו את זה דרך המחשב בתוך מספר דקות".

 

אתה ממליץ למפעלים תעשייה כמוכם להשתתף בתוכנית?

"אני מאוד ממליץ על זה. לחברת ישרלייזר התוכנית הועילה מאוד. כשהנתונים נמצאים אצלך מול העיניים בצורה נגישה אתה מגלה בצורה מעמיקה המון דברים שלא ידעת. כך למשל אפשר לזהות בבהירות רבה מוקדי אי איכות כלומר כשלים שהתגלו ברצפת הייצור, אצל ספקי המשנה ובמוצרים שקיבלו הלקוחות ולנסות לטפל בגורמים המרכזיים לכשלים האלו. היכולת הזו מאפשרת לנו להתייעל, להשתפר, להעלות את התפוקה ולהגדיל בסופו של יום את הרווחיות".

 

בשיתוף Google

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים