רשת ביטחון
מהגדלת מספר הפקחים ועד דרישה לתכנון והערכת סיכונים מוקדמים. מרשתות הגנה ועד ביגוד, אבזור ושילוט מתאימים. מפיגומים בתקן בינלאומי ועד מעבר לבנייה מודולרית. עופר פטרסבורג מפרט מה נדרש לעשות כדי למנוע את תאונת העבודה הבאה
ישראל הופכת למדינה המובילה במערב במספר הפועלים ההרוגים. שיעור הנפגעים הגבוה באירופה הוא כאן. אם בבריטניה על כל 100 אלף מועסקים באתרי הבנייה נהרגים 1.7 עובדים, הרי שבישראל המספר עומד על 12.6 בממוצע. הסיכוי שפועל פלסטיני או סיני ייפול הוא השכיח ביותר, כי למי ממש אכפת.
ממשלת בריטניה נחשבת למובילה במלחמה בתאונות בנייה, ומספר ההרוגים בה הוא מהנמוכים במדינות ה־OECD. שרת השיכון הבריטית אסתר לואיס מקווי הודיעה לאחרונה כי הבנייה המודולרית היא הפתרון למשבר הדיור בממלכה ומקור לאלפי מקומות תעסוקה. על פי נתוני ממשלת בריטניה, בין השנים 2018-2017 עמד מספר ההרוגים על פחות משניים לכל 100 אלף איש. לשם ההשוואה, בישראל עומד שיעור ההרוגים לכל 100 אלף על 12.6 עובדים.
לאחר התאונה המחרידה שהתרחשה במאי האחרון, שבה נהרגו ארבעה עובדים בעת פירוק מנוף באתר בנייה ביבנה, השביתה התאחדות הקבלנים את העבודה באתרים לחצי יום. קשה להאמין, אבל למרות הדימום באתרי הבנייה, רק לאחרונה מונה מנהל חדש למינהל הבטיחות, הרגולטור היחיד בישראל האמון על תחום הבטיחות בעבודה.
הקשר הישיר למספר הנפגעים אינו עומד ביחס למספר חברות הביצוע, שרק הולך ומצטמצם: בישראל יש כיום 5,500 קבלנים, כשבתחילת 2011 עמד מספרם על כ־7,100 – ירידה של 20%. הסיבה – קבלנות הביצוע זה ענף עם שולי רווח קטנים מאוד ביחס לסיכון ולמורכבות הנדרשים. לכן רבות מהחברות הקבלניות מגיעות לקריסה ולפשיטת רגל.
די להתבונן בנתונים החצי שנתיים: מינהל הבטיחות הטיל 850 צווי בטיחות באתרי בנייה. 150 חברות קבלניות צברו שני צווי בטיחות ויותר בשל ליקויים. ה"מלשינון" הקרוי "הקו לחיים", שפתח המוסד לבטיחות ולגהות, הניב מעל 95,700 כניסות לאתר מיום הפעלתו בתחילת השנה, ועד כה דווחו 493 ליקויים באתרי בנייה, שטופלו בשיתוף עם מינהל הבטיחות במשרד העבודה.
האם מדובר בגזירת גורל? ממש לא. בעולם התאונות נמנעות בזכות טיפול נכון ואי הפקרת האתרים בידי הממשל, הקבלנים או העובדים. רשם הקבלנים במשרד הבינוי והשיכון, לדוגמה, נמנע שנים ארוכות מהפעלת סמכויותיו על פי חוק, ולא נקט הליכי משמעת נגד קבלנים שבאתריהם נהרגו ונפצעו עובדים. רק השנה השתמש הרשם לראשונה בסמכותו זו, הזמין חברות קבלניות לישיבות שימוע ושלל רישיונותיהם של שני קבלנים. אולם פעולות אלו קלושות לאור ההפקרות הגואה בתחום.
הבעיה חמורה שבעתיים אצל קבלני השיפוצים, שלאחרונה החלו בהכשרות למניעת תאונות. בסקר השנתי שערכה התאחדות קבלני השיפוצים לאחרונה בקרב מאות מחברי הארגון, כחלק מהסדרת הענף, עולה כי אחד מכל עשרה קבלני שיפוצים חווה תאונת עבודה שאירעה לו עצמו (9%) או לעובדיו (1%). 8% נוספים מקרב הנשאלים אמרו, כי קבלן שיפוצים בסביבתם הקרובה נפגע בתאונת עבודה. הסיבות העיקריות לתאונות שעליהן העידו בסקר, הן פגיעה מכלי עבודה או חומר עבודה (59% מהמקרים), 35% נוספים נפגעו מנפילה מגובה ו־6% נוספים נפגעו כתוצאה מהתחשמלות.
מה שטוב לאירופה
די בטיסה לאחת ממדינות אירופה כדי להבחין בהבדלים. יצאנו לבחון אותם בספרד, בריטניה, גרמניה ומקומות נוספים:
גידור ובקרת כניסה בכל אתר בנייה גדול - אבסורד העל - בניגוד לרוב מדינות המערב ובחלק לא מבוטל מהמזרח, במדינת ישראל אין חובה בחוק לגדר אתר בנייה. גידור אתרים מבוצע ביוזמת הקבלן וכאשר יש דרישה של הרשות המקומית. מספר האתרים עם קרוסלה וכרטיס זיהוי מגנטי קיים, אך שואף לאפס.
רשתות מגן למניעת נפילות - בחלק ממדינות אירופה, בסין וארצות הברית הפך השימוש ברשתות אבטחה מנפילה בגובה לסטנדרט. רשתות אלו משמשות כאשר אין פיגום או אמצעי אחר. במקום שבו יש פיגומים, אין רשת למניעת נפילת אדם מגובה. במקומות שבהם עובדים עם פיגומים, מתקינים רשת מקיפה כהגנה מפני אבק וחפצים קטנים, כגון פטיש או אגרגטים וחומרי בנייה. הדבר קיים רק במקומות שבהם יש סכנה לעוברי אורח ואינו קיים בשכונות חדשות לפני איכלוס, למשל. מה שמגן מפני נפילה הוא המעקה של הפיגום.
בסין יש חוק החל על אזורים עירוניים, שמחייב רשת הגנה מפני חומרי בנייה על גבי הפיגום. כמובן, אפשר להשתמש ברשתות הגנה מפני נפילה כחלופה לפיגום, כמו במגדלים שבהם עובדים עם מעלית (תבנית מטפסת) ומתחתיה רשת "חצאית" רחבה. "התקנת הרשת מייקרת את עלות הביצוע במגדלים של 40 קומות בכ־300,000–400,000 שקל, אך עשויה להציל חיי אדם", אומר ברוך חדד, מנכ"ל ובעלים משותף בחברת עומר הנדסה ובנייה, שכבר התקינה מספר רשתות כאלה.
תקן פיגומים אירופיים - באירופה חלים תקנים אחידים ומחמירים בכל הקשור לעבודה על הפיגומים. בתקן האירופי נקבע עובי הברזל, נקבע כי יש להשתמש בברזל עם פרזול מיוחד שאינו מחליד, כל פיגום מורכב בצורה מודולרית ומתאים אך ורק לאותו סוג הפיגום, כך שלא ניתן להתקין פיגומים מחלקים שלא תואמים את אותו סוג.
ערים ומדינות מסוימות באירופה אף מגדילות ומוסיפות נהלים מחמירים, כמו עיטוף העמודים של הפיגום בספוג כדי למנוע פגיעה בהולכי רגל, אחרים מוסיפים רשתות למניעה של אבק ולכלוך וגם לתמיכה ולהגנה מפני נפילה. כל חברה המייצרת פיגומים היא בעלת פטנט רשום, ולא ניתן לשלב בין פיגומים של יצרנים שונים. "מ־27.7.20 ייכנסו לתוקף בישראל התקנות האירופיות לפיגומים המותקנים בגובה של שמונה מטר ועד 30 מטר. אני מקווה, שמהלך זה יצמצם את תאונות העבודה", אומר ערן סיב, יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים ויבואן של פיגומים עם תו תקן אירופי.
בדיקת עגורנים - מאות עגורנים שאינם תקינים פעילים ברחבי הארץ. בעקבות האסון ביבנה השנה, שבו נהרגו ארבעה, התברר שלא צריך אפילו רישיון לשמש מרכיב עגורנים. כיום מספר הבודקים המוסמכים שאמונים על בדיקות בטיחות של עגורנים עומד בקושי על עשרה בכל הארץ, בזמן שבאתרי הבנייה מופעלים כ־1,600 עגורנים. מיותר לציין, כי בכל רחבי העולם בטיחות העגורן במקום הראשון וזאת לצד תחום פרוץ נוסף - משאבות הבטון. לדברי יו"ר ועד המנופאים דן ורשבסקי: "התחזוקה של המנופים בישראל לעומת העולם זה פשע".
דרישה לתכנון והערכת סיכונים לפני ביצוע כל משימת עבודה (PPP) - מדובר בדרישה שמוטלת ברוב ארצות המערב על הגורם המבצע. על פי החוק הזה, לפני סיום העבודה יש לבצע תכנון באמצעות טופס ייעודי, ועל ידי כך מבצע העבודה מבטיח, לפחות כלפי עצמו, שהוא מבין את הסכנות ויודע כיצד לתרגם את ההרשאה לביצוע בשטח.
קיום שיחות בטיחות בתחילת כל יום עבודה בכל קבוצות העבודה - נהלים וחקיקה מעגנים את החובה, כי בתחילת יום עבודה כל ראש צוות מדבר עם אנשיו על העבודה המתוכננת, בדגש על סוגיות הבטיחות. בישראל פסחו בעניין הזה על קבלני משנה, וכאלה יש רבים באתרי הבנייה.
נוהל עובד המבצע עבודה לבד (lone worker) - אחת מהבעיות המרכזיות בענף הבנייה הישראלי היא מחסור תמידי בעובדים בתחומים מסוימים ובעיקר בעבודות המסוכנות – עבודות הכפיים. ברוב ארצות המערב אין מחסור כזה ושם אסור לעובד לעבוד לבד כמעט בשום נקודה בזמן, כדי שתמיד יהיה מי שיזעיק עזרה במקרה של תאונה.
נוהלי אחסון, שינוע וסילוק חומרים מסוכנים באתרי בנייה - בעולם ישנן תכניות שונות שנקראות Hazcom, שבהן יש התייחסות לאחסון, שינוע וסילוק חומרים מסוכנים באתרי בנייה כדי למנוע פגיעה באיכות הסביבה. תוכניות אלה צריכות לעבור בחינה ואישור, לפני שמבצעים כל עבודה שמערבת חומרים שהוגדרו מראש על ידי השלטונות כמסוכנים. בישראל קיימת חובת עמידה ברגולציה מחמירה בתחום החומרים המסוכנים בתעשייה, אולם בענף הבנייה יש צורך לעשות בהם סדר.
דרישה להפעלה דו־ידנית בעבודה מבמות הרמה (מנופים לצרכים ייחודיים) - בניגוד למערב אירופה ולארצות הברית, בישראל לא קיימת דרישה להפעלה דו־ידנית, שלפיה, אם העובד יילכד בין הבמה שעולה לתקרה או לצמרת, הוא יוכל לשחרר את עצמו עם אחת משתי הידיים, ואז המערכת תיעצר ויימנע אסון.
דרישה להצבת צופי אש בעבודות חמות - בכל ארצות המערב בעבודות שבהן מעורבת אש יש להציב עובד נוסף, שלא עושה דבר מלבד תצפית על הצוות שעובד. אם הוא מזהה סכנה, הוא מתערב. תפקידם של צופי אש הוא לראות שכל התנאים שכלולים בהרשאת עבודה עם אש מתקיימים, והם צריכים לשהות במקום חצי שעה אחרי שהעבודה הסתיימה כדי לוודא שלא יעופו במקום גיצים שיגרמו לדליקה. ישנן עבודות נוספות שדורשות צופים מלבד עבודות חמות. בישראל הנושא הזה בחיתוליו.
דרישה לשימוש בשלטי בטיחות אוניברסליים - כמו השימוש בתמרורים בינלאומיים, כאשר לכל צבע - משמעות ידועה לכל.
הפתרון: טכנולוגי
"תאונות עבודה גובות את חייהם של כשלושה עובדים בישראל מדי חודש, מרביתם מענף הבנייה", אומר מנכ"ל קבוצת אלמוג, יקי אמסלם. "המציאות הזאת חייבת להשתנות. תוכנית העבודה של משרד העבודה לשנת 2019 העמידה יעד שמרני של ירידה של 10% במספר ההרוגים. נכון לעכשיו המגמה אינה תואמת תוכנית זו ונראה כי ענף הבנייה לא יעמוד בה".
מילה טובה דווקא על הקבלנים שגייסו את הח"כ לשעבר אלוף (במיל׳) אייל בן ראובן כדי לחקור ולדווח על כל תאונה, במטרה להפיק לקחים. הבעיה – המשטרה אינה משתפת פעולה ואינה מספקת דוחות מקצועיים על התאונות כדי שלא יחזרו. כיום משמש בן ראובן כראש מטה הבטיחות של התאחדות בוני הארץ וההסתדרות החדשה. "בימים אלה אנחנו יוצאים בתוכנית הכשרות עובדים לבטיחות, לקידום אתרים טכנולוגיים עם מערכות בקרה ושליטה, שיאכפו כניסת העובדים לאתר על בסיס תוקף הכשרת הבטיחות שעברו", הוא אומר. "אני מוביל בענף הטמעה של תהליך תחקור, למידה והפצת ידע, למניעת תאונות חוזרות. אנחנו בהחלט לומדים מארצות שאימצו דרכי פעולה ותקנים שהביאו לשינויים משמעותיים. אנחנו מצפים שהמדינה תצטרף למאמץ, שתפקח ותבקר, שתתגמל ותתמרץ עשייה לבטיחות, בעיקר במשאבים".
אליאס טנוס, מנכ"ל קבוצת ב.ס.ט, מנסה להראות שאפשר גם אחרת: "כדי לשפר משמעותית את הנושא, נדרשת עבודה משותפת של כל הגורמים יחד, קבלנים ורגולטורים. יש להשקיע בחינוך, שיפור האמצעים הטכנולוגיים והגברת הפיקוח והאכיפה. כחברה עם מספר רב של אתרי בנייה, תחום הבטיחות אצלנו לא מוגבל תקציבית. אנחנו מקפידים להתמיד בנושא הדרכות והכשרות על־פי תוכנית שנתית, עובדים על־פי תקני בטיחות ונוהלים מחמירים, שנכתבו בהתאם לדרישות תקן הבטיחות ISO 18001. אנחנו עורכים ביקורי פתע ומבדקים באתרי הבנייה. אין קבלן משנה שייכנס לעבודה באחד מאתרינו ללא תוכנית בטיחות וסקר סיכונים על מנת לאתר ולמנוע מפגעים בעבודה".
הפתרון האמיתי הוא טכנולוגי. אחת הדרכים להעלות את רף הבטיחות תוך שמירה על הסביבה באתר הבנייה גם יחד היא באמצעות בנייה מודולרית. שיטת בנייה זו הולכת ותופסת תאוצה וניתן לראות עלייה גדולה במספר הפרויקטים שמבוצעים על ידי בנייה מודולרית בכל רחבי הארץ. לבנייה כזו יתרונות רבים, היא מאפשרת בנייה ברמה הגבוהה ביותר ובאיכות גמר מעולה. התהליכים של בנייה מודולרית הם מעין תהליכי "ייצור" מבנים בתנאי מפעל, תחת פיקוח, תוך חיסכון בעלויות ומניעת תופעות של זיהום סביבתי באתר.
"הפרויקטים מתבצעים החל בשלבי התכנון, המשך בביצוע עבודות פיתוח, בניית המבנה, העמדה באתר, חיבור לתשתיות ועד לקבלת המפתח. המפרט הטכני של מבני השיטה מותאם על פי אפיון המבנה לגופו, והמבנה עומד בכל התקנים האירופיים, הישראליים והבינלאומיים כאחד", אומר טרי ניומן, מנכ"ל חברת ישראמרין לבנייה מודולרית.
גם מגדלים בעולם קמים בשיטה מודולרית. בסין הקימו מגדל כזה בן 59 קומות בתוך שבועיים. גם בקנדה פיתחו בשיטת הלגו אפשרות להקמת מגדלים בני עשר קומות ומעלה. "היום בשיטת הלגו וללא שום סכנות אני יכול לבנות מגדל בן שמונה קומות בפחות משנה עם עשרה חיילים משוחררים", אומר דורון ערוסי, מנכ"ל אקו בילד, שלוחה של קונצרן נדורה הקנדי, שאחראי בין השאר על הבונקרים של המארינס בעיראק והבסיסים הצבאיים בארצות הברית.
"בישראל הייתה התקדמות, מאז נחתם הסכם בין משרד העבודה לקבלנים ולהסתדרות לפני כשנה על סעיפים רבים להגברת הבטיחות בבניין", אומר יצחק מויאל, יו"ר הסתדרות פועלי הבניין, "אולם רובם אינם מיושמים בפועל. אני קורא לממשלה לפעול בהקדם ליישומם".
לפנייה לכתב/ת 
