שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    "הדרך שלי להורות משותפת"

    גילת מור בחרה בהורות משותפת, כשהחליטה שהיא רוצה להיות אמא. רק אחרי שנולדו התאומים, היא הבינה כמה דברים לא ידעה, ולכן גם לא חשבה לשאול לפני התהליך. "הכנה טובה וניהול נכון של השותפות יכולים לעשות את ההבדל בין דרך חתחתים לסיפור הצלחה", היא אומרת

    בהורות משותפת, אנחנו הורים מתוקף הסכם. ביזנס. רק שהבעיה הכי גדולה היא שאת ההסכם אנחנו בונים הרבה לפני שהפכנו להורים. הרבה לפני שהבנו מה באמת חשוב לנו בגידול הילדים, ובוודאי לפני שהכרנו לעומק את השותפ/ה שלנו להורות.

     

    אתחיל מהסוף - אני גילת, אמא מאושרת בהורות משותפת לתאומים (בן ובת) אהובים עד אין קץ בני חמש וחצי, ונשואה לגבר נפלא, גרוש+2, שהכרתי בתקופת ההיריון. ועכשיו מהתחלה - לפני כשבע שנים, אחרי שנים של מרדף אחר קריירה מקצועית ועוד קריירה מפוארת בדייטים כושלים, הבנתי שאם אני רוצה להיות אמא, וזה חייב להיות עכשיו.

     

    דברים שכדאי לשים לב לפני חתימת ההסכם:

     

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    עשיתי בדיקת מלאי - זוגיות אין, וגם הזמן היה משאב מוגבל. הייתי צריכה לקבל החלטה - להמשיך לחפש את ה"אחד" או לפנות לאלטרנטיבות. האלטרנטיבות שעמדו בפניי היו הורות יחידנית או הורות משותפת. ידעתי שהורות יחידנית היא תובענית מאוד ולו מההיבט הטכני-משאבי - זמן וכסף. בשניהם הייתי קצרה.

     

    חשבתי גם (וואו, כמה שטעיתי אבל מי יכול היה לדעת) שארצה להמשיך באורח חיי הפעלתני והמלא בקריירה, תחביבים וחברים, ושיתאים לי לחלוק ב"נטל" עם שותף. הרי אף פעם לא הייתי אמא לפני כן, ולא היה לי מושג אילו רגשות עזים ומדהימים האימהות תעורר בי, ועד כמה סדרי העדיפויות שלי בחיים ישתנו. כל אלה הביאו אותי לבחור במסלול של הורות משותפת.

     

    קראו עוד:

    ערב דייטים למציאת בן זוג להורות משותפת

    איך מפצחים את השילוב של הורות וקריירה?

    איך תיראה משפחה בעשור הבא? לא כמו שחשבתם

     

    מסתבר שהיו גם הרבה דברים אחרים שלא ידעתי, ואפילו לא הבנתי שאני לא יודעת, ולכן גם לא ידעתי לשאול. כולם עושים הכנה לקראת ההורות המשותפת: מתייעצים עם מכרים ש"עשו את זה" ועם עורכי דין שמנסחים הסכמים. הבעיה היא שלפני ההורות אנחנו יודעים לעשות את זה כשאנחנו מסתכלים רק מתחת לפנס ומפרספקטיבה של רווקים. זה קצת כמו לשחק "פרה עיוורת", ואם לא ממש עיוורת אז בוודאי כזו שמסתכלת על החיים דרך חריץ צר.

     

    עגלה (צילום: shutterstock)
    הרבה יותר מבחירת דגם של העגלה(צילום: shutterstock)

    תבינו, ההורות לא משנה רק את כמות הזמן הפנוי שיש לנו לעשות יוגה או את תזרים המזומנים שיילך מעכשיו על חיתולים. ההורות משנה גם אותנו. צריך גם לקחת בחשבון שעצם ההתרגשות המלווה את התהליך והרצון שלנו שהוא יצליח, יכולים לפגוע בשיקול הדעת שלנו ולטשטש את יכולת החשיבה הביקורתית. כל אלה מקשים עלינו בבחירת שותפ/ה מתאים/ה למסע ובעריכת הסכם הורות שישרת את הצרכים האמיתיים שלנו ושל הילד בהווה ובעתיד.

     

    כמה דברים שכנראה לא נחשוב עליהם לפני: מה עושים כש...

    • אמא מתעקשת לחסן את הילד בכל החיסונים ואילו אבא מתנגד?

     

    • אבא מאמין בלתת לילד מקסימום עצמאות - למשל שיילך לבית ספר לבד בכיתה א' - ואמא חושבת שזה מסוכן, על גבול ההזנחה?

     

    • אמא נמנעת מוויכוחים בכל מחיר (אומרת "כן" על כל דבר אבל בפועל לא מקיימת כי היא לא באמת התכוונה לכך), בעוד אבא חייב לדייק כל דבר ודורש תיאום ציפיות בכל נושא?

     

    • אבא חושב שמשקאות ממותקים הם רעל ואילו אצל אמא שותים מיץ ענבים חופשי?

     

    • אצל אבא חייבים להיות במיטה בשבע וחצי בערב, אחרי צחצוח שיניים וקריאה של לפחות חמישה עמודים בספר ואצל אמא רואים טלוויזיה עד שמתעייפים?

     

    • אבא מרוויח 20 אלף שקלים נטו, נוסע באוטו חדש וגדול ולוקח את הילדים לחו"ל פעמיים בשנה, ואילו אמא מרוויחה 6,000 שקלים ונוסעת באוטובוסים?

     

    גם אצל אמא מצחצחים בערב? (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    גם אצל אמא מצחצחים בערב?(צילום: shutterstock)

    יש כמה וכמה וריאציות למשפחות של הורות משותפת: להט"בים, אמא אחת ואבא אחד/זוג אמהות ואבא/ זוג אבות ואמא, ולכולם כמה מאפיינים משותפים:

    - הילדים חולקים שני בתים.

    - הילדים מעולם לא חיו בבית אחד עם אמא ואבא ביחד.

    - מערכות היחסים בין הוריהם אינן ואף פעם לא היו זוגיות.

     

    אז כן, ילדים לומדים ממש מהר שבכל בית יש חוקים אחרים והרגלים שונים. זה כשלעצמו לא ישפיע על התפתחותם הרגשית המיטבית, כל עוד הפער בין הבתים לא משקף תפיסות עולם מנוגדות הגוררות מתחים וקשיים המשפיעים על כולם.

     

    לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

     

    השותפ/ה העתידי/ת אינו בן/בת זוג שלנו. אנחנו לא צריכים להתאהב בו/ה ובטח לא להסכים על כל דבר. אנחנו כן צריכים לדעת לנהל יחד, בשיתוף פעולה, את המקומות בהם אנחנו לא מסכימים, לטובת רווחתם הנפשית של ילדינו.

     

    מערכת היחסים בין השותפים היא מהחשובות שיהיו לנו בחיים. אומנם לא נחלוק איתם זוגיות אבל נחלוק ילדים. ילדים שרובנו מגיעים אליהם בגיל לא צעיר, ילדים שחיכינו להם הרבה זמן, ובחרנו בדרך של הורות משותפת אחרי הרבה מחשבה

     

    זו דרך שלטעמי יש לה יתרונות רבים. בין השאר, ילד שזוכה לשני הורים אוהבים ומטפלים ושיודע מיהם, והם נהנים מנוחות לוגיסטית וכלכלית ויכולים להמשיך במימוש והגשמה עצמית.

     

    יחד עם זאת, חשוב להיכנס למסע הזה בעיניים פקוחות. הבינו שלצד היתרונות הרבים יש גם אתגרים ומורכבויות שחשוב להתוודע אליהם מראש. הכנה טובה לקראת ההורות וניהול נכון של השותפות ההורית יכולים לעשות את ההבדל בין דרך חתחתים לסיפור הצלחה.

     

    הכותבת היא מדריכת הורים , אמא בהורות משותפת ואמא משלבת

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: מירב פלברג
    גילת מור: "חשוב להיכנס למסע הזה בעיניים פקוחות"
    צילום: מירב פלברג
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים