מלאכתו של גנץ קשה והאתגרים העומדים בפניו הם רבים – בנימין נתניהו מיהר לחשק אותו עם "בלוק" ה- 55 (ימין-חרדים), קרי ה"שותפים הטבעיים" של נתניהו שחתמו שהוא מועמדם היחיד לראשות הממשלה. עוד במסגרת ההסכם התחייבו שלא יכנסו לקואליציה שהוא, בנימין נתניהו, לא עומד בראשה.

האתגרים מגיעים גם מכיוונו של אביגדור ליברמן אשר מבקש לכונן ממשלה המורכבת מכחול-לבן, הליכוד וישראל ביתנו, בלי הרשימה המשותפת מחד וללא המפלגות החרדיות והמשיחיות מאידך, וכמובן הבטחת הבחירות כי כחול-לבן לא ישבו עם נתניהו כראש ממשלה עד שתוכח חפותו.

מרגע שגנץ קיבל את המנדט, עומדים לרשותו 28 ימים להרכבת ממשלה, בהתאם לחוק. ככל הנראה, לפי התכנון בכחול לבן, נציגי המפלגה יזמינו תחילה לשיחות משא ומתן את הליכוד, ומיד אחר כך ישראל ביתנו ואת העבודה-גשר. בהמשך ישוחחו גם עם נציגי יתר המפלגות בכנסת. על-פי מקורבי גנץ "הוא יזמין את כולם וידבר עם כולם, גם את המפלגות שלא ישבו איתנו בממשלה, כולל, כמובן, המפלגות הערביות".

בפני גנץ עומדות כעת שתי אפשרויות – ממשלה רחבה וממשלה צרה.

גנץ עצמו נוטה לשאוף לממשלה רחבה ואולם בתנאים הנוכחיים והקשיים אשר מערים עליו בנימין נתניהו, נראה כי יתקשה להקים ממשלה שכזו.

האם יצליח גנץ לכונן ממשלה צרה? ובכן, לקואליציה שכזו יש שני תרחישים אשר בשניהם הרשימה המשותפת תומכת מבחוץ בממשלה. השאלה הגדולה היא, האם ליברמן יהיה מוכן להצטרף לקואליציה אשר נשענת על קולות הרשימה המשותפת.

בכל מקרה, ולמרות שגנץ נוטה לנסות ולכונן ממשלה רחבה, יתכן והממשלה הצרה תהיה ברירת המחדל שלו. השאלה הנשאלת היא, האם יצליח להשיג את הרוב המיוחל של 61 המנדטים שיתמכו בהצבעה על ממשלת מיעוט.

בני גנץ בקבלת המנדט מהנשיא.(צילום: EPA)

בנימין נתניהו מצדו, כבר הודיע כי יעשה הכל בכדי לקעקע כל ניסיון לכונן ממשלה צרה (למרות שהמציאות מוכיחה כי לא היתה לו כל בעיה לעמוד בראשות ממשלה שכזו, ויותר מפעם אחת) וכדי לכונן "ממשלת אחדות לאומית רחבה".

נתניהו מתכנן להמשיך את מסע הדה-לגיטימציה לרשימה המשותפת ואת הלגיטימיות של חבריה. נתניהו, אשר רוצה לכונן קואליציה רחבה בה יהיה רוב למפלגות "הבלוק", מתכנן לפעול דרך לחץ ציבורי על השחקנים הפוליטיים, בעיקר על אביגדור ליברמן.

אם יצליח גנץ לכונן ממשלה צרה, התרחיש שיודח אינו ממשי, שכן במצב החוקי כיום, אי-אמון חייב להיות קונסטרוקטיבי, קרי אי-אמון המלווה בהצבעה עבור ממשלה חדשה (רוב של 61 מנדטים).

את הממשלה החדשה ניתן יהיה להפיל רק על-ידי פיזור הכנסת או הפלת הממשלה דרך אי-העברת התקציב. שני התרחישים נראים לא ריאליים כרגע, מאחר וגם כיום לא מצליח נתניהו להשיג רוב, ולחברי הכנסת אין אינטרס אמיתי לפזר את עצמם שוב.

גנץ יוכל להתחיל את כהונתו ועם הזמן להרחיב את הקואליציה, ברגע שישתנו התנאים הפוליטיים לכך – במרכזם, החלפת נתניהו, אם אכן יימשכו ההליכים המשפטיים כנגדו והאחרון יגיע לבית המשפט. במצב שכזה, קשה לראות את בכירי הליכוד מחבקים את נתניהו והמרי יהפוך לגלוי. או אז יוכל גנץ לנסות ולפתות אותם או את חלקם להצטרף אליו.

שתי הבעיות המרכזיות של גנץ הן היעדר הניסיון הפוליטי שלו ושל רוב אנשיו, כמו גם העובדה שמפלגת כחול-לבן מתנהלת ככרכרה בעלת ארבעה סוסים, כאשר כל אחד מנסה למשוך אותה לכיוון אחר.

על חוסר הנסיון יכול גנץ לחפות במינוי אנשים בעלי נסיון. אורי שני, שהיה מאנשי פורום החווה של ראש הממשלה המנוח אריאל שרון, כבר פועל מאחורי הקלעים יחד עם חבר הכנסת עופר שלח, וישנם עוד פעילים מעורבים. אולם כאן אנו נכנסים לפלונטר של למי האנשים הללו נאמנים – כזכור, כחול-לבן היא סיעה המורכבת משלוש מפלגות – חוסן לישראל, יש עתיד ותל"ם.

למרות הניסיונות לשדר מסר אחיד, גנץ, לפיד ויעלון לא רואים את הדברים עין בעין.

בעוד גנץ מוכן לשבת עם נתניהו ועם החרדים למען ישראל (כמובן), לפיד שולל את החרדים (למען ישראל ליברלית) ויעלון שולל את נתניהו (למען ישראל נקיה מוסרית). קולו של גבי אשכנזי גם נשמע, אולם הוא קרוב יותר בדעותיו אל גנץ.

צוות המשא ומתן שיגבש גנץ ושיחל את עבודתו ככל הנראה, כבר בסוף השבוע הקרוב, יהיה חייב לדעת לקרוא בין השורות את המסרים שיועברו על-ידי נציגי הסיעות השונות. לא כל חברי ה"בלוק" מונחים בכיסו של נתניהו וניתן להגיע להסכמות. אולם, כאן ישחק הניסיון ואורך הרוח של הצדדים.

כל החלטה שיקבל גנץ, כנראה תעצבן מישהו, אך גנץ חייב לנסות ולקבוע עובדות בשטח. קדנציה שתתחיל עם קרטועים, תסתיים ככל הנראה בהתרסקות. בנושא הזה הוא יכול להתייעץ עם אהוד ברק, שנבחר כהבטחה גדולה וסיים בהתרסקות.

עכשיו, כשסיבוב חדש מתחיל במשחק הפוקר הפוליטי הישראלי, כדאי לבני גנץ הטירון (הפוליטי) ללמוד לקחים מהשליפות המהירות של ברק ולתת לאחרים לעשות את העבודה בשבילו, על-מנת שלא ישרוף את עצמו מהר.

נמשיך לעדכן.