שתף קטע נבחר

"הייתה גיבורה": מרסל ניניו הובאה למנוחות

מאות ליוו את המרגלת מפרשת "העסק הביש" למנוחת עולמים בקיבוץ עינת. ראש המוסד יוסי כהן ספד: "הוכיחה את גבורתה פעם אחר פעם בכלא המצרי"

יותר מ-200 בני אדם ליוו אתמול (ו') למנוחת עולמים את מרסל ניניו, חברת חוליית הריגול בפרשת "העסק הביש" שהלכה לעולמה ביום רביעי, בבית העלמין בקיבוץ עינת שבשרון. בין המשתתפים היו גם ראש המוסד יוסי כהן ואברהם כהן, אחיו של המרגל אלי כהן.

 

חלקת הקבר של מרסל ניניו ז
"הוכיחה את גבורתה בכלא המצרי"(צילום: תומי הרפז )

"מרסל ניניו הייתה גיבורה", ספד לה כהן. "היא הייתה אמיצה. כמה מסירות וכמה אהבה היו בה לארץ ישראל". כהן הוסיף כי נוכחותו של אברהם כהן היא תזכורת לכך שלמדינה יש מחויבות להביא תמיד את השבויים ואת אלה ששילמו את המחיר היקר מכל לקבורה בישראל.

 

על "העסק הביש" אמר כהן כי נידוני קהיר הפכו לחלק מהמוסד ומרסל וחבריה משמשים השראה. "את גבורתה הוכיחה פעם אחר פעם באופן בו עמדה בעינויים בכלא המצרי, בדרך בה החזיקה מעמד במאסר שנמשך 14 שנים", אמר כהן.

מרסל ניניו (באדיבות ארכיון צה
"הייתה גיבורה". ניניו(באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)

גם תמי ארד, רעייתו של הנווט השבוי רון ארד, ספדה לניניו וסיפרה כי נכנסה לחייה לפני כשלוש שנים. "זכיתי והחמצתי. זכיתי להכיר אותך והחמצתי כי הכרתי אותך מאחור מדי", אמרה ארד. היא סיפרה שניניו הייתה "צלולה עד הרגע האחרון, שנונה, שמרת על חוש הומור בריא".

 

ניניו הייתה אחת מ"נידוני קהיר", ששוחררו בעסקת חילופי שבויים שנערכה לאחר מלחמת ששת הימים. תפיסתם של ניניו, דסה ושאר חברי החוליה, הייתה תוצאה של תקלה מבצעית שהתרחשה במצרים בשנת 1954. החוליה הורכבה מ-13 יהודים שהתגוררו במצרים וגויסו ליחידה 131 של המודיעין הישראלי.

 

חברי החוליה נעצרו והועמדו לדין בקהיר, וראשי המרגלים, משה מרזוק ושמואל עזר נידונו למוות. ניניו נשלחה ל-15 שנות מאסר, וראש המוסד באותה התקופה, מאיר עמית, פעל לשחרורה יחד עם שאר חברי החוליה. מרסל ושאר חברי הרשת שוחררו וב-12 בפברואר 1968 חזרו לישראל, וניניו קיבלה דרגת סגן אלוף מטעם חיל המודיעין.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: דוד רובינגר
מרסל ניניו
צילום: דוד רובינגר
מומלצים