לומדים ירוק: זינוק במספר הסטודנטים ללימודי סביבה
באוניברסיטה העברית, באוניברסיטת תל אביב וגם במרכז הבינתחומי מזהים זינוק במספר הסטודנטים הנרשמים ללימודים בתחום. ומה הסיבות לזינוק?
שנת הלימודים האקדמית נפתחה בתחילת השבוע ונראה כי העתיד של הסטודנטים, לפחות בתחום הלימוד שהם בוחרים, הוא ירוק מתמיד. מבדיקה עולה כי לימודי סביבה באוניברסיטאות השונות ברחבי הארץ הם תחום הולך וגדל שמושך אליו סטודנטים רבים מדי שנה.
באוניברסיטה העברית בירושלים החוג למדעי הסביבה מעניק לסטודנטים בסיס מדעי להתמודדות עם הבעיות שנוצרות במפגש של האדם עם הסביבה. מדובר בחוג הלימודים הראשון שהוקם בישראל ללימודי סביבה במסגרת אוניברסיטאית.
בשנת הלימודים הנוכחית מספר הסטודנטים לשנה א' ללימודי סביבה במסלול דו חוגי עומד על 40. מספר המועמדים היה 88. בעברית משלבים את מדעי הסביבה לרוב עם מדעי כדור הארץ או מדעי חיים, אך גם עם כימיה, פיזיקה ועוד.
בשנה שעברה עמד מספר הסטודנטים בחוג על 19 בלבד. באוניברסיטה מסבירים כי המספר הנמוך נבע ממעבר של סטודנטים לחוג מדעי כדור הארץ ואילו השנה יש חזרה לחוג למדעי הסביבה, בעקבות החשיבות הגוברת של התחום. בשנים 2017-18 עמד המספר על 24 ואילו שנה קודם לכן למדו 30 סטודנטים מדעי הסביבה.
"הסטודנטים שבאים אלינו בדרך כלל מגיעים כי אכפת להם מהסביבה", אומרת ראשת החוג ללימודי סביבה בעברית, פרופ' אפרת מורין. "האם התחום יילך וייעשה מבוקשת יותר? קשה לי לומר. עכשיו הסביבה הוא נושא מאוד חם. מדברים עליו המון. הסטודנטים יבואו אם הם יחשבו שיש מה לעשות עם זה בעתיד. זה תחום שכל הזמן רלוונטי והולך ונהיה יותר רלוונטי. אנחנו מרגישים את הנושא הסביבתי בחיי היומיום. אנחנו מלמדים את הסטודנטים להבין את הבעיות. לאו דווקא ישר לרוץ לפתור אותן".
המבנה הירוק באוניברסיטה
באוניברסיטת תל אביב פועל בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר. פרופסור קולין פרייס, ראש החוג ללימודי סביבה, אמר כי יש עליה במספר הנרשמים. "יש יותר תחרות בארץ על הסטודנטים. בתארים המתקדמים הייתה ירידה מסוימת, אבל עכשיו חוזרים לעלייה. אנחנו לא יודעים אם מדובר במצב טבעי, או שינוי במצב התעסוקה בשוק או המידע על הסביבה ומה שקורה".
בשנת 2019 יחלו את לימודי שנה א' לתואר שני 57 סטודנטים באוניברסיטת תל אביב בתחום מדעי הסביבה. ב- 2018 היו 45 סטודנטים ואילו ב-2017 היו 51.
ומה עם עבודה? "הסטודנטים שלמדו לתארים מתקדמים ורצו לעבוד בתחום- עובדים בו". אומר פרופ' מידד קיסינג'ר, חבר המחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי ויו"ר קמפוס ירוק באוניברסיטת בן גוריון. "זה יכול להיות עבודה בגופים ציבוריים - המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים, רשויות מקומיות בתחום או מספר סטודנטים שעבדו ועובדים בחברות ייעוץ פרטיות שעוסקות בנושאי סביבה. כיום יש יותר אפשרויות".
"רואים את ההשפעות של שינוי האקלים"
"נושאי הסביבה מקבלים תשומת לב ציבורית ופוליטית נרחבת. כיום רואים את ההשפעות המוחשיות של שינויי האקלים", אומר פרופ' יואב יאיר, דיקן בית הספר לקיימות במרכז הבינתחומי הרצליה. מספר הסטודנטים שהחלו ללמוד בשנה א' לתואר ראשון בקיימות (עם ממשל או קיימות עם כלכלה) במרכז הבינתחומי הרצליה עמד השנה על 122. בשנת הלימודים הקודמת עמד המספר על 99 ובשנת 2015 על 56 בלבד. כלומר תוך כמה שנים זינק מספר הסטודנטים ביותר מפי 2.
"יש עליה מובהקת בארבע השנים האחרונות במספר הסטודנטים בבית הספר לקיימות", קובע פרופ' יאיר. "השנה אנחנו עם יותר מ-120 סטודנטים. זה מספר עצום עבורנו. בבית הספר עצמו יש כיום 310 סטודנטים. זו מגמה מעודדת. בשנה האחרונה קיימות הפכה להיות למשהו שמדברים עליו הרבה יותר. סטודנטים מודעים לזה. לשם העולם הולך ועל זה העולם מדבר. כיום, חברות עסקיות ובתי השקעות, בנקים וקרנות הון סיכון מזהות הזדמנויות עסקיות עצומות. פשוט כי מישהו צריך לפתור את הבעיות האלה. וגם ישראל לא טומנת את ידה בצלחת".
בבינתחומי הסטודנטים לומדים בין היתר על החקיקה המקומית בנושא הסביבה, של הרגולציה הבינלאומית של נושאי אנרגיה, מים, מזון, תחבורה, ערים חכמות, אנרגיות מתחדשות ושינויי אקלים. "ככל שיהיו יותר אנשים שיבינו מה ההשלכות של הפעולות שאנחנו עושים ביום-יום שלנו - משימוש בשקיות פלסטיק ועד שימוש בדלקים מזהמים, שפיכת זבל לנחלים או לים וכו' - כך נוכל לבנות עתיד טוב יותר לדורות הבאים", אומרים במכללה.
לסייע לעתיד כדור הארץ
הסטודנטים רואים בקיימות ומדעי הסביבה את העתיד. הסטודנטית אלכסנדרה כהן (28), תושבת שיקגו שבארה"ב, היא סטודנטית שנה ג' לקיימות וממשל (במסלול הבינ"ל). "בחרתי ללמוד קיימות אחרי שהבנתי שמרבית האתגרים שהעולם סובל מהם קשורים לנושא", הסבירה.
לדבריה, "האובדן והניהול הלא ראוי של משאבי טבע והחשיבות שלהם, הדרך שבה אנו מתייחסים למשאבי הטבע דומה לדרך שבה אנו מתייחסים למוצרים וזה חייב להשתנות. הרבה סוגיות פוליטיות ואזרחיות מקורן בבעיה הזו, כמו רעב, בצורות ואפילו בעיות בריאות. ישראל היא מדינת הסטארט אפ ומובילה בחקלאות וטכנולוגיית מים ברחבי העולם. הלימודים כאן הם הזדמנות עבורי".
חן דוידסון (29), בעל תואר ראשון בגיאולוגיה ומדעי הסביבה בעברית, חוקר איזוטופים של גופרית בגז קרבוניל סולפיד כסמן להערכת קצבי פוטוסינתזה. כעת הוא לומד לתואר דוקטור. "זה תחום מעניין. המודעות הציבורית לכל התחום גדלה. אני חושב שזה תחום מרתק וסופר רלוונטי. ככל שעובר הזמן יש יותר התעסקות בנושא וגם יותר תקציבים". תחום המחקר שלו מבקש להבין את השינויים במגמות של הפטוסינתזה. "יש לזה המון השלכות על המדעים של ההתחממות הגלובלית".
לפנייה לכתב/ת 
