שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    הלך להם טוב / עושה היסטוריה

    רפאל נאה חוזר לסיפורים הגדולים משנות הסיקור שלו, והפעם מביא לכם את שאול לדני ומשה אורגד, השניים שהחזיקו לבדם את ענף ההליכה בארץ, שנעלם עם פרישתם. באיזה שיא עולם מחזיק לדני עד היום, ולאיזה תפקיד מינה את העיתונאי שליווה אותו?

    ישנם בישראל ענפים שהמונים נמשכים לעסוק בהם, כמו כדורגל וכדורסל, לאחרים מגיעים רק מתי מעט - וישנם אחרים שפשוט נמחקים ברגע שהאדם או השניים היחידים שהחזיקו אותם בחיים יצאו לגמלאות. זה המקרה של ענף ההליכה, שכיום לא קיים למעשה בישראל, אבל במשך שנים היה חלק מההוויה הספורטיבי של המדינה בזכות שתי אגדות - שאול לדני ומשה אורגד - שבחרו במקצוע אתלטי מטורף והביאו לנו הרבה כבוד.

     

    לדני בן ה־83 נולד ב־1936 בבלגרד, וסיפור חייו מרתק. הוא עבר את השואה ביוגוסלביה ובהונגריה, נשלח למחנה ברגן בלזן, אך הוא ומשפחתו היו מניצולי רכבת קסטנר, באמצעותה הגיעו ב־1944 לשווייץ. ב־1948 המשפחה עלתה לארץ והתיישבה בלוד, ואחרי שסיים את לימודיו בגימנסיה גאולה, שירת כקצין בחיל התותחנים. מגיל צעיר הוא מקפיד על תזונה צמחונית, וייתכן שזה סוד ההצלחה ארוכת השנים שלו.

     

    ריצה (צילום: חיים הורנשטיין)
    הספורט הלך אצלו יד ביד עם האקדמיה. לדני(צילום: חיים הורנשטיין)

     

    הספורט הלך אצלו (תרתי משמע) יד ביד עם האקדמיה. מחוץ לתחרויות, לדני הפך לפרופסור אמריטוס להנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת בן־גוריון, כאשר בדרך למד באוניברסיטת קולומביה היוקרתית (מה שעזר לו לזכות יותר מפעם באליפות ארה"ב). בתור ספורטאי הוא העמיד ב־1972 שיא עולם שלא נשבר עד היום, בהליכה ל־50 מייל (7:23.40 שעות), ובין השאר קיבל את מדליית פייר דה קוברטן היוקרתית מהוועד האולימפי הבינלאומי בזכות הישגיו הספורטיביים ברחבי העולם.

     

    לדני, שממשיך להציב לעצמו מטרות מדהימות והולך כל הדרך להגשמתן (כמו השתתפות במרתון ת"א לפני שנתיים), סיים במקום ה־24 באולימפיאדת מקסיקו סיטי 1968 ובמקום ה־19 באולימפיאדת מינכן (התחרה לפני רצח י"א הספורטאים) בהליכה ל־50 ק"מ. במינכן גם סיקרתי אותו מקרוב כשהצטרפתי לרכב הליווי, וכשהוא קלט שאני שם, הוא מינה אותי לעוזר הרשמי שלו. הייתי אחראי לאספקת המים והמגבות השוטפת, וגם העברתי לו לבקשתו את זמני הביניים בתחרות.

     

    ריצה (צילום: חיים הורנשטיין)
    הסתפק בתחרויות כעיסוק ספורטיבי. לדני(צילום: חיים הורנשטיין)

     

    לדני הסתפק בתחרויות הליכה כעיסוק ספורטיבי, אבל אצל אורגד זה היה אחרת. לצד ההליכה, אורגד שילב גם פעילות ענפה כמעסה של נבחרת ישראל והפועל ת"א, כשהוא עושה זאת בהתנדבות. הייתה
    לו נטייה מיוחדת לספור את מספר המטופלים שלו, והם הגיעו לכמה מאות. גם לו היה את האופי הסבלני המיוחד שמאפיין הלכים למרחקים של 50 ו־100 ק"מ.

     

    אורגד בהחלט היה דמות ציורית. במקצועו הוא היה נהג אוטובוס בקו 63 של דן, ואהב במיוחד להגיע לרחוב מרמורק (ליד היכל התרבות) כשהיו שם אנשי כדורסל שהגיעו לישיבות במשרדי האיגוד. דרך חלון האוטובוס, הוא ניהל איתם סימפוזיונים ארוכים ומפורטים, כשהוא מתעלם מהפקק שנוצר מאחוריו. עוברי האורח ברחוב לא הצליחו להבין מה קורה, למה נהג האוטובוס לא זז. לפחות כשהלך על המסלול היה לו שקט יותר.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים