שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    אלכימיה קדמונית: כך ייצרו סיד לפני 12 אלף שנה בכינרת

    מחפירות בנחל עין גב נמצא כי אנשי התרבות הנטופית שחיו באותה תקופה באזור שרפו אבני גיר בטמפרטורה גבוהה מאוד וייצרו את הסיד, שנועד לקברים. החוקרים: "הטכנולוגיה הובילה אלפי שנים לאחר מכן לייצור כלי חרס ועיבוד מתכות"

    סיד, שבו משתמשים כיום בענף הבנייה, פותח כבר לפני כ-12 אלף שנה באזור הכינרת, כחלק ממנהגי הקבורה באותה תקופה באזור. כך עולה ממחקר שערכו חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים. בחפירות ארכיאולוגיות שהתקיימו סמוך לקיבוץ עין גב מצא קשר ישיר בין פיתוחים טכנולוגיים וקהילתיות לשלהי תקופת האבן הקדומה. מחקר בנושא פורסם לאחרונה בכתב העת "Evolutionary Human Sciences".

     

    סיד מלפני 12 אלף שנה התגלה ליד הכינרת    (צילום: האוניברסיטה העברית)

    סיד מלפני 12 אלף שנה התגלה ליד הכינרת    (צילום: האוניברסיטה העברית)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    בשיפולי נחל עין גב שליד הכנרת, בתוך אתר ארכיאולוגי מהתקופה הנטפית, מלפני 12 אלף שנה, מתקיימות בעשור האחרון חפירות שמספקות הצצה לחיים באותה תקופה. בתקופה זו, שנמצאת בתווך בין תקופת האבן הקדומה (הפלאולית) שבה בני האדם חיו בקבוצות קטנות ועסקו בלקט וצייד לבין תקופת האבן החדשה (הניאולית), שבה בני האדם החלו לעסוק בחקלאות ולגדל בעלי חיים, מלמדת על התפתחות האדם באותן השנים.

     

    בית קברות ייחודי, שנחשף במקום, הכיל קברים שכוסו בשכבת טיח עבה, שלדברי חוקרי האוניברסיטה העברית מלמדים על פריצת דרך בטכנולוגיית יצור הסיד, שהתקיימה כחלק מפעילות הקבורה.

     

    במחקר, שבוצע בהובלת ד"ר דוד פריזם מאוניברסיטאות חיפה וקיימברידג', וחוקרי האוניברסיטה העברית איתי עבדי ודנה שחם, יחד עם מנהלת החפירה באתר, פרופ' ליאור גרוסמן מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית, נותח הסיד שהוצא מהקברים בעזרת שיטות מעבדה מיקרוסקופיות.

     

    צילומים במיקרוסקופ של הסיד (צילום: האוניברסיטה העברית)
    צילומים במיקרוסקופ של הסיד(צילום: האוניברסיטה העברית)

     

    הסיד, שנחשב לחומר פלסטי הניתן לעיצוב ומצד שני אטום ועמיד, הצריך יכולות טכנולוגיות בכדי לייצרו. במחקר הוסבר כיצד אנשי התרבות הנטופית בנחל עין גב בחרו במכוון אבני גיר, שאותן שרפו במשך שעות בטמפרטורה של מעל 700 מעלות, כדי לייצר סיד חי. לאחר מכן הם הוסיפו לחומר מים ואדמה, במטרה לייצר משחה רכה שבעזרתה יצרו שכבה קשה ועמידה, שכסתה את הקברים במקום.

     

    לדברי החוקרים, המאפיינים המיקרוסקופים והכימיים של טיח הסיד בנחל עין גב מעידים על פריצת דרך טכנולוגית ביכולת לייצר טיח באיכות גבוהה, שטרם נראתה לפני התקופה הניאוליתית.

     

    ד"ר פריזם, שביצע את ניתוח הטיח, הסביר כי "בניגוד לטכנולוגיה של יצירת כלים על ידי סיתות אבנים ושינוי צורתם תוך כדי שמירה על מאפייני הסלע הגולמי, בכדי לייצר טיח סיד יש לשרוף את הסלע בטמפרטורות גבוהות במיוחד ולמעשה להפוך אותו לחומר חדש בעל תכונות חדשות. סוג זה של אלכימיה קדמונית מהווה נדבך חשוב בהתפתחות האבולוציונית של טכנולוגיה אנושית שהובילה אלפי שנים לאחר מכן לייצור כלי חרס ועיבוד מתכות".

    אחד השלדים במקום (צילום: האוניברסיטה העברית)
    אחד השלדים במקום(צילום: האוניברסיטה העברית)

    אזור החפירות בנחל (צילום: האוניברסיטה העברית)
    אזור החפירות בנחל(צילום: האוניברסיטה העברית)

     

    על בסיס היקף שכבת הטיח שכבר נחשפה, מסיקים החוקרים שייצור הטיח חייב שיתוף פעולה קהילתי, שדרש הבאת כמות גדולה של אבני גיר שישמשו כחומר גלם וכמות גדולה של חומר בעירה, שבעזרתו הגיעו לטמפרטורה כה גבוהה. פרופ' גרוסמן אמרה: "בית הקברות נמצא במבנה מונומנטלי, שללא ספק היה מקום חשוב לאנשי התרבות הנטופית המאוחרת. הקבורה באתר שכללה אלמנט חדש של טיוח מלא של הקברים נטמעה בזיכרון החברתי של הקבוצה, שכן אנו רואים שלאחר מכן נוספו קבורות נוספות בבורות שנחפרו אל תוך שכבת הטיח".

     

    החוקרים סבורים שטקסי הקבורה בנחל עין גב היוו אירוע קהילתי משמעותי. העדויות מהנחל מצטרפות לממצאים נוספים מהתקופה הנטופית שמצביעים על התפתחות של מנהגי קבורה מורכבים באופן שמצביע על מורכבות חברתית ומסורת קבוצתית מרשימה. המחקר החדש מעיד כי מעבר להשלכות החברתיות והרוחניות, להתפתחות מנהגי הקבורה תפקיד חשוב בקידום חדשנות טכנולוגיות וייתכן שאלו כבר היוו את הניצנים למהפכות הטכנולוגיות והחברתיות שפרחו בתקופה הניאוליתית.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: האוניברסיטה העברית
    אחד ההשלדים שהתגלו במקום
    צילום: האוניברסיטה העברית
    מומלצים