משחקים באש: כך מצליחים ארגוני האוהדים להערים על האבטחה

ג' בת ה־22, אוהדת של אחד המועדונים הגדולים, מספרת ל"ידיעות אחרונות" כמה פשוט להחדיר אמצעים פירוטכניים למגרשי הכדורגל בישראל - בדיוק כפי שקרה בדרבי התל־אביבי ביום רביעי, כשאש פרצה ביציעי בלומפילד, ורק בנס לא התרחש אסון.

מעדויות שאספנו מאוהדי כמה קבוצות עולה תמונה מדאיגה, שאמורה להדיר שינה מעיני כל הורה ששולח את ילדיו למשחקים. מתברר כי שיטות הכנסת האבוקות ורימוני העשן מגוונות, מתוחכמות וציניות. סרגל האפשרויות כולל בין היתר שיתוף פעולה בין אוהדים לגורמים באצטדיון, המסייעים בהחדרת האמצעים בזמן שהוא סגור או כשנעשות בו עבודות ניקיון.

"בדרבי האחרון איתרנו באוהל הבידוק קטין בן 15 שהסתיר אבוקה בפי הטבעת", מגלה איתן כיחל, מנהל האירוע בדרבי מטעם חברת האבטחה TQS. "למי שיש מוטיבציה להכניס אבוקה למגרש, שום דבר לא ימנע ממנו את זה, גם אם רמת הבידוק הייתה כמו בנתב"ג. האבוקות קטנות, מטמיעים אותם באזורים מוצנעים ולמאבטחים קשה לאתר אותן".

שער מדור הספורט של "ידיעות אחרונות", הבוקר

ג', בכיר מאחד מארגוני האוהדים, מספר איך זה עובד מבפנים: "ארגונים מפעילים במקרים רבים קטינים, שמכניסים אבוקות בכל מקום בגוף. הם גם מפעילים קשרים עם אנשי המזנון והאבטחה. במקרים אחרים משלמים לאנשים חיצוניים שיסייעו להם להבריח ליציעים".

דוגמה מוחשית קיבלנו במשחק בין מכבי ת"א להפועל באר־שבע, שנערך במחזור השמיני, במהלכו נפתח רימון עשן צהוב ביציע האדומים. לאחר מכן נעצר אדם שסיפר כי אוהדי מכבי שילמו לו כסף לו כדי שיבצע את הפרובוקציה. "ניצלו אותו בגלל מצוקה כלכלית", מספרת קרובת משפחה שלו.

מערימים על המאבטחים

אחת השיטות המוכרות היא שאוהדים ממתינים לרגע שבו ייווצר לחץ בכניסות. "הם מגיעים עם אבוקות כשיש בלגן בשערים, מנצלים את העובדה שהסדרנים מתקשים לערוך בדיקות - ונכנסים בלי בעיה", מוסיף כיחל.

דוח המשקיף של המשחק בין הפועל ת"א לבית"ר ירושלים ממחיש איך מערימים על המאבטחים. "אוהדי בית"ר פרצו את יציאות החירום, וכך נכנסו 40־50 איש ללא בידוק. ייתכן שזו הדרך להכנסת הפירוטכניקה".

כיום ניתן לרכוש אבוקות ללא קושי דרך אתרי הקניות ברשת. העלויות לא גבוהות, ומחיר של אבוקה נע בין 75 ל־150 שקל. בשיטוט מהיר באתרים סינים אפשר למצוא מציאות בשני דולר. דרכים נוספות: רכישת אבוקות ורימוני עשן המשמשים כלי שייט והזמנה מאתרי אולטראס בעולם. "תעדכנו איזה צבע, ואם אתם רוצים רימון עשן שלנו אז לציין את דרך ההדלקה הרצויה (פתיל או נצרה)", נכתב בתכתובת ברשת בין גורמים בארגוני האוהדים.

כיסאות שרופים ביציע של אוהדי הפועל ת"א(צילום: אורן אהרוני)

אבוקות שנמכרות בחנויות לציוד ימי מצריכות אמנם הצגת רישיון שייט, אלא שמתברר כי בחלק מהמקרים המוכרים כלל לא מבקשים להציגו. "לכל ארגון אוהדים יש סליק של אבוקות ורימוני עשן שמגיעים מגניבות ממחסני ציוד של צה"ל", מסביר צ', חבר בארגון אוהדים מוכר במרכז. "כמה חבר'ה מגיעים בשעות לילה מאוחרות לאזורי הנמלים השונים ו'מנקים' מהסירות את האבוקות. כל כלי שייט שיוצא לים מחויב להיות מצויד באבוקות, ומשם הן מגיעות ליציעים".

ההיררכיה ברורה. "לרוב מדובר בילדים קטינים, כך שאם הם ייתפסו מדליקים אבוקה הענישה תהיה קלה", מספר ח', חבר באחד מארגוני האולטראס. "אותם ילדים רוצים לצבור מעמד בארגון ועוברים מעין מבחן קבלה. ראשי הארגון יושבים ממש על הדשא כדי להראות שהם לא קשורים".

גורמים במשטרה אישרו כי במקרים רבים מזוהים קטינים כמי שקיבלו את ההוראה להדליק את האבוקות. "הם מתנהלים כארגוני פשע לכל דבר", אומרים לנו שם.

ברוב המקרים האוהדים מפעילים את הפירוטכניקה במשחקי החוץ כדי להימנע מסנקציות כמו איסור הכנסת אביזרי עידוד, אך אוהדי הפועל ת"א הפרו את הסטטוס־קוו כמארחים בדרבי. באצטדיון טדי לא נראו רימוני עשן או אבוקות כבר תקופה ארוכה, בעיקר בזכות יחסי האמון בין לה פמיליה לבין אנשי האבטחה, המשטרה והנהלת בית"ר, שמאפשרים לארגון להכניס ציוד באופן חופשי תמורת התחייבות לא "להבעיר אש". במשחקי החוץ הכללים אחרים לגמרי.

האבוקות של אוהדי מכבי ת"א בטוטו טרנר(צילום: הרצל יוסף)

השאלות והמסקנות

הדרבי האחרון הוגדר מראש כמשחק דרגת רגישות 5, הגבוהה ביותר באירועי ספורט, ועדיין מספר בלתי נתפס, תרתי משמע, של 21 אבוקות הודלקו ביציעים. מבדיקה ראשונית שנערכה על ידי חבלני המשטרה, שהיו הראשונים להגיע למוקדי השריפות, האבוקות היוו את הבסיס להדלקת עשרות הכיסאות, בתוספת אביזרי עידוד ולבוש שליבו את האש. אוהדים של הפועל ת"א ניצלו את דגלי הפריסה הגדולים אותם איפשרו להם להכניס, כדי להסתתר ובכך להדליק את האבוקות בלי שפניהם יהיו חשופות. "אם אוהדים החליטו להכניס אבוקה או רימון עשן, אין סיכוי לעצור את זה. מה שיכול למנוע דברים כאלו זה רק ענישה מרתיעה, אבל היא לא קיימת", מסביר אחד האנשים המנוסים בתחום, מנהל אצטדיון נתניה, אילן יבלוקובסקי.

קיימים שני מכשולים עיקריים בהתמודדות עם התופעה: איכות האבטחה וחוסר האכיפה. מעבר לרישות האצטדיונים בעשרות מצלמות, המועדונים הגדולים מממנים צוותי צילום, כולל במשחקי החוץ, על מנת לאתר את העבריינים, ומשתפים את הסרטונים עם המשטרה. בסופו של דבר מתבצעים מעצרים, אך בית המשפט נוהג ביד קלה מדי.

אחת הפעולות שמתכננים במינהלת היא הקמת מסד נתונים, שיסייע באיתור מתפרעים בשעת הצורך, אולם צעד כזה מצריך את אישור משרד המשפטים. "פניתי לראשי המשטרה שפתחו בתחקיר של אירועי הדרבי", אומר היו"ר ארז כלפון. "מבחינתי זה פיגוע ספורטיבי לכל דבר. לא ניתן שדברים כאלה יקרו ויהרסו לנו את הכדורגל".

"פיגוע ספורטיבי". ארז כלפון(צילום: מינהלת הליגות לכדורגל)

כלפון נמצא במגעים עם הנהלת בתי המשפט על מנת שיוכשר שופט ספורט בכל מחוז. במינהלת אף הבהירו כי הם מוכנים לממן את ההכשרה על ידי אנשי מקצוע מבריטניה.

בעיה נוספת היא חוסר המיומנות של המאבטחים במגרשים. אם בעבר מאבטח עלה לחברת האבטחה כ־650 שקלים לערב, כיום הסכום ירד ל־480 שקל - ורמת הביצוע בהתאם. אחוז גבוה מהם משמש כסדרנים ואין ברשותם הסמכה או הכשרה מקצועית, כך שהם אינם יודעים כיצד לפעול במקרים של התפרעויות.

"מגיעים אנשים שזו העבודה השנייה שלהם. הם בכלל רוצים לראות משחק, לא עוברים הכשרות ואם קורה משהו לא מתערבים", מספר בעלים של חברת אבטחה. "הם כוח עבודה זול וככה זה נראה".

אוהד פורץ לדשא במשחק מול פולין(צילום: עוז מועלם)

"פחד מוות"

בנוסף, קיים פער בין האינטרס של בעלי קבוצות שיגיעו כמה שפחות מאבטחים על מנת להפחית עלויות, לבין הרצון למנוע תקריות שבסופו של דבר יעלו להם ביוקר. הסיבה העיקרית לכך שלא התרחשה אפילו פריצה אחת למגרש במשחק הנפיץ בין ארגנטינה לאורוגוואי הייתה מימון של 600 מאבטחים על ידי איש עסקים פרטי שלא היה מוגבל בתקציב ונזהר מפגיעה בתדמית.

"הייתה תחושה של חוסר אונים", משחזר אחד האוהדים ששישב עם בנו בשער 5 בדרבי. גורם אבטחה בכיר שהיה במשחק מוסיף: "זו סכנת נפשות. מזל שאוהדים לקחו יוזמה ורצו להביא מטפים. זו הייתה מלכודת מוות, ילדים עמדו מטר מהאש. לא היו פחים לזריקת האבוקות. זה עלול היה להיגמר בהרוגים".

מתברר כי שערי החירום בבלומפילד נפתחו עם התפרצות השריפות, ושוטרים נכנסו פנימה. במשטרה טוענים כי בחפ"ק עקבו אחרי האירועים ולכן הוחלט שלא להקפיץ את הכבאית או להוריד את הקהל לדשא. בהיכלי הספורט קיימו ישיבת חירום בתיאום עם המשטרה, שהורתה לחברת האבטחה בבלומפילד לאסור הכנסת אביזרי עידוד. כמו כן, הוחלט להקשיח את הדרישות מחברת האבטחה, כמו הגדלת מספר המאבטחים.

במשחק בין ארגנטינה לאורוגוואי לא היו בעיות(צילום: אורן אהרוני)

בתוך כך, בהיכלי הספורט החליטו לגייס מומחה אש על מנת לבחון את האירועים. בהמלצת המשטרה ייבחן אישור תו התקנים לאיכות הכיסאות, בשל טענות לכילוי מהיר שלהם. "אם הכיסאות היו עשויים מחומר דליק, כל היציע היה עולה באש", טוען מנכ"ל היכלי הספורט, מאור בנימיני. "הכיסאות הם מהחומרים הטובים ביותר ובתקן הגבוה ביותר. התקנים המחמירים מנעו את התפשטות האש. בכל מקרה, נבחן שוב את נושא הכיסאות, יש לנו אחריות גדולה".