בניגוד להתחייבות - המדינה מממנת שעות לימוד בהפרדה לבתי ספר דתיים
מסמך שהגיע לידי ynet הוכיח שחרף תצהיר שהוגש לבג"ץ, משרד החינוך ממשיך לממן "שעות תוספתיות" לבתי ספר ממלכתיים דתיים. משרד החינוך: "זו טעות הקלדה". גורם במינהל החינוך הדתי מודה: "אנחנו עושים את זה מתחת לפנס. מה אתם רוצים, שהילדים ילכו לחינוך החרדי?"
משרד החינוך ממשיך לממן שיעורים בהפרדה מגדרית בבתי ספר יסודיים בזרם הממלכתי-דתי, וזאת למרות התחייבות מפורשת ותצהיר משפטי שהוגש לבית המשפט העליון שלפיו יחדל לעשות זאת עד 2018. כך עולה מפירוט שעות התקן של המשרד במועצה המקומית חריש, שהגיע לידי ynet. ממשרד החינוך נמסר בתגובה שמדובר בטעות בהקלדה, אולם על פי המסמך, הקצאת השעות נעשתה במשך שנתיים מעבר להתחייבות שניתנה.
ממשרד החינוך נמסר שהשעות הוקצו לטובת "צמצום פערים" ולא השיבו לשאלת ynet אם השיעורים התקיימו בהפרדה. מנגד, בכיר במינהל החינוך הדתי במשרד החינוך אמר: "בוודאי שמקצים שעות ללימודים בהפרדה. חבל שאנחנו צריכים לעשות זאת מתחת לפנס, אבל זה האפיון של בתי הספר שלנו. מה המדינה רוצה? שהילדים שלנו ילכו לחינוך החרדי? אני מטיל ספק באשר לאמינות התצהיר".
סוגיית הקצאות שעות מצד משרד החינוך עבור שיעורים בבתי הספר היסודיים נידונה בבית המשפט העליון לאחר עתירה של תנועת "ישראל חופשית" ב-2013. בעתירה נטען שאימוץ החלטת מועצת החינוך הממלכתי-דתי לתקצב שעות לימוד תוספתיות עבור לימודים בהפרדה בבתי הספר היסודיים בחינוך הדתי "נגועה באפליה פסולה, בהיעדר מידתיות, בשרירות לב ובחוסר סבירות קיצוני".
משמעות התקצוב בהפרדה מגדרית היא שהתלמידים לומדים בכיתות קטנות יותר באופן משמעותי – וזוכים לתקצוב ממשלתי. בהמשך הגיעו הצדדים להסכמה והעתירה נמחקה לאחר שמשרד החינוך התחייב בתצהיר משפטי שיפסיק לתקצב שעות לימוד בהפרדה עד שנת 2018 (תשע"ט).
בתצהיר כתב סמנכ"ל כלכלה ותקציבים במשרד החינוך, משה שגיא, כי מאחר שהמשרד עובר למודל תקצוב חדש לבתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים – העתירה מתייתרת. בהמשך התחייב שתקצוב השעות הנפרדות ייפסק לאלתר בשנת 2018.
על פי מחקר שערכה תנועת "נאמני תורה ועבודה", המתבססת על עיבוד נתוני משרד החינוך, מגמת ההפרדה בבתי הספר היסודיים בחינוך הדתי התחזקה במרוצת השנים: בשנת 2000 כ-57% מהתלמידים הדתיים בחינוך היסודי למדו בכיתות מעורבות, לעומת 43% שלמדו בכיתות נפרדות. ב-2017 המגמה התחזקה, ו-62% מהתלמידים למדו בכיתות נפרדות, לעומת 38% שלמדו בכיתות מעורבות.
מנכ"ל תנועת ישראל חופשית, אורי קידר: " לא היה קשה לנחש שמשרד החינוך בראשות נפתלי בנט ורפי פרץ לא ינקפו אצבע כדי לאזן את הפגיעה בתלמידי ישראל החילונים".
במנהל החינוך הדתי במשרד טוענים שההתחייבות לבית המשפט לא עולה בקנה אחד עם אורח החיים של הציבור הדתי, וכי מראש נידונה להפרה. "תקצוב השעות הנפרדות קיים במיוחד בתלמודי התורה בחינוך הממלכתי דתי", הוסיף הגורם במנהל החינוך הדתי במשרד החינוך. "באה המדינה ואומרת 'אל תתנו', אבל זה האפיון של בתי הספר שלנו. לפחות שליש מהציבור הדתי דורש חינוך בהפרדה".
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "המשרד לא מתיר הקצאת שעות תוספתיות לשם הפרדה מגדרית. אשר למקרה זה יצוין כי התקציב מהמחוז הועבר לכל בתי הספר בחריש לשם תגבור לימודי, צמצום פערים ולבתי ספר צומחים. ההקלדה במערכת המחשב מקורה בטעות שתוקנה".
מנכ"ל תנועת נאמני תורה ועבודה, שמואל שטח, אמר בתגובה: "למרות תוספת השעות שאולי ניתנת לכיתות ניפרדות, הרי שההפרדה בדרך כלל יוצרת כיתות לא מאוזנות ובמקרים רבים מביאה להקמת מוסדות קטנים ובלתי יעילים. כל אלו יוצרים מצב פרדוקסלי שבו גם המדינה נאלצת לעיתים לשלם יותר, אך במקביל, גם התלמיד הדתי בכיתה הנפרדת מקבל פחות. הדבר ההגון הוא שמשרד החינוך יפרסם תחשיב כלכלי גלוי שיאפשר להורים שרוצים הפרדה לעשות זאת, אך תוך הבנת המחיר התקציבי".
עו"ד ערן לב, שהגיש ב-2013 את העתירה של תנועת ישראל חופשית, מסר בתגובה: "יש פה הפרה בוטה של ההתחייבות המפורשת שניתנה לבית המשפט בעניין. על בסיס ההתחייבות הזו הסכמנו בזמנו למחוק את העתירה".
לפנייה לכתב/ת 
