שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    קופא מקור: המשבר הגדול בקריירה של שאראס

    ז'לגיריס ומאמנה עומדים על רצף של שמונה הפסדים ביורוליג, ומדורגים במקום האחרון. השחקנים שעזבו והותירו חור, ההחתמות החדשות שמאכזבות ושיטת המשחק שלא תואמת את מה שקורה היום בכדורסל העולמי. הערב (19:00) הליטאים מתארחים אצל חימקי בניסיון להתאושש

    שרונאס יאסיקביצ'יוס היה שחקן ענק, וקריירת האימון שלו החלה בצורה נהדרת עם העפלה כנגד כל הסיכויים לפיינל פור היורוליג ב-2018 תוך כדי שהוא "מגלה" שחקנים והופך אותם לכוכבים גדולים. אבל העונה גם הקסם של שאראס לא עוזר לז'לגיריס קובנה שלו, שנמצאת במשבר הגדול ביותר שלה מזה יותר מעשור.

     

    לטבלת היורוליג

     

    למרות התקציב הרביעי הכי נמוך ביורוליג (11.3 מיליון אירו), הציפיות בליטא היו להעפיל שוב לפלייאוף, כפי שהם עשו בשנתיים הקודמות תחת שאראס. אבל המציאות שונה לחלוטין.

     

    שרונאס יאסיקביצ'יוס עצבני (צילום: EPA)
    שאראס. נמצא במצב לא פשוט(צילום: EPA)

     

    בקיץ עזבו את ז'לגיריס חמישה שחקני מפתח - נייט וולטרס שחתם במכבי תל אביב, דיון תומפסון (מלאגה), לאו ווסטרמן (פנרבחצ'ה), ארון ווייט (מילאנו), אבל האבדה הקשה ביותר הייתה ללא ספק זו של ברנדון דייויס לברצלונה. כל החמישה הכפילו, שילשו ואולי אף יותר מכך את שכרם בזכות אותה תקופה בקובנה.

     

    תקנו בזול - תשלמו ביקר

    המחליפים שהגיעו - איך נגיד זאת בלשון המעטה - לא ברמה. אבל קשה להאשים את שאראס, מכיוון שהוא מתחרה עם 14 קבוצות אחרות ביורוליג בעלות תקציב גדול בצורה משמעותית מזה שלו. קחו לדוגמא את פנאתינייקוס, שמדורגת במקום ה-13 במפעל מבחינת התקציב שלה - 14 מיליון אירו - כמעט 3 מיליון יותר מזה של הליטאים.

     

    בעקבות המצב שאראס נאלץ לחפש "מציאות". כך הגיעו לקבוצה אקס מכבי חיפה, אלכס פרס (שכבר הספיק להיחתך וכמעט לחתום בהפועל ירושלים), נייג'ל הייז שנתן עונה נהדרת במדי גלאטסראיי ביורוקאפ, אקס גלבוע/גליל זאק לידיי שדייויד בלאט ויתר עליו אחרי שנה אחת בלבד באולימפיאקוס, והסנטר האוסטרלי הצעיר, ג'וק לנדל, שהצטרף אחרי עונה בפרטיזן בלגרד. לכולם, למעט לידיי, זאת עונת רוקי ביורוליג.

     

    זאק לידיי בפעולה (צילום: EPA)
    לידיי. הוא עוד סביר מבין השחקנים החדשים(צילום: EPA)

     

    לידיי (11.6 נקודות ו-4.9 ריבאונדים) ולנדל (10.6 נקודות ו-4.2 ריבאונדים) מספקים יכולת סבירה, אבל הייז מאכזב בגדול עם 5 נקודות בלבד ב-22 דקות, ופרס כאמור עזב אחרי 7 משחקים כשהממוצע שלו עמד על 3.1 נקודות ב-10.3 דקות. לאור המצב, שאראס נאלץ לאלתר והחתים את קיי.סי ריברס הוותיק כסיוע לקו האחורי, אבל גם האמריקני בן ה-32 לא בעניינים - 4.5 נקודות ב-10.5 אחוזים מחוץ לקשת מאז שהגיע.

     

    עם מספרים כאלה של השחקנים החדשים - מה הפלא שז'לגיריס מדורגת במקום האחרון ביורוליג בצוותא עם זניט סנט פטרסבורג, כשלכל אחת 3 ניצחונות בלבד מול 11 הפסדים?

     

    במחזור הקודם רשמה ז'לגיריס את הפסדה השמיני ברציפות ביורוליג - 74:68 בבית למוליכה אנאדולו אפס, הרצף השני הארוך ביותר שלה מאז עשרת ההפסדים בעונת 2006/7. אז נכון שמדובר בהפסד שאפשר לקבל, בכל זאת היריבה ממול היא הקבוצה הטובה באירופה עד עכשיו, ועדיין - הוא מסמל בדיוק את כל הבעיות של ז'לגיריס ב-2019/20.

     

      ()

     

    אף אחד משמונת ההפסדים הרצופים לא היה תבוסה. למעשה, הפער הגדול ביותר בו הפסידה ז'לגיריס ברצף הנוראי הזה עומד על תשע נקודות (83:74 לאולימפיאקוס). הליטאים הפסידו בנקודה לפנאתינייקוס (86:85), בשתיים לכוכב האדום בלגרד (61:59) ובשלוש לצסק"א מוסקבה (85:82) אחרי הארכה ומשלשה עם הבאזר של מייק ג'יימס.

     

    "אנחנו לא קבוצה חכמה"

    שאראס לא מרבה לדבר אחרי הפסדים, אבל משפט אחד חוזר על עצמו בכל ראיון בסיום משחק: "הפסדנו על הדברים הקטנים. כקבוצה צעירה קשה לנו עדיין לבצע אותם ברגעי ההכרעה". יש לציין כי המאמן נשמע מיואש מההפסדים האחרונים, אבל בתחילת הרצף הוא עוד זעם על שחקניו ועקץ אותם, כמו שעשה אחרי ה-69:62 לאלבה בחוץ, והיה נראה שהוא מנסה לדרבן אותם: "אני חייב למצוא דרך לשים חמישה שחקנים על המגרש שמאמינים שהם יכולים לנצח. כרגע אנחנו לא נראים כמו קבוצה חכמה". לנדל התייחס גם לנושא חוסר הניסיון של קבוצתו: "אין לי בכלל ספק שכל שחקן אצלנו רוצה לנצח, אבל אנחנו עושים טעויות של צעירים וזה הורג אותנו. אני מרגיש שאנחנו משתפרים באימונים, אבל זה לא בא לידי ביטוי במשחקים".

     

    שאראס רחוק מלהיות מאמן נוח. הוא משתגע על הקווים, צועק על שחקניו כשהם יורדים לספסל (וגם על שחקני הספסל באופן כללי), מציק לשופטים. מבחינה מקצועית יש לו פילוסופיית משחק ברורה, שונה ב-180 מעלות מהצורה בה שיחק. הוא מעדיף שחקנים ממושמעים, כאלה שיעשו בדיוק את מה שהוא רוצה ולא יזוזו מילימטר מתוכנית או סגנון המשחק שהוא מתווה.

     

    וולטר טאבארס מריאל מדריד מול ברנדון דייויס מברצלונה (צילום: EPA)
    דייויס (מימין). קשה לז'לגיריס בלעדיו(צילום: EPA)

     

    ז'לגיריס היא קבוצת הגנה טובה, שסופגת 77 נקודות (מקום רביעי ביורוליג), אבל בכל מה שקשור להתקפה היא נוראית. הבעיה הכי גדולה מבחינת סגנון המשחק שלה זה שהוא לא ממש מותאם למה שקורה בשנים האחרונות ביורוליג. ז'לגיריס מדורגת במקום הלפני אחרון בזריקות מחוץ לקשת עם 21.7 זריקות בלבד לשלוש. דרך אגב, שאראס כן התגמש בנושא אחרי שבעונה הקודמת קבוצתו זרקה רק 16.6 זריקות.   
        אבל לפחות בעונה הקודמת האחוזים שלה לשלוש היו גבוהים (38), ואילו העונה הליטאים הכי גרועים במפעל (31.4 אחוזים). אם ניקח את זה לנקודות במשחק - ז'לגיריס משיגה מקליעות מחוץ לקשת 20.5 נקודות בלבד. צסק"א מוסקבה, שמדורגת ראשונה בנתון המדובר, מקבלת לא פחות מ-34.6 נקודות.

     

    עוד נתון בעייתי ומדאיג הוא מאזנה במשחקי הבית. ז'לגירו ארנה נחשב לאחד האולמות הביתיים ביותר באירופה. מעל 15 אלף צופים יכולים להיכנס אליו, והאווירה שהם מספקים פשוט נהדרת. אבל העונה אפקט הביתיות רחוק מלשחק תפקיד. ז'לגיריס ניצחה שני משחקי בית בלבד והפסידה שבעה. לפני שנתיים, כשהגיעה לפיינל פור, המאזן הביתי שלה היה 3:11. מנגד, הליטאים יכולים לשאוב תקווה מכך שאחרי תשעה משחקי בית בעונה הקודמת בה הם הצליחו להעפיל לפלייאוף היורוליג, המאזן שלהם בז'לגירו לא היה הרבה יותר טוב מזה הנוכחי (6:3). האוהדים כמובן שמאוכזבים מהתוצאות, אבל הם ממש לא מצביעים ברגליים. כך למשל במשחק מול אנאדולו אפס היו באולם מעל ל-14 אלף צופים, וגם במפגש מול הכוכב האדום בלגרד, יריבה פחות אטרקטיבית ממוליכת היורוליג, הגיעה כמות דומה.

     

    הערב (שישי, 19:00) מתארחת ז'לגיריס במוסקבה אצל חימקי. על הנייר היא שוב אנדרדוג וקשה להאמין שתוכל לנצח את הרוסים. מנגד, גם החבורה של רימאס קורתינאייתיס לא משחקת טוב לאחרונה. היא אמנם ניצחה במחזור הקודם את אלבה בבית (87:104), אבל קודם לכן רשמה ארבעה הפסדים רצופים.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים